בנק ישראל לא מתכוון להוריד את הריבית בכל החלטה בשנה הקרובה

| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק אסטרטג ריביות |

| בנק ישראל הפחית את הריבית ב-25 נ"ב; לפי התחזית של חטיבת המחקר בעוד שנה תעמוד הריבית על 3.75%-4.00%

בהחלטת הריבית האחרונה, החליטה הוועדה המוניטרית להפחית את שיעור הריבית ב-0.25% לרמה של 4.50%.

ברקע להחלטה יש לציין את הירידה בקצב האינפלציה, לרבות במדידה בטווחי הזמן השונים (הרבעונית והחצי שנתית), ואת הצפי מהמקורות השונים לחזרתה של האינפלציה אל תוך טווח יעד יציבות המחירים (1%-3%) במהלך הרביע הראשון של השנה.

בנוסף, נראה כי במסגרת ההחלטה נלקחה בחשבון ההערכה כי הבנקים המרכזיים בעולם יחלו בתהליך הפחתת ריבית במהלך השנה הנוכחית. בתדרוך לעיתונאים ציין הנגיד כי על-פי הערכת הוועדה, המדיניות המוניטרית הנוכחית תומכת בהתכנסות האינפלציה אל יעדה, וכי הייסוף המשמעותי בשערו של השקל שחל לאחרונה מסייע גם כן להתכנסות זו.

בהכוונה קדימה הודגש כי תוואי הריבית העתידי ייקבע על-פי קצב התכנסות האינפלציה ליעד, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

נוסף על כך, בנק ישראל הזכיר את השיפור בשווקים הפיננסיים המקומיים, אשר התאוששו לאחר הירידות בתחילת המלחמה. יחד עם זאת, פרמיית הסיכון החיצונית, המתבטאת במרווח ה-CDS של ישראל ובמרווח בין תשואות האג"ח הממשלתיות הדולריות בין ישראל לארה"ב, ירדה, אך היא עדיין מצויה ברמה גבוהה.

במקביל להחלטת הריבית, פורסמה התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של בנק ישראל ביחס למגוון פרמטרים מאקרו כלכליים. על פי תחזית זו, לא חל שינוי בקצב הצמיחה הצפוי לשנים 2023 (אומדן) ו-2024 ביחס לתחזית מחודש נובמבר 2023.

אולם, חלו שינויים בתחזיות לרכיבי התוצר השונים בשנים אלו, שעיקרם עדכון כלפי מטה לרכיב ההשקעה (ברקע איסור הכניסה של עובדים פלסטינים וההשפעה על ענף הבינוי) ועדכון כלפי מעלה לרכיב הצריכה הפרטית (על סמך ההתאוששות שנרשמה בנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי).

בשנת 2025 צפוי קצב הצמיחה של התוצר להאיץ ולהסתכם ב-5%.

התחזית לגירעון התקציבי בשנים 2023-2024 עודכנה כלפי מעלה, ובבסיסה ההנחה כי הממשלה תבצע התאמות תקציביות ניכרות בכדי לקזז את העלייה המתמשכת הצפויה בהוצאות הביטחון ובהוצאות האזרחיות. הנגיד התייחס לכך והזהיר מפני הסיכונים הפיננסיים והריאליים הגדולים העלולים להתממש אם לא יבוצעו ההתאמות התקציביות הנדרשות.

באשר לאינפלציה, זו צפויה, על פי תחזית חטיבת המחקר, לרדת ל-2.4% בשנת 2024, על רקע המדיניות המוניטרית המצמצמת, הייסוף שחל לאחרונה, וההשלכות השליליות של המלחמה על הביקוש והסנטימנט, ובמהלך שנת 2025 להתמתן מדרגה נוספת לכדי 2.0%.

הריבית צפויה לעמוד על 3.75%-4.00% ברביע הרביעי של 2024 (ללא שינוי מהתחזית הקודמת בנובמבר).

הנגיד ציין כי קצב הפחתות הריבית יושפע מן המידה שבה המדיניות התקציבית תבצע את הצעדים הנדרשים.

| יצוא השירותים והפדיון בענפי המשק בחודש אוקטובר 2023 ירדו בחדות; ענף שירותי ההייטק בלט לטובה

יצוא השירותים, ללא מכירת חברות הזנק (נתונים מנוכי עונתיות, במונחים דולריים נומינליים) הסתכם בכ-6.5 מיליארד דולר בחודש אוקטובר 2023, היקף המשקף ירידה בשיעור של כ-5.9% בהשוואה לספטמבר 2023, וירידה בשיעור של כ-8.1% ביחס לאוקטובר 2022, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

ירידה זו חלה על רקע מלחמת "חרבות ברזל", והיא החדה ביותר שנרשמה מאז אפריל 2020. הירידה בחודש אוקטובר הקיפה את כל תתי הקבוצות ביצוא השירותים, אך בלטה בעיקר ביצוא שירותי התיירות (ירידה בשיעור של כ-54%), ויצוא שירותי התחבורה, הן דמי נסיעה (כ-31%) והן שירותי תחבורה אחרים (כ-12%), שנפגעו משמעותית מהירידה בתיירות הנכנסת בצל המלחמה.

