האם הירידה בהחזקות המזומנים מאותתת על חזרה לשגרה? | סקירת הפועלים

| ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים |

עיקרי הסקירה המאקרו-כלכלית השבועית של כלכלני בנק הפועלים

• הגידול החד בצריכה הפרטית, שאפיין את פתיחת המשק, מתחיל להתמתן. הרכישות בכרטיסי האשראי היו במגמת ירידה בשבועות האחרונים (נתונים לא מנוכי עונתיות), ובכלל זה הוצאות לריהוט, ביגוד, מסעדות ועוד.  

• לראשונה מאז פרוץ הקורונה, אנו רואים שבחודש האחרון מחזור המזומן - כלומר, יתרות המזומנים שבידי ציבור - ירד. להערכתנו בבנק הפועלים, ירידה זו משקפת את החזרה של עסקים לפעילות של שגרה, ואולי היא גם מאותתת על ירידה נוספת במספר העובדים בחל"ת בחודש אפריל.

• בבנק הפועלים אנו מעלים את תחזית האינפלציה שנה קדימה לשיעור של 1.3%. זאת, לאור העלייה במחירי הסחורות ודיווחים על התייקרויות של מוצרים במשק.

• חוסר היציבות הפוליטית בישראל אינו משפיע על שוק המט"ח, בין השאר, בגלל שהזרים לא לוקחים על עצמם חשיפות מט"ח משמעותיות, והשחקנים הדומיננטיים הם הישראלים, ובעיקר הגופים המוסדיים.

• הגישה הזהירה יותר של בנק ישראל צפויה לבוא לידי ביטוי בצמצום הרכישות של איגרות החוב הממשלתיות עד לכדי סיום התוכנית עד לסוף השנה.

 | הגידול החד בצריכה הפרטית בישראל מתחיל להתמתן 

הרכישות בכרטיסי האשראי בשבועות האחרונים היו במגמת ירידה (נתונים לא מנוכי עונתיות), ובכלל זה הוצאות לריהוט, ביגוד, מסעדות ועוד. ההתמתנות מגיעה לאחר זינוק חד של 9.3% ברכישות בחודש מרץ. רמת אמון הצרכנים גבוהה, ואנו מעריכים כי הצריכה תוסיף להיות פקטור משמעותי בצמיחה גם ברבעונים הבאים. 

לראשונה מאז פרוץ הקורונה אנו רואים שבחודש האחרון מחזור המזומן - כלומר יתרות המזומנים שבידי הציבור - ירד. להערכתנו, ירידה זו משקפת את החזרה של עסקים לפעילות של שגרה, ואולי היא גם מאותתת על ירידה נוספת במספר העובדים בחל"ת בחודש אפריל. 

ראינו בעולם נתוני רבעון ראשון קוטביים מאוד, בין צמיחה בשיעור של 6.4% בארה"ב, להתכווצות של 2.5% באירופה. התמונה בישראל תהיה דומה יותר לזו שבארה"ב, למרות הסגר שבתחילת הרבעון: הצריכה הפרטית לא ירדה ברבעון הראשון, יצוא שירותי ההייטק המשיך לגדול בקצב מהיר בחודשים ינואר-פברואר, ולאור הגידול החד ברכישות דירות, כנראה שגם ההשקעות בבנייה גדלו.

מחירי הסחורות החקלאיות והתעשייתיות עלו בחודש אפריל בשיעור של כ-10%. מחיר הנפט מסוג ברנט עלה גם הוא השבוע לרמה של 67 דולר לחבית. בחלק ממחירי הסחורות, המחירים בחוזים העתידיים לתקופות ארוכות יותר משקפים צפי לירידת מחירים - כלומר, ייתכן כי מדובר בבעיות אספקה זמניות, והמחירים יתמתנו בהמשך.

