| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |
השבוע האחרון התאפיין בעלית שערי המניות בחו"ל, כאשר נדמה שבינתיים משבר הבנקים נמצא תחת שליטה. הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות מעט חיוביים, בפרט עלייה מתונה מהצפוי באינפלציית PCE ושיפור באמון הצרכני בארה"ב.
| ישראל: צפויה העלאת ריבית של 0.25%
מחר קיימת סבירות גבוהה להעלאת ריבית של 0.25%. עם זאת, הפיחות של הימים האחרונים עלול לתמוך בהעלאה של 0.5%:
מה תומך בהעלאת ריבית?
האינפלציה ממשיכה להפתיע כלפי מעלה, אינפלציית הליבה נותרה יציבה על 5.1%, סביבת האינפלציה מאד "רוחבית" ומתרכזת בענפי השירותים (כולל מחירי השכירות).
בנוסף, למרות החששות להתמתנות בפעילות, הנתונים הכלכליים מצביעים על המשך ההתרחבות, כולל סקר מגמות והמדד המשולב אשר עלה ב-0.43% בפברואר ובקצב שנתי של 2.2% בשלושת החודשים האחרונים:
שוק העבודה נותר הדוק, למרות הירידה במספר המשרות הפנויות. שיעור האבטלה בחתך גילאים 25-64 נותר יציב סביב 3.5% בחמשת החודשים האחרונים תוך גידול במספר המועסקים (ועלייה בשיעור ההשתתפות).
שיעור האבטלה נמצא מעט גבוה משיעור האבטלה בקיץ 22 (3.0%).
גם הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב
הרכישות בכרטיסי האשראי (רכישות ריאליות בשוק המקומי) עלו ב-0.9% (בניכוי עונתיות) בפברואר לאחר גידול של 1.4% בינואר. נתוני מגמה מצביעים על גידול של 3.3% בשלושת החודשים האחרונים (בחישוב שנתי) לעומת 5% בשלושת החודשים שקדמו.
בכנס בנק ישראל בשבוע שעבר, צוין שהבנק מבחין בהמשך התרחבות הצריכה הפרטית לפי הקצב ארוך הטווח.
אז למה לא להעלות ב-0.5%?
קיים חשש להתמתנות בפעילות קדימה, גם בעולם (בין היתר על רקע השפעה ממתנת של משבר הבנקים על לקיחת אשראי) וגם בישראל (אשר מורגשת היטב כבר בענף הנדל"ן).
אולי יותר מהותי: רמת הריבית כבר מרסנת. ריבית בסיסית של 4.5% (בהנחה שהריבית תעלה ב-0.25%) משקפת ריבית ריאלית סביב 1.5% (ביחס לציפיות האינפלציה קדימה).
גם הפד וגם הבנק המרכזי באנגליה מורידים הילוך בקצב ההידוק המוניטרי למרות סביבת אינפלציה גבוהה.
כרגיל, יהיה מעניין לראות את עדכון תחזית המאקרו של מחלקת המחקר של בנק ישראל ביום שני. התחזית הקודמת מתחילת ינואר הניחה ריבית בסיסית של 4.0% ברבעון ד' 2023.
כנראה שתחזית הריבית תעודכן ל-4.75% ברבעון א' 2024 (שנה קדימה), או אולי ל-4.5% באמירה שהריבית צפויה לעלות מעבר לרמה זו (ל-5%) במהלך השנה ואחר כך לרדת.
תחזית הצמיחה לשנים הבאות (2.8% ב-2023 ו-3.5% ב-2024 בתחזית הקודמת) צפויה להתעדכן מעט כלפי מטה, ותחזית האינפלציה השנה (3.0%) תתעדכן כלפי מעלה ל-3.5%.
| אירופה: האצה באינפלציית הליבה
במרץ האינפלציה התמתנה ל-6.9% שנה אחורה (מ-8.5% בפברואר), מתחת לצפיות של 7.3%. מחירי האנרגיה ירדו ב-0.9% שנה אחורה, אך מחירי המזון האיצו ל-15.4% מ-15.0%.
אינפלציית הליבה האיצה ל-5.7% מ-5.6%, בהתאם לציפיות. מחירי המוצרים התעשייתיים (למעט אנרגיה) עלו ב-6.6% (התמתנות קלה מ-6.8%) אך מחירי השירותים האיצו ועלו ב-5.0% (מ-4.8%).
