קרן סל (ETF) בניהול אקטיבי משקיעה בנכסים פיננסיים, כמו מניות, אגרות חוב, מטבעות או סחורות, שאותם בוחר מנהל הקרן, במקום לעקוב באופן פסיבי אחר מדד ייחוס (benchmark index) או אסטרטגיה שבנויה על כללים.
קרנות סל פסיביות שמבוססות על מדדים עוקבות אחר התשואות של מדד השוק הבסיסי, שמוגדר לפי ספר כללים. רוב הזמן, מנהל הקרן משכפל את ביצועי אותו מדד.
קרנות סל אקטיביות או בניהול אקטיבי מנסות לעקוף את ביצועי המדד. לפיכך, האפשרות לתשואות גבוהות יותר היא גורם המשיכה העיקרי לקרנות אקטיביות. קרנות סל אקטיביות נוטות גם להיות גמישות יותר, משום שמנהלי הקרנות האלה יכולים לשנות מהר יותר את החזקותיהן.
כיום יש שני סוגים של קרנות סל בניהול אקטיבי. בסוף שנת 2019, הוועדה לניירות ערך ולבורסה של ארה"ב (SEC) נתנה אור ירוק לקרנות סל בניהול אקטיבי שאינן שקופות, שהמנהלים שלהן לא מחויבים לדווח מדי יום על החזקותיהן. קרנות אקטיביות כאלה נקראות גם קרנות סל שקופות למחצה.
עקב התפתחות רגולטורית זו, סביר להניח שמספר קרנות הסל השקופות למחצה יעלה בעתיד. והסיבה לכך? לא כל המנהלים רוצים לפרסם לציבור את "היתרון התחרותי" שלהם בבחירת ניירות ערך ובבניית התיק.
כעת, ה-SEC לא מחייבת אותם לשתף את המידע הקנייני שלהם, או את "המרכיב הסודי" שמאחורי ההצלחות הפוטנציאליות המשופרות שלהם. יש מנהלים המאמינים שהטרמה (front-running), מצב שבו צד שלישי מעתיק את האסטרטגיה של מנהל הקרן, ומבצע את אותה פעולת המסחר, לפעמים עוד לפני קרן הסל, הייתה בעיה משמעותית, עד שה-SEC אישרה קרנות סל שקופות למחצה.
תעשיית ניהול הנכסים מתפתחת, והדיון על "ניהול אקטיבי לעומת פסיבי" הולך ומתלהט. יש התפתחות גם במחקר בשאלת הפוטנציאל של קרנות סל אקטיביות להשיג תוצאות טובות יותר להשקעות.
לדברי אס אנד פי גלובל, שמפרסמת תוצאות שנתיות וטבלאות השוואה, הקרנות עם הניהול הכי אקטיבי, במקרים רבים, לא עומדות בביצועי אמות המידה שלהן. הדיון בין הספקנים למאמינים בתשואות המשופרות שאפשר להשיג בקרנות אקטיביות צפוי להמשיך גם בעתיד.
ועם המידע הזה, הנה קרן סל בניהול אקטיבי, שעשויה לעניין את הקוראים שמאמינים ביכולת של מנהלי קרנות להשיג תוצאות טובות מ"הממוצע".
קרן US Equity Factor Rotation של BlackRock
מחיר נוכחי: $33.27
טווח 52 שבועות: $18.99-$33.97
תשואת דיבידנד: 1.57%
יחס הוצאות: 0.3% לשנה
קרן US Equity Factor Rotation של BlackRock (NYSE:DYNF) היא קרן בניהול אקטיבי, שהושקה בחודש מרץ 2019. שווי הנכסים נטו שבניהולה קרוב ל-78 מיליון דולר ארה"ב. במילים אחרות, זו עדיין קרן קטנה.
DYNF, המחזיקה כיום ב-618 חברות, משקיעה בחברות שמנהלי הקרן חוזים להן הצלחה, על סמך תובנות צופות פני עתיד. הקרן מתרכזת בהשקעות פקטור, שאותן BlackRock מגדירה בתור:
"גישה להשקעות, שבה מתמקדים בגורמים מניעים ספציפיים של תשואה בקבוצות נכסים שונות. ההשקעה בפקטורים יכולה לעזור לשפר את תוצאות תיק ההשקעות, להפחית תנודתיות ולשפר את רמת הגיוון."
הפקטורים שבהם DYNF בחרה הם:
- איכות (כלומר, חברות בריאות מבחינה פיננסית),
- ערך (כלומר, מניות הנסחרות במחירים נמוכים יחסית לנתוני הבסיס שלהן),
- גודל (כלומר, בעיקר מניות עם שווי שוק קטן, שלהן יש פוטנציאל צמיחה רב),
- תנופה (כלומר, מניות במגמת עלייה) וכן
- תנודתיות נמוכה (כלומר, מניות יציבות יותר ומסוכנות פחות).
האסטרטגיה האקטיבית שמיושמת כוללת סבב דינמי של הפקטורים, שבמהלכו מנהלי הקרן מכוונים את תיק ההשקעות אל אותם חמשת פקטורים או מרחיקים אותו מהם, למיטב הבנתם.
מבחינת מגזרים, ההקצאה הגדולה ביותר שייכת לטכנולוגיית מידע (IT) (28.15%), ואחריה רפואה (14.15%), צריכה מחזורית (12.03%), תקשורת (9.55%), פיננסים (9.25%) ואחרים.
קרוב ל-13% מהנכסים מוחזקים בעשרת השמות הגדולים, ולכן שינויים בטווח הקצר במחיר של מניה נתונה לא ישפיעו על שווי הקרן. אינטל (NASDAQ:INTC), מיקרוסופט (NASDAQ:MSFT), איי.טי אנד טי (NYSE:T), אפל (NASDAQ:AAPL), טסלה (NASDAQ:TSLA) ומיקרון טכנולוג'י (NASDAQ:MU) מובילות את רשימת השמות.
בשנה החולפת, DYNF נתנה תשואה הקרובה ל-15%. בשנת 2021, הקרן עלתה 6.3%, והגיעה לשיא ב-16 בפברואר.
אנחנו בעד הגיוון של הקרן, בשילוב עם הניסיון של ספונסר הקרן. המשקיעים לטווח הארוך עשויים לשקול כניסה בירידות. בשבועות הקרובים, אנו מתכננים לסקר קרנות סל אקטיביות נוספות.