כלכלת ישראל נפגעה מהקורונה פחות מרוב המדינות המפותחות | סקירה שבועית של לאומי

| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בחטיבת שוקי הון של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון |

| מבט שבועי על שוקי אג"ח ממשלתיות ומאקרו

מגמת הירידה בציפיות האינפלציה הנגזרות נמשכה השבוע על רקע עליית תשואות בחלק הקצר-בינוני בעקום צמוד המדד ויציבות בתשואות השקליות הלא-צמודות. בלטו בירידות שערים בעיקר איגרות החוב צמודות המדד לטווח של 5-10 שנים. סיום הלחימה בדרום, לצד יציבות בתשואות הארוכות בארה"ב, סייעה להתייצבות התשואות השקליות הלא צמודות לטווח ארוך.

שוק האג"ח הממשלתי המקומי נסחר השבוע במגמה מעורבת, כאשר צמודי המדד רושמים בממוצע ירידות שערים לעומת יציבות ואף נטייה לעליות שערים קלות בשקלים הלא צמודים לטווח ארוך.

המגמה הבולטת במסחר בשוק האג"ח הממשלתי המקומי השבוע הייתה המשך ירידת ציפיות האינפלציה הנגזרות בעיקר בטווח הקצר-בינוני של העקום. מגמה זו נמשכת מאז פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שפורסם באמצע מאי.

ציפיות האינפלציה, שנשקו לרמה של כ-2.5% טרום פרסום המדד, ירדו השבוע לרמה של כ-2% לאורך כל העקום כמעט. ירידת ציפיות האינפלציה נרשמה בעיקר על רקע עליית תשואות באיגרות החוב צמודות המדד, ובדגש על הטווח של 5-10 שנים, לעומת יציבות בתשואות השקליות הלא צמודות לאורך כל העקום כמעט. היציבות בתשואות השקלים הלא צמודים נרשמה על רקע סיום הלחימה בדרום ומגמה של התייצבות בתשואות הדולריות לטווח בינוני-ארוך.

נראה כי מגמת הירידה בציפיות האינפלציה עשויה להימשך עוד, על רקע הרמה הגבוהה יחסית שאליה טפסו הציפיות בעיקר בטווח הבינוני של העקום. יש לציין כי חוזה אינפלציה OTC לשנה הקרובה נסחר ברמה של כ-1.9%, לעומת תחזיות אינפלציה של סביב 1% בלבד של מרבית החזאים.

בנק ישראל פרסם השבוע את התפלגות ההחזקות באג"ח ממשלתי סחיר לסוף חודש מרץ, וממנה עולה כי משקיעים זרים ובנק ישראל עצמו, כמובן, ממשיכים להגדיל החזקות באג"ח ממשלתי לעומת ירידה בהחזקות של המשקיעים המוסדיים, הבנקים והציבור. חלקם של המשקיעים הזרים עלה לרמה של מעל ל-11%, לעומת כ-5% לפני שנה.

סך ההחזקות של בנק ישראל עומד על 9%, לעומת החזקה אפסית טרום המשבר. בנק ישראל צפוי להמשיך ולרכוש אג"ח ממשלתי בחודשים הקרובים עד לסיום תוכנית הרכישות, ככל הנראה, לקראת הרבעון הרביעי של השנה.

| הפגיעה המצטברת בתוצר של ישראל מפרוץ משבר הקורונה - מתונה בהשוואה למרבית המדינות המפותחות

כלכלת ישראל במצב טוב יחסית בהשוואה למרבית המדינות המפותחות. ישנה שונות רבה בהתפתחות הכלכלית בקרב המדינות המפותחות מאז פרוץ משבר הקורונה, כפונקציה של מספר גורמים, ובראשם: מידת החומרה של צעדי המנע שננקטו והובילו לפגיעה בפעילות הכלכלית, משקל הענפים שהושפעו באופן ישיר מהגבלות הקורונה (תיירות, מסעדות ואירוח בעיקר) בפעילות הכלכלית, וכן מהירות התקדמות תהליך התחסנות האוכלוסייה והשגת השליטה על המגפה.