בבנק הפועלים אנו מעלים את תחזית האינפלציה שנה קדימה לשיעור של 1.3%, לאור העלייה במחירי הסחורות ודיווחים על התייקרויות של מוצרים במשק. עדכון המדדים כלפי מעלה הוא בעיקר במדדים של החודשים הקרובים. האינפלציה בשנת 2021 צפויה להיות קרובה לאמצע גבול היעד - 1.9%. 

בשלב זה נראה כי עיקר העלייה באינפלציה היא תיקון לירידות מחירים שנמדדו בשנה שעברה, ואולי מעט מעבר לזה, בגלל קשיים ועיכובים בשרשרת האספקה בעולם. ואולם, אינפלציה, גם אם היא זמנית, יוצרת מידה של אי-ודאות, והיא עשויה להפוך לקבועה בתנאים מסוימים. 

לדוגמה, אם האינפלציה גורמת להתאמות כלפי מעלה של השכר, או שהעלייה במחירי הנכסים מתורגמת לעלייה במחירי שירותים כמו שכר דירה, לדוגמה. גירעונות תקציביים גבוהים שממומנים בהדפסות כסף של הבנקים המרכזיים, מהווים גם הם סיכון לעלייה עתידית באינפלציה. אף אחד מהסיכונים האלה אינו ייחודי לישראל, וברוב המקרים ניתן אפילו לומר שהסיכון בישראל קטן מזה של ארה"ב.

| השקל שמר השבוע על יציבות מול סל המטבעות

שער השקל מול סל המטבעות היה יציב בקירוב השבוע, כנראה בסיוע רכישות מט"ח של בנק ישראל. חוסר היציבות הפוליטית בישראל אינו משפיע על שוק המט"ח, בין השאר, בגלל שהזרים לא לוקחים על עצמם חשיפות מט"ח משמעותיות, והשחקנים הדומיננטיים הם הישראלים, ובעיקר הגופים המוסדיים. 

בבנק הפועלים אנו מעריכים כי בנק ישראל התחיל לצמצם את רכישות האג"ח הממשלתיות, והמדיניות מתמקדת עתה יותר ברכישות מט"ח. הקורלציה בין שוקי המניות לשער החליפין צפויה להמשיך ולהכתיב את שער החליפין של השקל בשבועות הקרובים.

התשואות של איגרות החוב הארוכות עלו בשבוע החולף בכ-10 נקודות בסיס, והתשואה ל-10 שנים הגיעה לרמה של כ-1.2%. הציפיות לאינפלציה עלו, והן מתקרבות לשיעור של 1.8% לטווח של 10 שנים. 

המסר של בנק ישראל לשווקים דומה לזה שמשדר הפדרל ריזרב האמריקאי - כלומר, שהמדיניות לא תשתנה כדי למנוע עלייה עתידית באינפלציה, אלא תמתין שהאינפלציה תעלה בפועל. ואולם בנק ישראל לא הרחיק לכת, כמו הפד, ושינה את יעד האינפלציה כדי לפצות על אינפלציה נמוכה בשנים קודמות. בעוד יו"ר הפד, ג'רום פאוול, לא מתרגש מאינפלציה שעשויה לעלות על 3% כבר בחודשים הקרובים, סביר להניח שבנק ישראל היה מתייחס לזה ביתר זהירות בגלל יעד האינפלציה. הגישה הזהירה יותר של בנק ישראל צפויה לבוא לידי ביטוי גם בצמצום הרכישות של איגרות החוב הממשלתיות עד לכדי סיום התוכנית עד לסוף השנה. תהליך הגמילה של השווקים מרכישות הבנק המרכזי הוא קל יחסית בישראל, שכן בד בבד, הגירעון התקציבי צפוי לרדת - ועמו צורכי הגיוס של הממשלה.

| הצמיחה הכלכלית בעולם: פערים בין ארה"ב לגוש האירו

הפערים הגדולים בין ארה"ב לגוש האירו בקצב ההתחסנות והשפעתו על נתוני התחלואה ופתיחת המשק ניכרים בנתוני הצמיחה לרבעון הראשון: כלכלת ארה"ב צמחה בשיעור שנתי גבוה של 6.4%, ורמת התוצר בסוף הרבעון נמוכה רק ב-0.9% מזו שנרשמה בסוף 2019. בגוש האירו, לעומת זאת, נרשמה רבעון שני ברציפות התכווצות בתוצר, ורמתו בסוף הרבעון הראשון נמוכה בכ-5.5% מרמתו בסוף 2019. פערים אלה צפויים להצטמצם ברבעון השני עם הנסיגה ברמות התחלואה באירופה. 

