מפספס כרגע את מניות החודש המנצחות? 144 מניות מעל 10 % – 18 אפילו מעל 20 %
בשוק הפיננסי הנוכחי, משקיעים רבים מחפשים "חוף מבטחים" בצורה של תשואת דיבידנד גבוהה (High Yield). לא פעם, הם נופלים אל תוך קרנות שמבטיחות תשואות דו-ספרתיות מטורפות, לעיתים של 20%, 50% ואפילו 100%. אבל לפני שאתם לוחצים על "קנייה", חשוב להבין את אפקט הנדנדה: הקשר הבלתי נמנע בין תשואת הדיבידנד לבין פוטנציאל הצמיחה של הקרן.
1. קבוצת ה-Yield Traps (קרנות מבוססות אופציות אגרסיביות)
כאן הנדנדה נוטה לצד הדיבידנד על חשבון הקרן. קרנות כמו MSTY (קרן המבוססת על אופציות על מניית MicroStrategy), או סדרת ה-YieldMax (כמו NVDY, TSLY, CONY), משתמשות באסטרטגיית "סינתטי" וכתיבת אופציות.
הבעיה: כאשר מניית הבסיס עולה בטירוף, הקרן מוגבלת בתקרה (Cap) ולא נהנית מהעלייה. כאשר מניית הבסיס יורדת, הקרן חוטפת את הירידה במלואה.
התוצאה (קניבליזם): ה-NAV של הקרנות האלו נשחק בעקביות. המשקיע מקבל דיבידנד שמן, אבל ה"קרן" שלו הולכת ונעלמת. זו לא השקעה, זה "החזר הון" שאתם מקבלים מהכיס של עצמכם.
הדבר המדהים הוא שמשקיעים חדשים שבוחנים את הקרנות הללו רואים נתונים של יותר מ-100% דיבידנד שנתי, בעוד אחוז הדיבידנד מחושב לפי ערך המניה הנוכחי, שצנח בינתיים. אם לדוגמה קניתם את MSTY לפני שנה ב-100$, וכיום היא שווה נניח 15$, הדיבידנד הדולרי הולך ופוחת ככל שעובר הזמן. באחוזים אתם אמנם מקבלים דיבידנד שנתי גבוה ממחיר הנכס כיום, אבל בלונג ראנג’ אתם מופסדים.
הנה התשואה ההיסטורית של MSTY במספרים מוחלטים. ניתן לראות שלאורך זמן התשואה יורדת עוד ועוד:
2. קרנות "האמצע" – שילוב של הגנה ודיבידנד (JEPI, JEPQ)
קרנות כמו JEPI (JPMorgan Equity Premium Income) ו-JEPQ הן פופולריות מאוד, אך חשוב להבין את המבנה שלהן. הן משלבות מניות ערך איכותיות יחד עם מכירת אופציות (ELNs).
היתרון: הן מציעות תנודתיות נמוכה יותר מאשר השוק הרחב (S&P 500).
הפשרה: הן לעולם לא ישיגו את הביצועים של השוק בשוק שוורי (Bull Market). הן "דיבידנדים תמורת ויתור על פוטנציאל עלייה". זו בחירה לגיטימית למשקיעים שמרנים, אך לא לחולמים על צמיחת הון משמעותית.
בתרשים: השוואה בין קרן הכנסה מבוססת נאסד"ק, בהשוואה למדד ובהשוואה לקרן צוברת:
3. עולם ה-BDC: המקום שבו הנדנדה עובדת אחרת (ARCC, MAIN, TSLX)
כאן אנחנו עוברים מחברות ש"מהנדסות" תשואה דרך אופציות, לחברות שמשקיעות בחוב של עסקים – Business Development Companies.
הרווח שלה מגיע בעיקר מהפער בין הריבית שהיא גובה מהלווים לבין עלות גיוס הכסף שלה ומהצלחת ההשקעות שלה.
כל עוד 90% או יותר מהכנסות ה-BDC מחולקות למשקיעים, BDC אינו ממוסה ברמת התאגיד. כלומר בכדי להיחשב כחברות BDC החוק מחייב אותן לחלק את רוב הרווחים החייבים במס כדיבידנד. לכן הן ידועות בתשואת דיבידנד גבוהה יחסית.
הן לא משחקות באופציות או בהימורים על תנודתיות. הן מתפקדות כמו "בנקים קטנים" להייטק וחברות צמיחה. הן נותנות הלוואות ריאליות ומקבלות ריבית חודשית קבועה.