נכון לרביע הראשון של השנה, התוצר של ישראל קטן בכ-2.3% בלבד לעומת רמתו מלפני המשבר. זאת, אף שהתוצר ברביע הראשון הפתיע לשלילה, כשהתכווץ ב-6.5% (במונחים שנתיים).

מצבה הטוב יחסית של כלכלת ישראל הוא תוצאה של ההתקדמות המהירה של תהליך החיסון, שתרמה להשגת שליטה מהירה על המגיפה יחסית למדינות אחרות, וכן הודות לפגיעה מתונה יחסית של המשבר בכלכלה המקומית (התכווצות של 2.6% בתוצר ב-2020 לעומת התכווצות של כ-4.6% בממוצע ה-OECD), על אף ההגבלות החמורות שהוטלו על הפעילות בזמן המשבר (לרבות שלוש תקופות של סגר כללי). זאת, בין השאר, הודות למשקל גבוה יחסית של פעילות ענפי הייטק (שירותים ותעשייה), שהייתה חשופה במידה פחותה להגבלות הקורונה והמשיכה לפעול גם בזמן המשבר, וכן לאור המשקל הקטן יחסית בתוצר של יצוא שירותי תיירות (כ-1.5%).

עם זאת, יש לציין שפער הצמיחה בין ישראל למדינות OECD מצטמצם כשבוחנים את התוצר לנפש, היות שקצב גידול האוכלוסייה בישראל גבוה משמעותית בהשוואה לממוצע OECD (כ-2% לעומת כ-0.5%).

המדינות בקרב OECD שבהן התוצר קרוב לרמתו ערב המשבר, הן מדינות צפון אמריקה, ארה"ב וקנדה, חלק ממדינות סקנדינביה ודרום קוריאה. בהקשר זה, נציין כי חלק מהמדינות המפותחות של דרום מזרח אסיה צלחו את המשבר בצורה טובה והצליחו לחזור לפעילות תקינה עוד במהלך המחצית השנייה של 2020. מידת החומרה של הגבלות הקורונה במדינות סקנדינביה לא הייתה חמורה באופן יחסי. לגבי ארה"ב, שחוותה את מגפת הקורונה בעוצמה רבה, נראה שתהליך ההתאוששות מתקדם בקצב מהיר יחסית, במקביל להתקדמות של תהליך התחסנות האוכלוסייה.

בולטות לשלילה הן מדינות אירופה, ובפרט המדינות הגדולות ומדינות דרום מערב היבשת, בהן ישנו משקל גדול לענפי התיירות והאירוח בפעילות הכלכלית. בחלק ממדינות אירופה היקף התחלואה עדיין גבוה יחסית - מה שהביא להארכת התוקף של הגבלות הקורונה בחלק מהמדינות, זאת במקביל להתקדמות איטית של תהליך ההתחסנות מנגיף הקורונה, עד לאחרונה. ככל שהתהליך התקדם ויביא להשגת שליטה על התחלואה ביבשת, כך ההתאוששות הכלכלית צפויה לצבור תאוצה.

במבט לשנת 2021, אנו מעריכים כי ביצועי המשק הישראלי צפויים להישאר מעט טובים יותר בהשוואה לממוצע OECD, כשתחזיתנו היא לצמיחה של 5.2% לעומת 4.7%.

| חברת הדירוג מוד'יס אינה מוטרדת מהמצב הגיאו-פוליטי, אבל מוטרדת מהיעדר תקציב ומזהירה מהמשך חוסר היציבות הפוליטית בישראל

חברת דירוג האשראי מודי'ס, שמדינת ישראל מדורגת על ידה בדירוג A1 עם אופק יציב (עודכן כלפי מטה מחיובי באפריל 2020, על רקע משבר הקורונה), פרסמה הודעה בנוגע להתפתחויות האחרונות בישראל.

