| אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות |
כשמדברים על דירוג אשראי של מדינה, כדאי לזכור שהכל יחסי. העובדה שאופק הדירוג של ישראל הוא יציב אומרת אמנם שדירוג האשראי של ישראל לא צפוי להשתנות בשנתיים הקרובות אבל אלו ממש לא חדשות טובות.
לא רק שהורדת אופק הדירוג מ"חיובי" ל"יציב" מגדילה את הסיכוי לכך שאופק הדירוג יעודכן בעתיד ל"שלילי" אלא שהאפשרות להעלאת דירוג ירדה לעתיד הקרוב מהשולחן.
זה לא שמישהו ציפה להעלאת דירוג בזמן הקרוב אבל לעצם שלילת האפשרות יש משמעות. מצבה הפיסקלי של ישראל הוא מצוין ותומך באופק חיובי ובהעלאת דירוג.
לכן, הצפי לכך שמתישהו דירוג האשראי של ישראל במודי'ס (NYSE:MCO) או בפיץ' יעודכן כלפי מעלה תמך בשנים האחרונות בתשואות האג"ח של ישראל ובשקל.
עכשיו, כשברור שזו לא אופציה, האטרקטיביות של ישראל בעיני המשקיע הגלובלי ירדה.
סביר להניח שגם בתרחיש החיובי בו מיד אחרי שנעכל את הקבבים של יום העצמאות נגלה שיש מתווה לרפורמה שמקובל על כל הצדדים, חברות הדירוג ירצו עדיין לראות כיצד מתווה זה מיושם והאם יש לו השפעות כלכליות לטווח ארוך לפני שהן יעלו את אופק הדירוג או את הדירוג עצמו.
אז מה הלאה? בניגוד למסמך שהוציאה לפני חודש, מודי'ס פחות התייחסה הפעם להשלכות של הרפורמה עצמה אלא בעיקר לדרך שבה הממשלה פועלת ולחוסר השקט החברתי.
הסיבה לכך היא כנראה ההפוגה הנוכחית בתהליך החקיקה וההערכות שהרפורמה, אם וכאשר תעבור, תהיה מרוככת ביחס למתווה הראשוני שלה.
עם זאת, כפי שמודי'ס פירטו בסקירה הקודמת, הפגיעה בכלכלה וביציבות הפיננסית יכולה להיות תוצאה של מעבר של חברות ועובדים מתעשיית ההייטק לחו"ל, תהליך שקורה כבר כיום, גם אם בעוצמות נמוכות.
תרחיש זה עלול להתממש גם אם אכן תתקבל בסופו של דבר רפורמה מרוככת שמקובלת על כל הצדדים.
עצם העובדה שחוסר הוודאות הנוגע למדיניות הממשלה גדל יכול ואפילו צריך להשפיע על החלטות של חברות בינ"ל הפועלות בישראל. אבדן ההכנסות ממיסים כתוצאה מכך עלול להיות משמעותי ככל שתהליך זה נמשך ולהביא לגירעון "מבני" (כלומר לפני ההשפעה של מחזור העסקים) גבוה של 5% מהתוצר או אף יותר מכך.
בהנחה שגם חברות הדירוג האחרות מבינות את זה, סביר להניח שגם הן יישרו קו עם מודי'ס ובמקרה הטוב יעדכנו את אופק הדירוג של ישראל בהחלטתן הקרובה.
מבחינת השווקים, בטווח הקצר להחלטה של מודי'ס לא צריכה להיות השפעה משמעותית שכן היא הייתה צפויה יחסית. אם כבר, במידה וחלק מהמשקיעים העריכו שאופק הדירוג ירד ל"שלילי", ייתכן שאפילו נראה תיקון בשע"ח בימים הקרובים.
עם זאת, ההחלטה של מודי'ס היא כאמור לא סוף הסיפור אלא רק חותמת על תהליך ארוך טווח בכלכלה הישראלית שבו פרמיות הסיכון צריכות להיות גבוהות יותר מבעבר, אם בשוק האג"ח ואם בשוק המט"ח.
| חודש שני של ירידה באינפלציה – עכשיו אפשר לקרוא לזה מגמה
לאחר החלטת הריבית הקודמת, נגיד בנק ישראל אמר שצריך לראות את שני מדדי המחירים לצרכן הבאים ואת נתוני צמיחה כדי לקבל את ההחלטת הריבית הבאה ב-22 במאי.
