סיכום תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2024

| לירן לובלין הוא מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי |

שנת 2024 היא המשך ישיר של שנת 2023, ועל אף העלייה בשיעור המס ובעודפי ההון, המערכת הבנקאית ממשיכה להציג תוצאות מצוינות ובראייה לטווח ארוך יותר הבנקים הגדולים מכוונים להמשך רווחיות גבוהה. אנו סבורים שבדוחות הרבעון הראשון אנחנו צפויים לראות תשואות להון דומות לאלו שראינו ברבעון הרביעי וזאת בעקבות תרומה של מדד המחירים החיובי (כ-0.3%) ומנגד עלייה בשיעור המס. בצד הצמיחה אנו סבורים כי המחצית הראשונה של השנה תאופיין בצמיחה נמוכה מזו של סוף 2024 ובהתאמה גם ההוצאות להפסדי יהיו נמוכות.

בראיה קדימה יותר לתוך שנת 2025 אנו מתמחרים תשואה להון ממוצעת של כ-16% ברמת המערכת וסבורים כי על אף העליות במחירי מניות הבנקים שנשענה על תוצאות מצוינות וירידה בפרמיית הסיכון, יש עוד מקום לעליות ומלבד התשואה השוטפת, הבנקים צברו עודפי הון שרק ממתינים לאישור הרגולטור לצורך חלוקה. בתשואות הנוכחיות והחזויות ועל אף התמחור, אנחנו מתקשים למצוא סקטור שמספק יחס תשואה סיכון שמתקרב לזה של הבנקים.

הרבעון הרביעי במערכת הבנקאית היה רבעון נוסף של תוצאות טובות מאוד וזאת על אף השפעה שלילית של המדד ברבעון וברקע לסביבת ריבית שממשיכה להיות גבוהה ותמכה בתוצאות המערכת. התוצאות התאפיינו בצמיחת אשראי גבוהה מהממוצע, ירידה בהוצאות להפסדי אשראי וירידה בהוצאות המס ביחס לרבעונים הקודמים של השנה. במקביל מרבית הבנקים הצליחו לשמר ואף להעלות את המרווח הפיננסי (בנטרול מדד) כשמגמת העברת הכספים מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית המשיכה להיות מתונה.

התשואה להון הענפית הסתכמה בשיעור של 14.3%, לעומת 15.6% ברבעון הקודם ו-14.1% ברבעון המקביל. השפעת המדד ברבעון היתה זניחה והנתונים היו די נקיים וזאת למעט הוצאה חד פעמית לפרישת עובדים בבנק הפועלים שהשפיעה על שורת הרווח בכ-400 מיליון ₪. בנטרול ההוצאה היתה המערכת מציגה תשואה להון של 15.1%. איכות התוצאות בולטת גם בצד הסיכון, המתבטא בירידה ב-NPL של כל הבנקים. שיעור המס הממוצע ברבעון דווקא ירד וזאת נוכח ההגעה לתקרת המס שהוגדרה לשנת 2024 בעקבות מס המלחמה. עודפי ההון המשיכו להצבר כמו ברבעונים האחרונים ופגעו בתשואה אותה יכלו הבנקים להציג לו היו יכולים לבצע חלוקות דיבידנד משמעותיות יותר.

כל הבנקים במערכת הציגו תשואה דו ספרתית על ההון, כשהבנק הבינלאומי ובנק מזרחי הציגו את התשואה להון הגבוהה ביותר – 17.4% ו- 16.9%, לאומי (TASE:LUMI) המשיך גם כן להציג תשואה להון גבוהה עם 16.2%, דיסקונט (TASE:DISI) הציג תשואה של 13.4% ובנק הפועלים הציג את התשואה להון הנמוכה בסקטור (10.8%) אשר הוסברה כאמור בהוצאה חד פעמית בגין פרישת עובדים, בנטרולה היתה עומדת התשואה להון של פועלים (TASE:POLI) על 13.6%. המדד השלילי ברבעון שעמד על -0.1%-, משך מעט כלפי מטה את התוצאות של הבנקים לעומת רבעונים קודמים, בעיקר את אלו של בנק לאומי ובנק מזרחי בהם ההשפעה על הכנסות הריבית ברבעון השלישי עמדה על 670 ו-439 מ’ ₪ והתאפסה לחלוטין ברבעון הרביעי. הצמיחה בתיקי האשראי היתה גבוהה ברבעון ונשענה על הקדמת רכישות בשל עליית המדד ועל המשך צמיחה באשראי לעסקים גדולים. ההוצאות הנמוכות להפסדי אשראי והירידה בשיעור המס, תמכו בהמשך הגידול בעודפי ההון כשכל הבנקים התיישרו לשיעור Payout של 40% מהרווח לרבעון. סך הדיבידנדים בשילוב הרכישה החוזרת הסתכמו לכ-2.77 מיליארד ₪.

