| יוני פנינג הוא אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות (TASE:MZTF) |
מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש פברואר – מתון מאוד, ומיתן את האינפלציה השנתית לרמת 3.4%. נזכיר כי בדצמבר, טרם עליות המחירים של תחילת השנה, אותה האינפלציה כבר עמדה על 3.2% קרובים מאוד ליעד של בנק ישראל. ובמובן הזה, אפשר לראות את ההתמנות היום כחלק מאותה המגמה. בפרט, מתוך עליות המחירים האמורות של תחילת השנה, אם נוציא את השפעת המע"מ, והעלאת מס הקנייה על הרכבים החשמליים, ונקזז את אלה מאותם 3.4% אינפלציה כאמור, נגיע כבר אל מתחת לרף העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל.
באפריל, האינפלציה צפויה לקבל דחיפה נוספת כלפי מעלה בדמות עליית שכר המינימום, אשר תשפיע על כלל השכר במשק. התבוננות על אותה תוספת של 6.25% לשכר המינימום נותנת פתח לפרשנות דומה לזו של ההעלאות בינואר. מחד, כמחצית ממנה אפשר להסביר כהצמדה של השכר לאותה האינפלציה, אבל מעבר לזה אפשר להגיד שקצב עליית השכר הממוצע, אשר שימש לעדכון אותו שכר מינימום, היה גבוה בשל מחסור בעובדים עקב השפעת המלחמה. הדינמיקה הזו מתארת במובן מסוים את מה שראינו מתחילת המלחמה. מחד, מדיניות מוניטארית מצמצמת אשר ממתנת את מגמת האינפלציה. מנגד, גורמים חד פעמיים, באדיבות המלחמה, מן היקב ומן הגורן, אשר דוחפים את האינפלציה מעבר לתחום היעד.
ולמרות זאת, בשלושת החודשים הקרובים, השוק מצפה לעליות בסדר גודל של אחוז במדד המחירים לצרכן. זה לא מעט למרץ-מאי, בימים כתיקונים. ועדיין נמוך משמעותית מ-1.6% שראינו במדד באותם החודש, ב-2024. אם נגזור את ההשלכות של התממשות תרחיש כאמור על האינפלציה השנתית, נצפה שזו תגיע אל תוך אותו טווח יעד של בנק ישראל. ולולא היחלשות השקל בשבועיים וחצי האחרונים, ואת זו אנחנו מייחסים יותר לאשמת הירידה במניות בארה"ב מאשר המלחמה, כנראה שאף היינו נכנסים עמוק לתוך אותו תחום ייעד מוניטארי. מכאן עולה כמובן השאלה אם יצוצו עוד גורמים "חד פעמיים, שיעלו את האינפלציה. אם לא, ובייחוד בהתחשב בנתון היום, נצפה שזה יכווין את בנק ישראל לתחילת מהלך הורדת ריבית משמעותי.