מדד מרץ שהתפרסם בשישי האחרון בהחלט מהווה צעד בכיוון של עצירת העלאות בהחלטה הבאה.
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4%, קצת מתחת לתחזיות המוקדמות שעמדו על 0.5%. בעקבות כך, קצב האינפלציה השנתי האט מ-5.2% ל-5.0%.
בבנק ישראל, כמו בבנקים מרכזיים אחרים אוהבים לעשות כל מיני חיתוכים לאינפלציה לפי סעיפים שונים במדד או לפי טווחי זמן שונים מתוך תקווה למצוא כמה שיותר כאלו שתומכים בהחלטות הוועדה המוניטרית.
גם בהיבט זה, סביבת האינפלציה בישראל השתפרה במרץ לפי כמעט כל חיתוך.
אינפלציית הליבה למשל נותרה ברמה של 5.10% ואינפלציית ענפי השירותים שהיא האיום המרכזי בעיני בנק ישראל ירדה מ-5.7% ל-5.4%. גם בחתכי הזמן השונים שעליהם בנק ישראל מסתכל יש שיפור כאשר האינפלציה החצי שנתית ירדה מ-5.0% ל-4.4% והאינפלציה ל-3 חודשים ירדה מ-4.8% ל-3.6%.
בצד המוצרים אגב התמונה נראית עוד יותר טוב כאשר האינפלציה ירדה מ-2.7% ל-2.2% כתוצאה מכך שמחירי המוצרים מושפע מההקלות בצד ההיצע שאחרי הקורונה.
תיראו ממש מופתעים אבל מחירי הריהוט, מוצרי החשמל הגדולים והרכבים מיד שנייה רושמים ירידה אחרי שמחירי השינוע בעולם ירדו בכמעט 90%.
בשורה התחתונה מבחינת ניתוח המדד של מרץ, הכיוון נכון ואם לפני חודש היה מוקדם מכדי להכריז על מגמה, אפשר היום לומר שהאינפלציה בישראל במגמת ירידה.
עם זאת, לפני שפותחים את בקבוקי השמפניה, גם אם המגמה היא כלפי מטה, האינפלציה עוד רחוקה מהטווח העליון של היעד של בנק ישראל (3%) ויקח עוד זמן עד שנגיע לשם. לכן, גם אם בנק ישראל יעצור את העלאות הריבית (שוב, יש עוד מדד ונתוני תוצר עד ההחלטה הבאה), זו תוותר גבוהה עוד תקופה ארוכה יחסית.
כפי שרשמנו כבר לא מעט פעמים בחודשים האחרונים, האינפלציה בישראל עקשנית יותר מאשר בארה"ב או אירופה ולכן סביר להניח שהריבית בישראל תופחת רק אחרי ארה"ב, כלומר לא לפני סוף השנה.
בנוסף, למערכת השיקולים של בנק ישראל התווסף גורם נוסף שהוא חוסר הוודאות סביב נושא הרפורמה. מעבר להשפעה הישירה של חוסר הוודאות על שוק המט"ח ומכאן על האינפלציה, בנק ישראל גם מנהל את המדיניות המוניטרית שלו בהתאם לסיכונים הפיסקאליים. ככל שאי הודאות נותרת גבוהה כך גם הריבית תצטרך להיות גבוהה יותר לאורך זמן.
דבר אחרון, אי אפשר בלי להתייחס למחירי הדירות (שהם לא חלק ממדד המחירים לצרכן) שרשמו במרץ ירידה ראשונה מאז יולי 2020. מה נאמר ומה נגיד? אחרי עליית מחירים של 35% בשלוש שנים יש ירידה של 0.2%!
אפשר לומר שזה אור בקצה המנהרה אבל כדאי להדגיש שזה אור של נורת 10 וואט בקצה מנהרה של מאות מטרים שמלאה בערפל סמיך.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.