המשך העלייה באינפלציית הליבה צפויה לתמוך בהמשך ריסון מוניטרי על ידי ה-ECB, כנראה בשיעור של 0.25% בהחלטות הריבית הקרובות בתחילת מאי ובאמצע יוני.
| ארה"ב: המשך התרחבות
בחודש פברואר ההכנסה הפנויה עלתה ב-0.3% לאחר עלייה של 0.6% בינואר. הצריכה הפרטית עלתה ב-0.2%, אך שיעור הגידול בינואר עודכן ל-2.0% מ-1.8%. הגידול בצריכה הפרטית בינואר--פברואר צפוי לתמוך בצמיחה ברבעון א'.
השווקים התעודדו מעלייה מתונה יחסית באינפלציית PCE (מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד) בשיעור של 0.3% (גם מדד הליבה). אינפלציית הליבה PCE התמתנה ל-4.6% (שנה אחורה) מ-4.7%.
נתונים אחרים בארה"ב היו לרוב חיוביים כאשר מדד האמון הצרכני (conference board) עלה ל-104.2 נקודות במרץ (הצפי היה ל-101). רכיב המצב השוטף ירד מעט אך רכיב הציפיות קדימה עלה. בינתיים הצרכן האמריקאי לא ממש מוטרד מההשפעה הממתנת של המשבר בבנקים.
מספר דורשי העבודה עלה בשבעת אלפים איש ל-198 אלף (עדיין נמצא בתחום הניוד של החודשים האחרונים). מחירי הבתים Case-Shiller ירדו ב-0.4% בינואר.
מספר הבתים בתהליך מכירה (pending home sales) עלה ב-0.8% בפברואר לאחר עלייה של 8.1% בינואר. גוברים הסימנים להתייצבות בפעילות בשוק הנדל"ן בארה"ב. למרות הנתונים החיוביים יחסית, שוק האג"ח מתמחר הורדת ריבית כבר במחצית השנייה של 2023.
| זום אין: תמסורת שע"ח על האינפלציה עומדת סביב 0.15%
בדוח בנק ישראל צוין שתמסורת שע"ח שקל/דולר על האינפלציה מוערכת כעת ב–0.1%-0.2% לכול פיחות של 1%, בדומה לאומדנים קודמים.
בשנת 2022 השקל פוחת ב-10% מול הדולר ותרם 1%-2% לאינפלציה (ההשפעה של השקל מול היורו הייתה קטנה עם של פיחות של 3% בלבד). השקל פוחת ב-4% מול שער החליפין של סל המטבעות.
לפי ניתוח של בנק ישראל, הפיחות בשקל נגרם בעיקר כתוצאה מירידות בשוקי המניות בעולם ובמידה פחותה מהעלייה בפערי הריביות. ה-S&P 500 ירד ב-20% ב-2022 ואילץ גופים מוסדיים לרכוש מט"ח כדי לבלום את הירידה ברכיב המט"ח בתיקים, זאת בניגוד למגמת המכירות נטו של מט"ח בשנתיים הקודמות.
בנק ישראל מעריך שהירידות בשווקים תרמו לפיחות של בין 6% ל-9% בשקל מול הדולר (מתוך פיחות של 10%). לעומת זאת, פער הריביות מול ארה"ב עלה ב-1.1%, תופעה אשר מסבירה פיחות של כ-1.1%-1.7% בלבד בשקל.
נדמה שהדו"ח של 2023 יכלול השפעה הולכת וגוברת של אי יציבות פוליטית מקומית על השקל.
לפי המודלים של בנק ישראל, במהלך 2022 גורמי ביקוש הפכו להיות יותר משמעותיים על האינפלציה יחסית לגורמי היצע (מקומי + גלובלי). חשוב להדגיש שמסקנה זו לגבי גורמי הביקוש תומכת בהמשך ריסון מוניטרי.
באופן מעט תמוה, בנק ישראל טוען כי "שכר העבודה לא תרם להאצת האינפלציה השנה" (ב-2022), זאת למרות שהשכר העסקי עלה בשיעור דומה לאינפלציה (והשכר הציבורי נשחק ריאלית). כלומר, לא התמשש הסיכון של "ספירלת שכר-אינפלציה".
בנק ישראל מציין שמרבית עליות השכר התרחשו בענפי הייצוא (סקטור ההיי טק) ופחות בסקטורים המקומיים, לכן פחות השפיעו על עלויות הייצור בשוק המקומי (כמובן, הייתה גם השפעה אינפלציונית מכיוון הגידול בביקוש בכוח הקנייה של העובדים בהיי טק).
נדמה שהשנה האיום האינפלציוני כרוך בהמשך ללחץ לפיחות בשקל כתוצאה מהתפתחויות מקומיות, ללא קשר למגמת השווקים בחו"ל ופערי הריביות. מגמת הפיחות בשקל מתחילת השנה (בינתיים מתונה יחסית) למרות העליות בשווקים, ממחישה זאת.
הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.