שלושה בנקים – לאומי, פועלים ודיסקונט פרסמו יעדים כמותיים במקביל לתוכניות אסטרטגיות. היעדים שפורסמו מעידים על המשך רווחיות גבוהה גם בטווח הזמן הבינוני של השנתיים הקרובות ותחת הנחות סביבת מאקרו שמתיישבות עם הציפיות בשוק. גם דיסקונט שפרסם יעדים לטווח רחוק יותר של שנת 2030 מציג שאיפות יציבות לטווח הארוך.

נכון להיום, מכפיל ההון של הבנקים נסחר סביב X1.27, וזאת לאור עליה של 17% במדד הבנקים מתחילת השנה ו-70% ב-12 החודשים האחרונים. העלייה במחירי מניות הבנקים נשענת על התוצאות המצוינות ובעיקר על ההבנה שהריבית ברמתה הנוכחית לא צפויה לרדת באופן ניכר בקרוב. להערכתנו התמחור הנוכחי משקף בצורה נכונה יותר מבעבר את הערך הגלום במניות הבנקים אך יש עוד אפסייד בסקטור.

אנו סבורים שברבעון הראשון של השנה הענף יציג תשואה דומה לזו של הרבעון האחרון שתשען על אינפלציה גבוה יותר (0.3%) אך מנגד שיעור המס צפוי לעלות לכ-38.5%. ההנחות שלנו לרבעון הראשון נשענות על ירידה קלה בקצב צמיחת תיק האשראי יחד עם ירידה בהוצאות להפסדי אשראי והתכווצות קלה של המרווח הפיננסי בנטרול מדד. בתרחיש המצוין לעיל, הבנקים צפויים לייצר תשואה דו ספרתית נאה על ההון גם ברבעון הראשון וכל זאת בתקופה בה עודפי ההון מכבידים על המכנה במשוואה. אנו מעריכים כי החלטת בנק ישראל אודות הגדלת חלוקות הרווחים תמשיך להיות הטריגר לפוטנציאל קצר הטווח של מניות הבנקים.

הנקודות העיקריות מהדוחות:

* תיק האשראי של הבנקים צמח בשיעור של 2.4% ביחס לרבעון קודם, וסוגר שנה עם צמיחה גבוהה מאוד של 9% שנשענה על עלייה באשראי במגזר העסקי ובסקטור המשכנתאות. הבנק הבינלאומי רשם את הצמיחה הגבוהה ביותר ברבעון ביחס לרבעון השני של השנה עם 3.7%, הצמיחה הגיעה בעיקרה מאשראי לגופים פיננסיים (החשיפה של הבינלאומי לפיננסים היא חריגה ביחס למערכת). פועלים הציג גם כן צמיחה גבוהה של 3% ומזרחי עם 2.7%. הצומחים הגדולים ביותר במשכנתאות היו שוב בנק מזרחי ובנק לאומי, עם כ-2.6% צמיחה בתיק אל מול הרבעון הקודם. הצמיחה של הרבעון הרביעי הייתה מעט חריגה ונשענה על עליית המע"מ שהביא איתו הקמת צריכה. אנו מניחים שהצמיחה במערכת תתמתן לרמות של כ-7.5% במהלך 2025.

* הכנסות הריבית נטו עלו ב-3.5% ביחס לרבעון המקביל, ואל מול הרבעון הקודם נרשמה ירידה ענפית של כ-11.5% וזאת כתוצאה מהשפעה שלילית של המדד שהיה גבוה מאוד ברבעון השלישי (1.6%) ושלילי ברבעון הרביעי (-0.1%).

* המרווח הפיננסי ברבעון הרביעי ירד אל מול הרבעון השלישי ועמד על ל-2.43% - ירידה של 40 נ"ב המיוחסת כולה לירידת המדד. בנטרול השפעת המדד ברבעון נרשמה יציבות ברמה הענפית והמרווח עמד על 2.44%. בנק הפועלים, בנק מזרחי והבינלאומי רשמו עליה במרווח המנוטרל מדד, בעוד שאר הבנקים הציגו ירידה. את הירידה הגדולה ביותר במרווח רשם בנק לאומי עם התכווצות של 12 נ"ב מרבעון קודם.