לעומת זאת, יצוא שירותי הייטק (ללא חברות הזנק) שהסתכם באוקטובר 2023 בכ-4.5 מיליארד דולר, ירד בשיעור מתון בלבד, כ-1.5%, לעומת החודש הקודם.

בהקשר זה, נדגיש כי גם נתוני הפדיון של ענפי המשק לחודש אוקטובר 2023 (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים) מעלים ממצאים דומים. כך בעוד שהפדיון של כלל הענפים (ללא יהלומים) בחודש זה ירד ריאלית בכ-13.6%,

הפדיון בענפי השירותים בתחום ההייטק רשם ירידה ריאלית של כ-3.9% בלבד. יצוין כי לצד שירותי ההייטק, חלו ירידות מתונות יחסית בפדיון של הענפים: פעילויות בנדל"ן, תעשייה, כרייה וחציבה ושירותים פיננסיים ושירותי ביטוח. ואילו בענפים: בינוי, שירותי תחבורה, אחסנה ובלדרות, שירותי ניהול ותמיכה, חינוך, ואמנות בידור ופנאי, חלו ירידות תלולות בהיקף של עשרות אחוזים.

האיתנות היחסית של תחום שירותי ההייטק המתוארת לעיל מיוחסת לפוטנציאל הקטן יחסית לפגיעה של הביקוש החיצוני לשירותי הייטק עקב המלחמה, בתרחיש מרכזי, זאת בשונה לדוגמה מתחום התיירות שנפגע במישרין ובהיקף גדול. בנוסף, היכולת הגבוהה לשמר את רציפות העבודה בתחום שירותי ההייטק, באמצעות עבודה מרחוק, מובילה לכך שהענף חשוף פחות לפגיעה בהיצע העבודה מסיבות של חשש מפני ירי טילים או סגירת מסגרות החינוך.

ביטוי לכך התקבל בסקר כוח האדם של הלמ"ס לאוקטובר 2023, אשר הצביע על כך ששיעור המועסקים שנעדרו מעבודתם בענף המידע והתקשורת (המשקף בעיקר פעילות בתחום שירותי התכנה) בחודש אוקטובר היה מהנמוכים מבין ענפי הכלכלה, ואילו שיעור המועסקים בענף המידע והתקשורת אשר עבדו מביתם באותו החודש היה הגבוה ביותר מבין כלל הענפים.

כמו כן, גם סקרי הבזק של הלמ"ס שפורסמו בחודשים האחרונים הציגו תמונה דומה, כאשר בכולם בלט לטובה ענף שירותי ההייטק בהשוואה ליתר הענפים מבחינת היקף הפגיעה בתעסוקה ובהכנסות. במבט קדימה, אנו צופים כי בתרחיש מרכזי מגמה זו צפויה להימשך.

| הרכישות בכרטיסי אשראי, במונחים ריאליים, התאוששו חלקית בנובמבר 2023, ונראה כי מגמה זו נמשכה גם בדצמבר

נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי של הלמ"ס מלמדים כי היקף הרכישות בכרטיסי אשראי (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים), על-ידי אנשים פרטיים (בבתי עסק מקומיים בלבד), עלה ריאלית בכ-7.6% בחודש נובמבר 2023, וזאת לאחר הירידה החדה שנרשמה בחודש אוקטובר בשיעור של כ-15.9%, בצל מלחמת "חרבות ברזל". בכך הצטמצם הפער השלילי ביחס לרמה שנרשמה ערב המלחמה (ספטמבר 2023) לכ-9.4%.

העלייה ברכישות בכרטיסי אשראי חלה על רקע מגוון גורמים: חזרה מסוימת לשגרת פעילות במסגרות החינוך, פתיחה של עסקים הסמוכים לאזורי הלחימה אשר היו סגורים בראשית המלחמה, ירידה בשיגורי הטילים לעבר העורף, ואף תקופת הפסקת האש שחלה בשלהי חודש נובמבר.

עלייה בולטת חלה בקבוצת הרכישות של מוצרי תעשייה (הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל וריהוט), אשר אפיינה את כל רכיבי הקבוצה. זאת, בין השאר, על רקע הגורמים שתוארו לעיל, כמו גם, מבצעי קידום מכירות בקטגוריות נבחרות, אשר גם כך מתרחשים בחודש נובמבר מדי שנה, אך כפי הנראה הורחבו והועמקו בשנה הנוכחית.

