| נדיב דויטש, יו"ר ומייסד אתיקה פיננסים |
מלחמת חרבות ברזל, תישאר בלבו של כל ישראלי כפצע פתוח. מדינת ישראל שילמה ומשלמת מחיר יקר, ואפשר לומר, שכולנו חולמים על היום שאחרי המלחמה. מוקדם עדיין להסיק מסקנות סופיות, אבל עושה רושם שמבחינה גיאו-פוליטית המלחמה הנוכחית הולכת לעצב מחדש את פני המזרח התיכון. עיצוב מחודש זה עשוי לשרת את מדינת ישראל בעתיד עם הרחבת שיתופי פעולה אזורים עם מדינות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומתחת לפני השטח, מצטרפת עומאן. השילוב של הפגיעה הקשה בציר הרשע, הממשל האמריקאי החדש בעל הנטיות הפרו ישראליות המובהקות והמשקיעים זהרים שמחכים להזדמנות לחזור ולהשקיע באומת הטכנולוגיה. עשויים לייצר לישראל מחר חדש, ואולי טוב יותר מבחינה כלכלית.
הבשורה הכלכלית של ישראל
ברבעון השלישי של 2024, הכלכלה הישראלית החלה להראות סימני התאוששות עם צמיחה של 3.8%. את הצמיחה הכוללת עלתה בזכות עלייה של 8.6% בהוצאות הצרכנים, ונרשם זינוק של 21.8% בהשקעות בנכסי נדל"ן – במיוחד בבנייני מגורים. כמו כן, נרשמה עלייה של 1.7% בייצוא הישראלי. כתוצאה מכך, התמ"ג של המגזר העסקי לבדו צמח ב-5.4%. נכון לשנת 2024, התמ"ג של ישראל מוערך ב-520 מיליארד דולר, עם הכנסה לנפש של -55,000 דולר. כמו כן, נרשמה עלייה של כ-15% בהשקעות זרות לעומת השנה שעברה – עם דגש על תחומי הטכנולוגיה, בריאות, פינטק ונדל"ן - שממשיך להראות עוצמה עם עליית מחירי הדיור ב-4.5% בשנה האחרונה.
הייטק ותעשייה ביטחונית
נתחיל בהייטק, אחד ממנועי הצמיחה החשובים של מדינת ישראל, ולמרות שחווה האטה מסוימת בשנים האחרונות, הוא צפוי להתאושש בזכות המהפכות החדשות כמו הבינה המלאכותית, סייבר, פינטק, אנרגיה ירוקה וטכנולוגיות מתקדמות לחישוב קוונטי. תחומים אלה משכו בשנים האחרונות כ-60% מההשקעות הזרות בתחום. חשוב לציין, כי תקציב הרשות לחדשנות צפוי לצמוח בחמש השנים הבאות לכ-2 מיליארד ₪, לעומת 1.2 מיליארד כיום. כמו כן, על פי הערכות, ענף הסייבר לבדו, צפוי לייצר הכנסות של 10 מיליארד בשנה עד 2029, לעומת הכנסות של 6 מיליארד דולר ב-2023.
בשנת 2023, הייטק הישראלי הניב כ-20% מהתוצר הלאומי ותרם לכ-50% מהייצוא של המדינה. עם זאת, גיוסי ההון של המגזר ירדו לכ-8 מיליארד דולר, ירידה של 55% לעומת 2022.
לעומת תעשיית ההייטק הקלאסית דווקא התעשייה הביטחונית מסכמת שנה חזקה במיוחד. כך לדוגמא חברת התעשייה האווירית לישראל סיכמה את 2024 כשנת שיא, זינוק של 50% ברווח הנקי, עם היקף הזמנות של 23 מיליארד דולר ומכירות בהיקף של 2.85 מיליארד דולר. גם אלביט מערכות (NASDAQ:ESLT), הציגה צמיחה משמעותית עם זינוק של 30% ברבעון האחרון והכנסות של 1.71 מיליארד דולר. החברה הגיעה לשיא הזמנות בהיקף של 22 מיליארד דולר, וגידול של 80% במכירות הנובע מתחמושת שאלביט מייצרת בחברת הבת תע"ש. ביום שאחרי המלחמה, החברות הישראליות צפויות ליהנות מביקושים למערכות הגנה מתקדמות כמו מערכת חץ וכיפת ברזל שזכו להכרה עולמית בזמן המלחמה. כמו כן, צה"ל יידרש לשקם את מלאי התחמושת ומערכות ההגנה לצד פיתוחים וחידושים טכנולוגיים כדי לשמור על עליונות צבאית באזור. ההכנסות מייצוא מערכות ביטחוניות צפוי לגדול ליותר מ-15 מיליארד דולר בשנת 2025, עלייה משמעותית מההכנסה הממוצעת של הענף בשנים האחרונות שהסתכמה ב-12 מיליארד דולר.
נדל"ן ישראלי
בעקבות המלחמה והתגברות העויונות הגלויה כלפי ישראל ויהודים בעולם, משרד העלייה והקליטה מעריך גידול של בין 30%-40% במספר העולים בשנים הקרובות. על פי הערכות, מדובר בתוספת של כ- 50,000-60,000 עולים בשנה. חשוב לציין כי בין השנים 2010 ל-2020, כל עולה תרם בממוצע 2.5 מיליון ₪ לכלכלה, בעיקר באמצעות צריכה פרטית ודיור. התחזית לשנים הקרובות מצביעה על כך שרק לעלייה זו תהיה תרומה פוטנציאלית של כ-15 עד 20 מיליארד ש"ח. כמובן שגם ללא העלייה ישראל ממשיכה לצמוח דמוגרפית בקצב מסחרר עם שיעור גידול אוכלוסייה של כ-2% בשנה. נתון שהופך אותה למדינה עם הגידול הדמוגרפי הגבוה בעולם המערבי. הגידול הגדול באוכלוסיה מגדילה את הביקושים לנדל"ן שמהווה כענף כ-15% מהתמ"ג ומניב הכנסות של מיליארדי שקלים כל שנה ממיסים על קרקעות, דירות, נדל"ן מסחרי, ארנונה ועוד.
סיכום
נראה כי המלחמה האחרונה, על כל אתגריה, עשויה להוות נקודת מפנה משמעותית עבור מדינת ישראל, הן מבחינה גיאו-פוליטית והן מבחינה כלכלית. לצד הפגיעה בציר הרשע והתגברות שיתופי הפעולה עם מדינות המפרץ, נרשמים סימני התאוששות כלכלית מרשימים, עם צמיחה בכלכלה המקומית, השקעות זרות מוגברות ותחזיות מבטיחות בתחומי ההייטק, התעשייה הביטחונית והנדל"ן. העלייה הדמוגרפית וההשקעות בטכנולוגיות חדשניות ממצבות את ישראל כמעצמה אזורית בעלת פוטנציאל כלכלי אדיר לעתיד. למרות האתגרים, ישראל צועדת לעבר מזרח תיכון חדש עם אפשרויות כלכליות ופוליטיות חדשות.