משבר הקורונה בהודו מחריף, ובשבוע שעבר הגיע מספר הנדבקים ביום לכ-400 אלף ומספר המתים ביום לכ-3,700. הקורונה בעולם בולטת כעת במשקים המתעוררים, כשמלבד הודו נרשמת גם בברזיל תחלואה גבוהה. שיעור המתחסנים בגוש האירו מוסיף לעלות, והגיע בגרמניה לכ-27% מהאוכלוסייה. במקביל ניכרת ירידה בתחלואה, אבל זו עדיין גבוהה יחסית למצב בכלכלות מפותחות אחרות.

| נמשכת עונת הדוחות בוול סטריט; מדדי המניות שוברים שיאים

מחירי הסחורות הוסיפו לעלות בשבוע האחרון, ובסיכום חודש אפריל נרשמה עלייה חדה של כ-10% במחירי הסחורות החקלאיות והתעשייתיות. עלייה חדה של כ- 20% נרשמה במחירי החיטה והתירס באפריל. מרבית מדדי המניות בעולם נותרו בסיכום השבוע האחרון ללא שינוי משמעותי, עם זאת, במהלך השבוע, מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 2000 רשמו רמות שיא חדשות.

נמשכת עונת הדוחות הרבעוניים בוול סטריט, וסנטימנט המשקיעים משתפר והולך עם פרסום התוצאות. בשבוע האחרון, 36% מהחברות הכלולות במדד S&P 500 פרסמו דוחות, והשבוע צפויים דוחות של עוד 27% מהחברות. עד כה, 85% מהחברות שפרסמו דוחות הפתיעו לטובה ב-EPS (הרווחים למניה) יחסית לתחזיות, ו-72% מהמפרסמות דיווחו שההכנסות עלו התחזיות. 

לפי סקר של חברות Refinitiv ו-FactSet שנערך בקרב אנליסטים, הקונצנזוס הוא שסך הרווחים של חברות ה-S&P 500 עלה ברבעון הראשון בכ-30% בהשוואה לרבעון הראשון בשנה שעברה. 

| ארה"ב: צמיחה גבוהה, עלייה בשיעור החיסכון הפרטי 

ברבעון הראשון עלה התוצר בארה"ב בשיעור שנתי של 6.4%, בהשפעת גידול של 10.7% בצריכה הפרטית. כמו כן, נרשם גידול של 6.3% בהוצאות הממשלה וגידול של 10.1% בהשקעות בנכסים קבועים. העלייה החדה בתוצר ברבעון הראשון של 2021 כמעט והחזירה את התוצר הרבעוני לרמתו לפני משבר הקורונה, והוא נמוך כעת רק ב-0.9% מרמתו בסוף 2020 - התאוששות מהירה בהרבה מהצפוי. 

המדיניות המרחיבה של ממשל ביידן כבר ניכרת בנתונים. בחודש מרץ ההכנסה הפרטית גדלה ב-21% לעומת החודש הקודם, בעקבות העברות של 1,400 דולר לאזרח, וההוצאה הפרטית גדלה בשיעור של 4.2%. כתוצאה מכך, שיעור החיסכון הפרטי מתוך ההכנסה הפנויה עלה מ-13.9% בפברואר ל-27.6% במרץ - הרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2020. כתוצאה מפתיחת המשק וההתאוששות בענפי השירותים, בהשקעות הריאליות ובהוצאות הממשלה, ניתן להעריך כי שיעור הצמיחה ברבעון השני בארה"ב יהיה גם כן גבוה מאוד. 