ההבדל בקרן (שווי המניה): בניגוד ל-MSTY שנשחקת ומאבדת את שווי הבסיס שלה, לחברות BDC איכותיות יש נכס בסיס יציב (ההלוואות והמניות של חברות הפורטפוליו).
ההבדל בקרן (שווי המניה): בניגוד ל-MSTY שנשחקת ומאבדת את שווי הבסיס שלה, לחברות BDC איכותיות יש נכס בסיס יציב (ההלוואות והמניות של חברות הפורטפוליו). הקרן אולי מדשדשת ולא טסה כמו אנבידיה, אבל היא שומרת על ערכה לאורך שנים.
דוגמאות איכותיות:
ARCC (Ares Capital): אחת ה-BDCs הגדולות והיציבות. היא לא מנפחת דיבידנד דרך הנדסה פיננסית, אלא דרך גביית ריבית על הלוואות לחברות בינוניות. ה-NAV שלהם יציב לאורך שנים.
MAIN (Main Street Capital): ידועה בניהול שמרני ובדיבידנדים חודשיים עקביים. בניגוד לקרנות אופציות, MAIN מצליחה לייצר צמיחה ב-NAV לאורך זמן.
TSLX (Sixth Street Specialty Lending): מתמקדת בהלוואות עם ריביות משתנות, מה שמאפשר לה להרוויח יותר כשהריבית במשק עולה – יתרון עצום על פני קרנות אופציות שנתקעות בתקרת מחיר.
דוגמאות נוספות:
Blue Owl Capital Corporation(OBDC).
Blackstone Secured Lending Fund(BXSL).
FS KKR Capital Corp.(FSK).
Golub Capital BDC, Inc.(GBDC).
Hercules Capital (HTGC).
Capital Southwest Corporation (CSWC)
Trinity Capital Inc. (TRIN)
אגב, גם בגזרת קרנות הכנסה מבוססות מדדים, יש בין הקרנות הבדלים משמעותיים במידת השחיקה ובאופן שבו הן מייצרות את ההכנסה. לדוגמה:
Global X Nasdaq 100 Covered Call ETF (QYLD) מוכרת אופציות קול כמעט על כל תיק ההשקעות. לכן היא מייצרת הכנסה גבוהה, אבל מוותרת כמעט לגמרי על עליות חדות בשוק. לאורך זמן ערך הקרן נוטה להישחק יותר.
JPMorgan Equity Premium Income ETF (JEPI) מוכרת אופציות בצורה גמישה יותר (באמצעות אסטרטגיה שכוללת גם מכשירים פיננסיים ייעודיים), ואינה מכסה את כל פוטנציאל העלייה. לכן ההכנסה בדרך כלל מעט נמוכה יותר, אבל יש סיכוי טוב יותר לשמור על ערך הקרן לאורך זמן.
כלומר, QYLD מתאימה יותר למי שמעדיף הכנסה מקסימלית בהווה, בעוד JEPI מנסה לאזן בין הכנסה לבין שימור וצמיחת ההון.
קבוצה 1 – קרנות שמנסות לאזן בין הכנסה לשימור ההון (בסגנון JEPI):
JPMorgan Equity Premium Income ETF (JEPI)
JPMorgan Nasdaq Equity Premium Income ETF (JEPQ)
NEOS S&P 500 High Income ETF (SPYI)
NEOS Nasdaq-100 High Income ETF (QQQI)
First Trust BuyWrite Income ETF (FTHI)
תשואת חלוקה: כ־7%–12% (משתנה), פוטנציאל טוב יותר לשמור על ערך הקרן לאורך זמן.
קבוצה 2 – קרנות שמטרתן הכנסה מקסימלית (בסגנון QYLD), אלו בדרך כלל מוכרות אופציות על כמעט כל התיק, ולכן נוטות יותר לשחיקה לאורך זמן:
Global X Nasdaq 100 Covered Call ETF (QYLD)
Global X S&P 500 Covered Call ETF (XYLD)
Global X Russell 2000 Covered Call ETF (RYLD)
Global X Dow 30 Covered Call ETF (DJIA)
Global X Nasdaq 100 Covered Call & Growth ETF (QYLG)(פחות אגרסיבית מ-QYLD, אך עדיין שייכת למשפחת הקרנות הזו)
תשואת חלוקה: כ־10%–15% ולעיתים אף יותר, אך מחיר היחידה עלול להישחק לאורך שנים, במיוחד בשוק עולה.