בהודעה הודגש כי כלכלת ישראל גילתה לאורך השנים עמידות מרשימה להתפתחויות גאו-פוליטיות ולהידרדרות במצב הביטחוני, במספר אירועים של לחימה בשנים האחרונות. הודגש כי גם במבצע "צוק איתן" משנת 2014, שארך כ-50 יום וכלל כניסה קרקעית לרצועת עזה, תוך הגדלת טווח האוכלוסייה שהיה נתון להתקפות טילים מצד החמאס, הפסד התוצר היה מתון, ונאמד ב-3.5 מיליארד שקל (0.3% תוצר). במוד'יס גם לא רואים השפעה משמעותית על המצב התקציבי של ישראל בעקבות הוצאות הביטחון העודפות של הלחימה.

לאור זאת, במודי'ס לא מצפים מהאירועים הביטחוניים לשבש באופן מהותי את ההתאוששות הכלכלית המהירה של ישראל, שנתמכת בתהליך המהיר של חיסון האוכלוסייה ותנאי רקע מאקרו כלכליים חזקים לפני פרוץ המגפה. במוד'יס צופים צמיחה של קרוב ל-5% במהלך 2021, זאת בדומה לתחזית אגף הכלכלה.

עם זאת, בהודעה נכתב כי המתיחות הרבה מגדילה את הסיכון להימשכות "הפלונטר הפוליטי" בישראל, באופן שלא מאפשר הקמה של ממשלה בת-קיימא, התפתחות שעלולה גורם שלילי בהערכת סיכון האשראי של ישראל. מצב זה, שנמשך זה מספר שנים, כבר פגע בהתנהלות הפיסקלית של ישראל, שבאה לידי ביטוי בהיעדר תקציב מאושר, למשל.

לאור זאת, במוד'יס צופים שהחוב הממשלתי ביחס לתוצר ימשיך לעלות לכיוון 80% ב-2024 (לעומת 60% ב-2019). עם זאת, הדוח משבח את יכולת שירות החוב, ובתנאים נוחים, של ממשלת ישראל, הנתמכת בשוק אג"ח מקומי מאוד מפותח ובגישה טובה מאוד לשווקי חו"ל.

במבט כולל, נראה כי ההודעה של חברת מוד'יס מדגישה בעיקר את החוזקות של כלכלת ישראל, את ההתמודדות המרשימה עם משבר הקורונה ובלימת המגפה, את העמידות של המשק בפני אירועים ביטחוניים לאורך השנים ואת היכולת הגבוהה לממן את החוב הממשלתי (בארץ ובחו"ל) בצורה נוחה. במובן הזה, מדובר ב"צפירת הרגעה" למשקיעים, שחוששים מאפשרות של השפעה שלילית משמעותית של אירוע הלחימה האחרון על הכלכלה המקומית.

בתוך כך, המצב הפוליטי הסבוך, שעלול להימשך זה זמן רב, צוין כגורם סיכון, בעיקר מכיוון של עיכוב מתמשך בגיבוש תוכנית אסטרטגית לאיזון פיסקלי ועיכוב בביצוע של רפורמות נחוצות.

| הודעת הריבית של בנק ישראל צפויה להמשיך ולכלול התחייבות להמשך ההרחבה המוניטרית

ביום שני יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית. החלטת הריבית צפויה כמובן להיוותר ללא שינוי. ההודעה צפויה להמשיך ולהדגיש את המצב הכלכלי שהשתפר בזכות הצלחת תהליך החיסון. בנק ישראל צפוי להמשיך ולהדגיש את המשך המדיניות המוניטרית המרחיבה לאורך זמן, תוך שימוש במגוון כלים ככל שיידרש, כולל כלי הריבית.

נראה כי תהיה התייחסות לסביבת האינפלציה שנמצאת בעלייה תוך הכוונה כי העלייה בשלב זה איננה צפויה להשפיע על ההרחבה המוניטארית בעת הנוכחית כמו גם העלייה החדה בציפיות האינפלציה הנגזרות מהשווקים. זאת, לאור הציפייה לירידה מחודשת בסביבת האינפלציה לקראת סוף השנה ואל תוך שנת 2022.

| מאקרו עולמי: האצה ניכרת בעליית CORE PCE בארה"ב

מחירי הליבה של הוצאות הצרכנים, CORE PCE, עלו באפריל ב -0.7%, אשר יחד עם השפעות הבסיס (מדדים שליליים בתקופה המקבילה אשתקד), דחפו את שיעור האינפלציה השנתי של ליבת ה- PCE ל -3.1%, שהוא שיא של עשורים רבים והרבה מעל יעד הפד הממוצע של 2% וגם מעל לשיעור העלייה של הליבה של מדד המחירים לצרכן שהיה בחודש אפריל 3.0%.