הודות לכך, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי, במונחים ריאליים, בקבוצה זו, בחודש נובמבר, היה נמוך רק ב-3.8% ביחס לרמתו ערב המלחמה. מנגד, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של קבוצת השירותים (תיירות, פנאי ובילוי, ביטוח ועוד) נותר נמוך משמעותית מרמתו ערב המלחמה, לנוכח הרמה הנמוכה של רכישות בקטגוריות התיירות והפנאי והבילוי. הרכישות באשראי של מזון ומשקאות (כולל שירותים) בנובמבר, הייתה כמעט זהה לרמתה ערב המלחמה.

במבט קדימה, נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי שמפורסמים על ידי בנק ישראל (נתונים מנוכי עונתיות, במונחים נומינליים) מצביעים על המשכה של מגמת ההתאוששות שתוארה לעיל גם בחודש דצמבר 2023, וזו חלה במגוון קטגוריות, לרבות מסעדות ופנאי ובילוי, וזאת, כפי הנראה, לנוכח הימשכותן של הסיבות שתוארו לעיל. כך שבנתוני הקצה, דהיינו בימים האחרונים של החודש, אף הגיעה רמת הרכישות הכוללת לזו שנרשמה ערב המלחמה.

לסיכום, נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי, מהמקורות השונים, מצביעים על התאוששות מהירה יחסית, בהתחשב בהתפתחויות הביטחוניות והכלכליות שחלו ברקע המלחמה, ולפיכך משקפים מגמה דומה בצריכה הפרטית (למעט כלי תחבורה). עם זאת, נדגיש כי להערכתנו, השלכות המלחמה, בדמות הפגיעה באמון הצרכנים, הצפי לעלייה ברמת האבטלה בהגדרתה הסטנדרטית, וההיקף הנרחב של משרתי מילואים, צפויות להכביד על הצריכה הפרטית בתקופה הקרובה.

| ארה"ב: דוח התעסוקה לחודש דצמבר פחות חזק ממה שנראה

מספר המועסקים גדל ב-216,000 בדצמבר – מעל לצפי הקונצנזוס של כ-175,000. התעסוקה המשיכה לעלות בממשלה ובממשל מקומי, שירותי בריאות, סיוע סוציאלי ובנייה.

חלק משמעותי מהגידול בתעסוקה בא כתוצאה מענפים שאינם "מחזוריים", כמו ממשלה, ולא כתוצאה מעוצמה של הסקטור הפרטי.

מעבר לכך, השינוי במספר המועסקים לאוקטובר עודכן כלפי מטה ב-45,000, מ-150,000+ ל-105,000+, והשינוי לנובמבר עודכן למטה ב-26,000, מ- +199,000 ל +173,000. עקב תיקונים אלה, התעסוקה באוקטובר ונובמבר נמוכה ב-71,000 ממה שדווח בעבר.

במהלך כל שנת 2023 מספר המועסקים עלה ב-2.7 מיליון (גידול חודשי ממוצע של 225,000), פחות מהגידול של 4.8 מיליון ב-2022 (גידול חודשי ממוצע של 399,000). שיעור ההשתתפות בכוח העבודה איכזב וירד ל- 62.5%, ויחס תעסוקה-אוכלוסייה היה כ-60.1%, שניהם ירדו ב-0.3 נקודת האחוז בחודש דצמבר.

שיעור האבטלה עמד על 3.7% בדצמבר, כמו בחודש נובמבר, ומספר המובטלים נותרו ללא שינוי, ברמה של 6.3 מיליון. בתקופה המקבילה אשתקד, שיעור האבטלה היה 3.5% ומספר המובטלים היה 5.7 מיליון, אלמלא הירידה בשיעור ההשתתפות בחודש דצמבר, שיעור האבטלה היה ממשיך ועולה.

בחודש דצמבר, השכר השעתי הממוצע עלה ב- 0.4%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים, השכר עלה ב-4.1%. מדובר במצב שבו התמתנות קצב עליית השכר נבלמה, אך בהתחשב בעליית הפריון בשנה האחרונה, לא מדובר בשיעור חריף של עליית שכר.

בנסיבות אלו, השוק מיהר יתר על המידה לשינוי של הצפי להפחתת ריבית קרובה, תוך שזה פחת בחדות והשוק דחה את מועד הפחתת ריבית מחודש מרץ לחודש מאי 2024.

נראה שמדובר בהערכה שאיננה מתחשבת בפרטי דוח התעסוקה, שהינו חלש בהרבה מאשר המספר "הכותרתי" של 216,000 ומדובר במצב של תגובת יתר על ידי השוק.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.