| רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות |
בשורה התחתונה, הנקודה החשובה היא כי הבנק המרכזי של אירופה עדיין רואה בריבית הנוכחית ריבית מרסנת ואף מצהיר כי תישאר כך כל פרק זמן שנחוץ להשגת יעד האינפלציה.
נראה כי אחת הסיבות לכך – רצון להבטיח כי עליית האינפלציה, שצפויה לרבע האחרון של השנה (עקב יציאה מחישוב של ירידות קודמות במחירי הנפט), אכן תהיה זמנית.
עושה רושם כי גם נתוני התוצר לרבע השני של השנה (עלייה של 0.6% בהשוואה לרבע המקביל ב-2023, הנתון החזק ביותר זה שנה) מקנה לו מרחב תמרון.
כמו כן, תימשך מדיניות תלויות נתונים והריבית תוחלט לפני כל פגישה – ולא מתוך סדר יום מוצהר של מעבר למדיניות מוניטארית מאוזנת, או מרחיבה. דברי הנגידה לגארד בהמשך עשויים לשפוך אור נוסף - אך ניכר כי לא יהיה בהם ערך מוסף של ממש מבחינת המדיניות להמשך.
בין השאר, החלטה זו תורמת להכשרת הדרך להורדת ריבית דומה בארצות הברית.