בדומה למדד המחירים לצרכן, העלייה ב- CORE PCE בחודש שעבר משקפת במידה רבה את האינפלציה שהואצה מחדש, כאשר מחירי הרכיבים התנודתיים בתקופת הקורונה, כמו מחירי חדרי מלון, תעריפי טיסה וכלי רכב נסקו. במקביל, מדד ה- PCE עלה יותר ממדד המחירים לצרכן עקב שינוי מבני במדידה של מחירי שירותי הרפואה, אשר צפוי ולהמשיך לתרום לעליית ה-PCE גם בהמשך.

הצריכה הנומינלית עלתה ב- 0.5% באפריל, אך עם עליית המחירים, המשמעות היא שהצריכה הריאלית פחתה ב- 0.1% באפריל, מה שהיה מעט מאכזב לאור הסרת המגבלות הקשורות ל- COVID. לאחר שתשלומי הממשלה למשקי הבית ($1,400 לאדם) גרמו לעלייה מסיבית בהכנסות של משקי הבית בחודש מרץ, ההכנסה האישית הפנויה ירדה בחודש אפריל ושיעור החיסכון ירד בחזרה ל- 14.9%, מ- 27.7%. שיעור החיסכון הנוכחי עדיין גבוה מאוד וככל שתהליך הנורמליזציה והירידה יימשך, זה יתמוך בצריכה של משקי הבית, בפעילותם בשווקים הפיננסיים וגם בהפחתת חוב. בחודש יולי צפוי מהלך נוסף של משלוח צ'קים לאזרחים, בגין ילדים.

| התשואות הממשלתיות בארה"ב מתייצבות, אבל נראה כי הכיוון ימשיך להיות כלפי מעלה

תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות בארה"ב התייצבו בשבועות האחרונים לאחר מהלך העלייה החד בחודשים הראשונים של השנה. דווקא לאחר פרסום נתוני האינפלציה לחודש אפריל שהביאו את סביבת האינפלציה בארה"ב לרמת שיא של קרוב לשלושה עשורים, התייצבו התשואות הארוכות ואף ירדו לרמה של כ-1.6% בטווח של 10 שנים.

אנו סבורים כי מהלך עליית התשואות בארה"ב נמצא בהפסקה הצפויה להיות זמנית ולהתחדש בתקופה הקרובה גם אם בקצב איטי יחסית ביחס לקצב העלייה החודשים הראשונים של השנה. עד כה עליית התשואות התבססה על עליית רכיב האינפלציה הצפויה והשלבים הבאים, בעיקר לאחר צמצום ה-QE, צפויים להיום ברכיב של התשואה הריאלית, שמצויה בממוצע מתחת לאפס כיום וצפויה לעלות בעתיד לרמה נורמלית של כ-1% בממוצע באיגרות ל-10 שנים ומעלה.

"התנאים הבסיסים" של ארה"ב (יחס חיסכון השקעה), תואמים לסביבת תשואות גבוהה מזו כיום. עם זאת, בכדי לשוב לסביבה זו ידרשו כמה דברים: בלימה ברורה של השפעת הווירוס על הכלכלה של ארה"ב; עלייה נוספת של האינפלציה; צמצום משמעותי של מידת מעורבות הפד בשוק. סביבה זו היא כ-2.5% באג"ח ל-10 שנים.