בסופו של דבר, בשוק ההון אין מתנות חינם. כשאתם רואים 100% תשואה, אתם לא מקבלים כסף מהשמיים – אתם פשוט מקבלים חזרה חלק מהקרן שלכם במסווה של דיבידנד, בזמן שערך המניה נמחק מאחורי הגב שלכם. אם אתם מחפשים תזרים מזומנים אמיתי, יציב, כזה שאפשר לבנות עליו לאורך שנים בלי לפתוח את האפליקציה בחרדה בכל בוקר – חברות ה-BDC הן המקום שאתם רוצים להסתכל עליו.
1. קבוצת ה-Yield Traps (קרנות מבוססות אופציות אגרסיביות)
כאן הנדנדה נוטה לצד הדיבידנד על חשבון הקרן. קרנות כמו MSTY (קרן המבוססת על אופציות על מניית MicroStrategy), או סדרת ה-YieldMax (כמו NVDY, TSLY, CONY), משתמשות באסטרטגיית "סינתטי" וכתיבת אופציות.
הבעיה: כאשר מניית הבסיס עולה בטירוף, הקרן מוגבלת בתקרה (Cap) ולא נהנית מהעלייה. כאשר מניית הבסיס יורדת, הקרן חוטפת את הירידה במלואה.
התוצאה (קניבליזם): ה-NAV של הקרנות האלו נשחק בעקביות. המשקיע מקבל דיבידנד שמן, אבל ה"קרן" שלו הולכת ונעלמת. זו לא השקעה, זה "החזר הון" שאתם מקבלים מהכיס של עצמכם.
הדבר המדהים הוא שמשקיעים חדשים שבוחנים את הקרנות הללו רואים נתונים של יותר מ-100% דיבידנד שנתי, בעוד אחוז הדיבידנד מחושב לפי ערך המניה הנוכחי, שצנח בינתיים. אם לדוגמה קניתם את MSTY לפני שנה ב-100$, וכיום היא שווה נניח 15$, הדיבידנד הדולרי הולך ופוחת ככל שעובר הזמן. באחוזים אתם אמנם מקבלים דיבידנד שנתי גבוה ממחיר הנכס כיום, אבל בלונג ראנג’ אתם מופסדים.
הנה התשואה ההיסטורית של MSTY במספרים מוחלטים. ניתן לראות שלאורך זמן התשואה יורדת עוד ועוד:
2. קרנות "האמצע" – שילוב של הגנה ודיבידנד (JEPI, JEPQ)
קרנות כמו JEPI (JPMorgan Equity Premium Income) ו-JEPQ הן פופולריות מאוד, אך חשוב להבין את המבנה שלהן. הן משלבות מניות ערך איכותיות יחד עם מכירת אופציות (ELNs).
היתרון: הן מציעות תנודתיות נמוכה יותר מאשר השוק הרחב (S&P 500).
הפשרה: הן לעולם לא ישיגו את הביצועים של השוק בשוק שוורי (Bull Market). הן "דיבידנדים תמורת ויתור על פוטנציאל עלייה". זו בחירה לגיטימית למשקיעים שמרנים, אך לא לחולמים על צמיחת הון משמעותית.
בתרשים: השוואה בין קרן הכנסה מבוססת נאסד"ק, בהשוואה למדד ובהשוואה לקרן צוברת:
3. עולם ה-BDC: המקום שבו הנדנדה עובדת אחרת (ARCC, MAIN, TSLX)
כאן אנחנו עוברים מחברות ש"מהנדסות" תשואה דרך אופציות, לחברות שמשקיעות בחוב של עסקים – Business Development Companies.
הרווח שלה מגיע בעיקר מהפער בין הריבית שהיא גובה מהלווים לבין עלות גיוס הכסף שלה ומהצלחת ההשקעות שלה.
כל עוד 90% או יותר מהכנסות ה-BDC מחולקות למשקיעים, BDC אינו ממוסה ברמת התאגיד. כלומר בכדי להיחשב כחברות BDC החוק מחייב אותן לחלק את רוב הרווחים החייבים במס כדיבידנד. לכן הן ידועות בתשואת דיבידנד גבוהה יחסית.
הן לא משחקות באופציות או בהימורים על תנודתיות. הן מתפקדות כמו "בנקים קטנים" להייטק וחברות צמיחה. הן נותנות הלוואות ריאליות ומקבלות ריבית חודשית קבועה.
ההבדל בקרן (שווי המניה): בניגוד ל-MSTY שנשחקת ומאבדת את שווי הבסיס שלה, לחברות BDC איכותיות יש נכס בסיס יציב (ההלוואות והמניות של חברות הפורטפוליו).