* ההוצאות להפסדי אשראי ירדו ברבעון והסתכמו ב-0.18% מתיק האשראי לציבור. כפי שכבר התרגלנו, ההפרשה הקולקטיבית הייתה משמעותית וזאת נוכח העלייה בהיקפי האשראי, בכל הבנקים נרשמו ריקבריס כתוצאה מגבייה של חובות אבודים בהלוואות ספציפיות. את שיעור ההוצאה הגבוה ביותר ברבעון השלישי רשם בנק הפועלים עם 0.31% מסך האשראי שממשיך עם הגישה המאוד שמרנית מאז כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש ידין ענתבי. סך ההפרשה המאזנית בכלל המערכת עומדת על כ-1.4% מסך האשראי רמה גבוהה היסטורית שמספקת שולי בטחון משמעותיים. אנו מעריכים כי רמת הוצאות ברמה של 0.3%-0.2% מתיק האשראי היא רמה מייצגת לשנה הבאה וזאת על אף כריות הביטחון שהבנקים צברו ברבעונים האחרונים.

* במקביל לירידה בשיעור ההפרשה נרשמה גם ירידה ביחס ה-NPL (חובות בפיגור) מתוך האשראי המעיד על איכות האשראי בתיקים.

* הכנסות המימון שאינן מריבית עלו בכ-100% ביחס לרבעון המקביל. מרבית הבנקים רשמו עליה בעיקר מפעילות בנגזרים, עיקר העלייה מיוחסת לבנק לאומי ולבנק מזרחי שרשמו הכנסה גבוהה בכ-350 מ’ ₪ ו-310 מ’ ₪ בהתאמה המיוחסת בעיקר לגידול בהכנסות מהשקעה במניות, הפרשי שער ונגזרים.

* ההכנסות מעמלות צמחו ב-10.2% ביחס לרבעון המקביל וב-0.1% ביחס לרבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מעמלות דמי ניהול חשבון, כרטיסי אשראי, עסקי מימון והפרשי המרה.

* ההוצאות התפעוליות עלו ב-28% ביחס לרבעון המקביל ובנטרול ההוצאה החד פעמית של פועלים מדובר בעליה של 2.6%. הוצאות השכר עלו ברבעון האחרון של השנה ביחס לרבעון המקביל כשכעיקר העליה מיוחסת לבונוסים ברקע לתוצאות השנתיות הגבוהות.

* ההכנסות ללא חומ"ס עלו ב-8.7% מול רבעון מקביל וירדו ב-3.6% בלבד מול הרבעון הקודם – וזאת על אף היעדר השפעה של האינפלציה ברבעון הרביעי. יחס היעילות עלה ברבעון ביחס לרבעון הקודם נוכח הירידה בהכנסות והעליה בהוצאות ועמד על 43.4%. בנטרול ההוצאה של פועלים היה עומד היחס על 40.5%. אנו סבורים כי יחס היעילות המנוטרל הנוכחי עדיין נמוך ביחס לצפי קדימה והוא מוטה כלפי מטה כתוצאה מהכנסות מימון מאוד גבוהות שנשענות על סביבת ריבית שאינה מייצגת.

* הרווח הנקי של הבנקים עלה בכ-14.6% מול הרבעון המקביל וירד בכ-6% ביחס לרבעון הקודם בנטרול הוצאה החד פעמית בפועלים הרווח היה נותר ללא שינוי למול הרבעון הקודם. נזכיר כי ברבעון המקביל היתה השפעה משמעותית של המלחמה שהתבטאה בהוצאות גבוהות להפסדי אשראי.

* היקף הדיבידנדים בתוספת רכישה חוזרת של מניות ברבעון השלישי עמד ברמת המערכת על כ-40%. אלמלא המדיניות הזהירה של בנק ישראל, כל הבנקים היו מחלקים רווחים בשיעור גבוה יותר נוכח עודפי ההון שנצברו והרווחים המשמעותיים שהם מצליחים לייצר בתקופה הנוכחית.

* יחסי הלימות ההון של הבנקים נותרו בעינם ביחס לרבעון הקודם שהסתכם לרמה של 11.42%, היחס הגבוה רק ממחיש את איכות התוצאות של המערכת הבנקאית בסביבה הנוכחית ואלמלא עודפי ההון המשמעותיים וההוצאה החד פעמית בפועלים היינו מקבלים תוצאות טובות הרבה יותר. סך עודפי ההון של המערכת הבנקאית מעל הדרישות הרגולטוריות עומד על כ-27 מיליארד ₪ לפני חלוקת הדיבידנד של הרבעון.