שוק העבודה בישראל נותר חזק ותומך בהעלאות ריבית נוספות

| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |

| בניגוד למדד בארה"ב - מדד המחירים בישראל ממשיך לעלות

מדד המחירים לצרכן האחרון לשנת 2022 עלה ב-0.3 אחוז (בהתאם לצפי המוקדם שלנו) בעיקר בשל עלייה במחיר הדלק והדיור שקוזזה בחלקה עם ירידה עונתית במחירי הנופש. כך האינפלציה נותרה על 5.3 אחוזים, הגבוהה ביותר מאז 2008 (והגבוהה ביותר בסוף שנה מאז 2002). 

לגבי המדדים הקרובים התחזית שלנו למדדי ינואר ופברואר עומדת על אפס בכל חודש ו-2.6 אחוזים ב-12 החודשים הבאים. השינוי בהשוואה לתחזית הקודמת נובע מכוונת הממשלה לצמצם את עליית מחיר החשמל ל-2.5% (במקום כ-8.2%) והמים (אוטומטית בעקבות החשמל) ל-1% (במקום 3.5%), הורדת הבלו על הדלק ב-10 אגורות למשך כל השנה (הפחתה של כ-1.3%) והקפאת עליית הארנונה (במקום עלייה של כ 1.5%). במידה שכל הדברים אכן יתממשו הדבר מוריד כ-0.2 אחוז ממדד המחירים לצרכן בהשוואה לתחזית המקורית שלנו. 

הנתון מחזק את הערכתנו שנראה עלייה נוספת של רבע נקודת אחוז בהחלטת הריבית הבאה של בנק ישראל ב-20 בפברואר ולהערכתנו זהו איננו סוף פסוק, במידה שהאינפלציה והאינדיקאטורים הכלכליים יפתיעו בהמשך כלפי מעלה. הדבר נתמך גם מסיכומי הדיונים של הבנק בדבר העלאת הריבית האחרונה, כאשר חבר ועדה אחד צידד בעלייה של 0.75 נקודת אחוז (מול 0.5% בפועל) לאור האינפלציה הגבוהה והפיחות בשקל.

בצד השני של העולם, בניגוד לישראל שבה האינפלציה עלתה בחודשים האחרונים, האינפלציה בארה"ב המשיכה לרדת זה החודש השישי ברציפות. היא עמדה על 6.5 אחוזים בדצמבר בעיקר בשל המשך הירידה במחירי האנרגיה ובמחירי המכוניות המשומשות, ומגמה זו להערכתנו צפויה להימשך.

הפרסום מחזק את הערכתנו מהשבועיים האחרונים שהבנק המרכזי יעלה את הריבית ב-1 בפברואר "רק" ברבע נקודת אחוז. עם זאת, אנו לא צופים שזו תהיה ההעלאה האחרונה בעיקר לאור אינפלציית השירותים (ללא אנרגיה) הגבוהה שעמדה על 7 אחוזים. זאת בעיקר בשל המשך עלייה מהירה במחירי השכירות (7.5%) והנופש שעדיין מתייקרים בתמיכת שוק העבודה ההדוק.

| ומה לגבי מחירי הדירות?

מדד מחירי הדירות בבעלות עלה ב-0.3 אחוז בלבד (בין אמצע אוקטובר לאמצע נובמבר 2022), העלייה החודשית הנמוכה ביותר מזה כשנתיים (ינואר 2021), אך המחירים עדיין גבוהים ב-19 אחוזים מול התקופה המקבילה בשנה שעברה. בלט במיוחד מדד מחירי הדירות החדשות שרשם ירידה זה החודש השני ברציפות של 0.9 אחוז (לאחר 0.4% בחודש הקודם).

במבט קדימה, להערכתנו, המחירים הגבוהים לצד תהליך העלאת הריבית שמתגלגלת לריביות למשכנתאות וההאטה בצמיחה ימשיכו למתן בטווח הקצר את הביקושים לנדל"ן.

מדד תשומות הבנייה נותר ללא שינוי בדצמבר. בחמשת החודשים האחרונים נשאר כמעט ללא שינוי (מינוס 0.1%). כפי שציינו בחודשים הקודמים בין הגורמים לכך בולטת ההאטה בצמיחה הגלובלית (בדגש על סין) שתרמה לירידה במחירי חומרי הגלם לתעשייה לצד הירידה במחירי השילוח הגלובליים.

במבט קדימה נזכיר את העדכון המתוכנן של המדד בתחילת 2023 (שלא עודכן כמעט עשור) דבר שיכול להביא לשינוי משמעותי בחישוב ובתחזית קדימה, לצד הפתיחה המחודשת של סין שיכולה להביא להיפוך כיוון במחירי הסחורות במחצית השנייה של השנה.

| למרות התחלת התקררות, שוק העבודה עדיין חזק ועדיין תומך בעליית השכר הממוצע

לאחר שבמחצית הראשונה של 2022 שיעור האבטלה ירד לשפל של עשורים (מתחת ל-3.5 אחוזים), בחצי השנה האחרונה המומנטום התהפך ושיעור האבטלה בדצמבר 2022 ממשיך לעלות והגיע לרמה של 4.2 אחוזים. יחד עם זאת, הדבר נובע בחלקו גם בשל עלייה חדה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה שהגיע ל-63.6 אחוזים מכוח העבודה האזרחי, דבר שהוא חיובי בעיקרו.

בשורה התחתונה למרות התחלת התקררות, שוק העבודה עדיין חזק ועדיין תומך בעליית השכר הממוצע דבר שימשיך לתמוך באינפלציה ובריבית גבוהה לאורך זמן.

| שנת 2022 הייתה שנת שיא בהכנסות ממסים 

אך המומנטום התהפך בחודשים האחרונים, העודף יהפוך לגירעון ויקשה על הממשלה בתקציב לשנה הבאה.

ההתמתנות בקצב הגידול של הכנסות המדינה ממסים נמשך גם בדצמבר כאשר סך ההכנסות עמדו על כ-35 מיליארד שקל, עלייה של כ-2 אחוזים בלבד בהשוואה לסוף 2021. זאת למרות עלייה חריגה ביבוא כלי רכב חשמליים לפני עליית המס. הנתון מצביע על המשך האטה בקצב הצמיחה של המשק.

במקביל הוצאות הממשלה היו גבוהות באופן חריג, (כמו בכל דצמבר), ועמדו על כ-59 מיליארד שקל. אך בשורה התחתונה, לאור השיא בהכנסות ממסים, בעיקר במחצית הראשונה של השנה, לצד הוצאה ממשלתית נמוכה מהתכנון, שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי של כ-0.6 אחוז מהתוצר, הטוב ביותר מאז אמצע שנות השמונים. 

בחודשים האחרונים רואים התמתנות משמעותית בקצב הגידול בהכנסות ממסים ומגמה זו תימשך להערכתנו גם ב-2023 לאור ההאטה בצמיחה המקומית והגלובלית, ההאטה בשוק העבודה, ההיי-טק והנדל"ן.

התמתנות בהכנסות לצד ההתחייבויות הקואליציוניות והסכמי השכר הבאים עלינו לטובה בסקטור הציבורי עלולים להעלות את הגירעון במחצית השנייה של 2023 ובעיקר ב-2024 באופן משמעותי. עלייה עקבית בגירעון עלולה לפגוע במוניטין הפיסקאלי החיובי של ישראל שיבוא לידי ביטוי בפיחות השקל.

מתווספת לכך גם ההאטה בקצב הגיוס בהיי-טק שנמשכת גם ברבעון האחרון של 2022 גיוס שהיווה אחד מהגורמים המרכזיים שתרמו לייסוף השקל בעשור האחרון. דינמיקה כזו אם תתממש בעתיד תחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר למשך זמן ממושך יותר כדי למתן את הלחצים לפיחות. 

| מגמת הירידה בסחר החוץ נמשכת

נתוני סחר הסחורות לדצמבר היו מאכזבים כאשר יצוא הסחורות (ללא אוניות מטוסים ויהלומים) ירד בשיעור חריג של 13 אחוזים (על פי נתונים מנוכי עונתיות), בעיקר בשל ירידה ביצוא תרופות ומכשור אלקטרוני, אך יש לזכור שהסעיפים הללו תנודתיים ברמה החודשית ומוקדם להסיק מסקנות. ייתכן והחולשה ביצוא (לצד הירידות בשווקי המניות) תרמו לפיחות החד בשקל בדצמבר.

נתון זה יכביד על נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי של 2022 שיתפרסמו בעוד כחודש. במקביל, יבוא הסחורות ירד ב-2 אחוזים בדצמבר, אך פה התמונה מעורבת; חלק מכך נובע מירידה ביבוא מוצרי האנרגיה (בחלקו בשל הירידה במחיר הנפט) וחלק בגלל ירידה ביבוא מוצרי צריכה (ללא רכבים) לאור ההאטה בביקושים המקומיים והציפיות להמשך מגמה זו.

| הגיעו לתחתית, אך העלייה תהיה איטית 

השלכות מדיניות האפס-סובלנות לקורונה בלטה בנתוני הצמיחה של סין הבוקר. ברבעון האחרון של 2022 התוצר נותר ללא שינוי בהשוואה לרבעון הקודם (עלייה של 2.9% מול הרבעון המקביל בשנה שעברה) ובסיכום שנתי התוצר צמח ב-3 אחוזים בלבד, הקצב השני הנמוך ביותר מאז 1976.

הצמיחה החלשה לצד התכווצות האוכלוסייה (לראשונה מאז 1960) מסביר בחלקו את המעבר החד שעשו השלטונות בדצמבר לקראת סיום מדיניות ההגבלות. גם הנתונים הריאליים לדצמבר היו חלשים, (אך יותר טובים מהצפי) כאשר ב-12 החודשים האחרונים הייצור התעשייתי עלה ב-1.5 אחוזים והמכירות הקמעונאיות התכווצו ב-1.8 אחוזים. 

אנו סבורים שלאחר חופשת ראש השנה הסיני (שנת הארנב) שתתחיל בשבת והתמתנות בסופו של דבר של גל התחלואה ששוטף את המדינה, הפעילות הכלכלית תשתפר בהדרגתיות עם עלייה בסנטימנט החברות, ההשקעות והתיירות. לכך תהיה השלכה חיובית על הצמיחה של שותפות הסחר הקרובות של סין, הביקושים לחומרי הגלם בעולם (למחיר הגזבאירופה) שיתגלגל לאינפלציה העולמית ויתמוך גם בריבית עולמית גבוהה יותר.

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. הכותב/ים ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים בסקירה זו. אין לראות בסקירה זו משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות, המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע. האמור בסקירה זו משקף את חוות דעתו של הכותב במועד פרסומה, וזו יכולה להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת. החברה לא תהיה אחראית, בכל צורה שהיא, לנזק ו/או הפסד שייגרמו, אם ייגרמו, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו, וכן אינה מתחייבת כי התבססות על המידע המופיע בה עשוי להניב רווחים.