ההבדל בקרן (שווי המניה): בניגוד ל-MSTY שנשחקת ומאבדת את שווי הבסיס שלה, לחברות BDC איכותיות יש נכס בסיס יציב (ההלוואות והמניות של חברות הפורטפוליו). הקרן אולי מדשדשת ולא טסה כמו אנבידיה, אבל היא שומרת על ערכה לאורך שנים.
דוגמאות איכותיות:
ARCC (Ares Capital): אחת ה-BDCs הגדולות והיציבות. היא לא מנפחת דיבידנד דרך הנדסה פיננסית, אלא דרך גביית ריבית על הלוואות לחברות בינוניות. ה-NAV שלהם יציב לאורך שנים.
MAIN (Main Street Capital): ידועה בניהול שמרני ובדיבידנדים חודשיים עקביים. בניגוד לקרנות אופציות, MAIN מצליחה לייצר צמיחה ב-NAV לאורך זמן.
TSLX (Sixth Street Specialty Lending): מתמקדת בהלוואות עם ריביות משתנות, מה שמאפשר לה להרוויח יותר כשהריבית במשק עולה – יתרון עצום על פני קרנות אופציות שנתקעות בתקרת מחיר.
דוגמאות נוספות:
Blue Owl Capital Corporation(OBDC).
Blackstone Secured Lending Fund(BXSL).
FS KKR Capital Corp.(FSK).
Golub Capital BDC, Inc.(GBDC).
Hercules Capital (HTGC).
Capital Southwest Corporation (CSWC)
Trinity Capital Inc. (TRIN)
אגב, גם בגזרת קרנות הכנסה מבוססות מדדים, יש בין הקרנות הבדלים משמעותיים במידת השחיקה ובאופן שבו הן מייצרות את ההכנסה. לדוגמה:
Global X Nasdaq 100 Covered Call ETF (QYLD) מוכרת אופציות קול כמעט על כל תיק ההשקעות. לכן היא מייצרת הכנסה גבוהה, אבל מוותרת כמעט לגמרי על עליות חדות בשוק. לאורך זמן ערך הקרן נוטה להישחק יותר.
JPMorgan Equity Premium Income ETF (JEPI) מוכרת אופציות בצורה גמישה יותר (באמצעות אסטרטגיה שכוללת גם מכשירים פיננסיים ייעודיים), ואינה מכסה את כל פוטנציאל העלייה. לכן ההכנסה בדרך כלל מעט נמוכה יותר, אבל יש סיכוי טוב יותר לשמור על ערך הקרן לאורך זמן.
כלומר, QYLD מתאימה יותר למי שמעדיף הכנסה מקסימלית בהווה, בעוד JEPI מנסה לאזן בין הכנסה לבין שימור וצמיחת ההון.
קבוצה 1 – קרנות שמנסות לאזן בין הכנסה לשימור ההון (בסגנון JEPI):
JPMorgan Equity Premium Income ETF (JEPI)
JPMorgan Nasdaq Equity Premium Income ETF (JEPQ)
NEOS S&P 500 High Income ETF (SPYI)
NEOS Nasdaq-100 High Income ETF (QQQI)
First Trust BuyWrite Income ETF (FTHI)
תשואת חלוקה: כ־7%–12% (משתנה), פוטנציאל טוב יותר לשמור על ערך הקרן לאורך זמן.
קבוצה 2 – קרנות שמטרתן הכנסה מקסימלית (בסגנון QYLD), אלו בדרך כלל מוכרות אופציות על כמעט כל התיק, ולכן נוטות יותר לשחיקה לאורך זמן:
Global X Nasdaq 100 Covered Call ETF (QYLD)
Global X S&P 500 Covered Call ETF (XYLD)
Global X Russell 2000 Covered Call ETF (RYLD)
Global X Dow 30 Covered Call ETF (DJIA)
Global X Nasdaq 100 Covered Call & Growth ETF (QYLG)(פחות אגרסיבית מ-QYLD, אך עדיין שייכת למשפחת הקרנות הזו)
תשואת חלוקה: כ־10%–15% ולעיתים אף יותר, אך מחיר היחידה עלול להישחק לאורך שנים, במיוחד בשוק עולה.
בסופו של דבר, בשוק ההון אין מתנות חינם. כשאתם רואים 100% תשואה, אתם לא מקבלים כסף מהשמיים – אתם פשוט מקבלים חזרה חלק מהקרן שלכם במסווה של דיבידנד, בזמן שערך המניה נמחק מאחורי הגב שלכם. אם אתם מחפשים תזרים מזומנים אמיתי, יציב, כזה שאפשר לבנות עליו לאורך שנים בלי לפתוח את האפליקציה בחרדה בכל בוקר – חברות ה-BDC הן המקום שאתם רוצים להסתכל עליו.