גם במדדים המובילים ובשוק העבודה האמריקאי התפרסמו נתונים טובים. מספר הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ירד ל-553 אלף - הרמה הנמוכה מתחילת הקורונה, ומדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד עלה באפריל לרמה של 121.7 נקודות - הרמה הגבוהה מאז פברואר 2020. גם מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה באפריל, אם כי בקצב איטי יותר.

| האינפלציה בארה"ב עולה בקצב מהיר

שיעור האינפלציה השנתי של רכיב הליבה במדד PCE עלה בחודש מרץ ל-1.8%, לעומת 1.4% בחודש פברואר. חלק מהעלייה מוסברת השפעת בסיס נמוכה. מרבית התחזיות מצביעות על כך שקצב האינפלציה צפוי להמשיך לעלות, על רקע תהליך הנורמליזציה והעלייה במחירי הסחורות. 

מדד המחירים לצרכן, שעלה במרץ ב-2.6% ברמה שנתית, צפוי להגיע באפריל לרמה שנתית של 3.6%, ואילו מדד הליבה, שעמד על רמה שנתית של 1.6% במרץ, צפוי לעלות ל-2.3% באפריל. בשבוע האחרון הציפיות לאינפלציה ל-5 שנים הנגזרות משוק ההון, עלו מ-2.44% ל-2.59%, והציפיות לאינפלציה ל-10 שנים עלו ל-2.41%%, מ-2.33% שבוע קודם לכן.

יו"ר הפדרל ריזרב מבטיח כי לעת עתה אין תוכניות להעלאת הריבית. פאוול הודיע גם שהפד ימשיך בתוכנית החודשית של רכישת אג"ח ללא שינוי בקצב הרכישות. הודעת הפד תרמה לשמירה על היציבות של התשואות הבינוניות והארוכות בשוק האג"ח האמריקאי, והתשואה ל-10 שנים סיימה את השבוע האחרון ברמה של 1.63% בשנה.

| כלכלת גוש האירו רשמה רבעון נוסף של התכווצות בתוצר

התוצר בגוש האירו התכווץ ברבעון הראשון של 2021 בשיעור שנתי של 2.5%, בהמשך להתכווצות של 2.7% ברבעון הרביעי של 2020. הירידה בתוצר נרשמה על רקע המשך המגבלות המחמירות על הפעילות, בזמן ששיעורי ההתחסנות עדיין נמוכים. 

ירידה חדה של 6.6% במונחים שנתיים נרשמה בתוצר בגרמניה, ובאיטליה נרשמה ירידה של 1.6% במונחים שנתיים. בלטה לחיוב צרפת, שרשמה ברבעון האחרון צמיחה של 1.8% בתוצר במונחים שנתיים. 

למרות המיתון, האינפלציה בגוש האירו עלתה באפריל לשיעור שנתי של 1.6%, לאחר רמה של 1.3% במרץ, בעיקר כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה. אינפלציית הליבה דווקא ירדה, מרמה שנתית של 0.9% במרץ ל-0.8% באפריל. 

אנו בבנק הפועלים מעריכים כי הצמיחה בגוש האירו תרשום שיפור ניכר ברבעון השני, עם העמקת תהליך ההתחסנות נגד קורונה של כלל האוכלוסייה, וחזרת המשקים לפעילות רגילה. בצרפת, למשל, הנשיא הודיע על כוונה לבטל את מרבית המגבלות על הפעילות בסוף יוני הקרוב.

ביפן, הבנק המרכזי העלה את תחזית הצמיחה לשנה התקציבית 2022 ל-2.4% מתחזית קודמת של 1.8%. המכירות הקמעונאיות ביפן עלו בחודש מרץ ב-5.2% יחסית למרץ בשנה שעברה, מעל לתחזית של 4.7%. זה החודש הראשון בארבעת החודשים האחרונים שבו נתון זה נמצא בתחום החיובי. גם הייצור התעשייתי היפני הפתיע לטובה במרץ, עם עלייה של 2.2% מול החודש הקודם.