ניתן לראות כי רמת התשואות נוטה להתנתק בטווח הקצר, לעיתים, מהרמה התואמת יחס חיסכון להשקעה. ועל רקע פעילות הפד ניתן לראות כי כיום רמת התשואות נמוכה משמעותית מזו הנגזרת מהיחס חיסכון להשקעה. בהתאמה ניתן לראות כי בשנים 2017-2018 רמת התשואות הייתה גבוהה יחסית ליחס זה ואכן במהלך 2019 ירדה התשואה והתאימה עצמה ליחס זה.

אנו סבורים כי כיוון התשואות בארה"ב יהיה בהתאמה כלפי מעלה במהלך החודשים הקרובים. גם טווח תחזיות הקונסנזוס בארה"ב הינן לרמת תשואות דומה במקרה הנמוך (סביב 1.65%) או גבוהה משמעותית (כ – 2.35%) מהרמה הנוכחית.

המלצות לפעילות: על רקע הציפייה להמשך מגמת עליית התשואות בארה"ב אנו ממשיכים להמליץ על השקעה במח"מ קצר - בינוני. אנו ממשיכים להמליץ על הגדלת החשיפה השקלית הלא צמודה על חשבון צמודי המדד. בצמודי המדד מומלצת השקעה בטווח הקצר יחסית של העקום ובשקלים הלא צמודים בטווח הבינוני של העקום.

מגמת עליית התשואות בעולם צפויה להימשך בתקופה הקרובה אם כי ככל הנראה בצורה מינורית ביחס לקצב עליית התשואות בחודשים הראשונים של שנת 2021. כפי שהוזכר לעיל אנו סבורים כי מהלך עליית התשואות בארה"ב נמצא בהפסקה הצפויה להיות זמנית ולהתחדש בתקופה הקרובה גם אם בקצב איטי יחסית ביחס לקצב העלייה החודשים הראשונים של השנה.

המשך היציאה ממשבר הקורונה בעולם, העלייה בסביבת האינפלציה וצפי להתחלת הידוק מוניטארי בחלקים מסוימים בעולם, אולי כבר לקראת סוף השנה הנוכחית, תומכים ברמות תשואה גבוהות יותר. בישראל צפויה עליית תשואות מתונה יותר על רקע סביבת אינפלציה נמוכה יותר, הרחבה פיסקלית נמוכה ביחס לעולם ומציאות של מטבע מקומי חזק. בישראל נראה שצפויה עליית תשואות מתונה יחסית.

העלייה באינפלציה בישראל צפויה להיות מתונה וקצרה מאשר בארה"ב והתממשות של הערכה זו, לצד המשך התחזקות השקל, עשויה לתרום להתרחבות של פער התשואות השלילי שבין ישראל לבין ארה"ב. ההבדל הצפוי בתוואי האינפלציה של ארה"ב מול ישראל, וגם מול זה של אירופה, קשור גם להבדלים בשיטת המדידה של המדד ואפקט בסיס גדול יותר בארה"ב שעדיין צפוי לבוא לידי ביטוי בחודשים הקרובים.

בצד גורמי המאקרו המשפיעים על התפתחות המחירים השוטפת, בארה"ב מדובר בהרחבה פיסקלית גדולה יחסית, תוך כדי הזרמה גדולה של מזומנים למשקי הבית האמריקאים, בהיקף גדול מאשר היה בישראל ובאירופה וזאת עם פוטנציאל אינפלציוני רב יותר. המחסור בעובדים, תוך תרומה לעליית עלויות ההעסקה והתייקרויות, עדיין גדול יחסית בארה"ב וזהו גורם נוסף הצפוי לתרום למהלך אינפלציה גדול יותר וממושך יותר בארה"ב.

על רקע ציפיות האינפלציה שעדין נמצאות ברמה של סביב 2 אחוזים לאורך העקום כולו, אנו סבורים כי יש עדיפות להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד. עיקר העדיפות הינה להשקעה בטווח הבינוני – ארוך על רקע תלילות העקום השקלי ועל רקע העובדה כי אנו לא צופים בתקופה הנראית לעין שינוי בריבית בנק ישראל.

ריכוז המלצותינו:

• אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני.

• מומלץ להמשיך ולהגדיל את הרכיב השקלי הלא צמוד על חשבון הרכיב צמוד המדד.

• צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח של 2 - 5 שנים.

• החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת בעיקר בטווח של 5 - 7 שנים.

• מומלצת אחזקת מזומן ואג"ח בריבית משתנה לטווח בינוני – ארוך חלף השקעה במק"מ ואג"ח שקלי לטווח קצר.

• נראה כי פוטנציאל פתיחת פער התשואה השלילי בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב התחדש.

| אג"ח חברות

מגמת המסחר השבוע באפיק הקונצרני תאמה את מגמת המסחר באפיק הממשלתי. בדומה לאפיק הממשלתי, צמודי המדד באפיק הקונצרני רשמו ירידות שערים. רמת המרווחים של מדדי התל בונד שמרה על יציבות יחסית. נראה כי רמת המרווחים שחזרה לרמות טרום המשבר צפויה להמשיך ולשמור על יציבות יחסית.

המסחר באפיק הקונצרני התאפיין השבוע במגמה מעורבת כאשר בדומה לאפיק הממשלתי בלט האפיק צמוד המדד בביצועי חסר. מדד התל בונד 60 רשם ירידה שבועית של 0.2% לעומת מדד התל בונד שקלי 50 שרשם עלייה שבועית של כ – 0.2%. רמת המרווחים באפיק ממשיכה לשמור על יציבות יחסית כאשר מזה מספר שבועות רמת המרווחים במדדים המרכזיים עומדת על סביב כ - 100 נ"ב. הכוונה בעיקר למדדי התל בונד 20, 40 ו 60 וכן למדד התל בונד שקלי 50. מדובר ברמות די דומות לרמות טרום פרוץ משבר הקורונה, רמות שפל של השנים האחרונות.

על רקע פתיחת המשק כמעט לחלוטין ועל רקע סיום הלוחמה בדרום נראה כי האפיק הקונצרני ימשיך ליהנות מרוח גבית אך עם זאת כפי שציינו יש לזכור כי רמת המרווחים נמוכה יחסית ברמה היסטורית. לכן לפי שעה מומלץ לנקוט במשנה זהירות ולא להגדיל החשיפה לאפיק. בכל מקרה ממשיכה להיות מומלצת השקעה במח"מ קצר יחסית.

קצב הגיוסים בשוק הראשוני שב וירד משמעותית מראשית החודש לאחר העלייה החדה בחודש אפריל. מראשית השנה גייסו חברות כ – 17 מיליארד שקל בלבד, ירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד שכללה את ראשית משבר הקורונה והסגר הראשון. במידה וקצב הגיוסים האיטי יימשך אנו צפויים לרדת השנה לרמות גיוס שנראו לאחרונה בשנים 2013 – 2014. קצב גיוס נמוך צפוי אף הוא לתמוך ברמת המרווחים הנמוכה בעת הנוכחית.

| המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:

• לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני.

• אנו ממליצים על חשיפה בעיקר לאיגרות במח"מ קצר-בינוני.

• מומלצת חשיפה בעיקר לסדרות צמודות מדד.

• אנו ממליצים להיחשף לחברות בדירוג בינוני-גבוה.

| הנפקות האוצר ובנק ישראל

משרד האוצר יגייס השבוע (01.06) 1.80 מיליארד שקל בהנפקה לציבור. הסדרות שיגויסו: ממשק 1024 (סדרה חדשה) – 400 מש"ח, ממשק 330 – 350 מש"ח, ממשק 347 – 200 מש"ח, ממצמ 726 – 250 מש"ח, ממצמ 1151 – 250 מש"ח, ממשמ 1130– 350 מש"ח.

בנק ישראל יגייס החודש (01.06) 10.0 מיליארד שקל במק"מ. 8.0 מיליארד שקל בסדרה חדשה לשנה מק"מ 622, 2.0 מיליארד שקל בסדרה ל 3 חודשים הרחבת סדרה 911 – 2.0 מיליארד שקל.

הסקירה השבועית המלאה של כלכלני לאומי - בקובץ PDF.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה