| אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש |
בנק ישראל צפוי להעלות ריבית בהחלטתו השבוע ב-0.5% ל-3.75%. הנימוקים העיקריים להחלטה כדלקמן:
- קצב האינפלציה מאז ההחלטה הקודמת עלה מ-5.1% ל-5.3%, כולל אינפלציית הליבה.
- ציפיות האינפלציה עלו מאז ההחלטה הקודמת.
- הנתונים במשק משקפים אמנם האטה מסוימת בפעילות, אך בינתיים לא משמעותית.
- מאז ההחלטה הקודמת, השקל פוחת בכ-1.5% מול הדולר ובכ-3.5% מול סל המטבעות.
- מחירי הדירות המשיכו לעלות, למרות הירידה החדה במכירות.
- הבנקים המרכזיים בעולם המשיכו להעלות ריבית, למרות שהקצב התמתן.
- אחרי החלטת הריבית הקודמת, דוברי הבנק, כולל הנגיד עצמו, יצאו לתקשורת עם הודעות "נציות".
| גידול חד באשראי הבנקאי לעסקים, בעיקר בתחום הנדל"ן והפיננסים
בנק ישראל פרסם דיווח על מצב החובות למגזרים שונים במשק לרבעון השלישי. הדיווח מדליק לא מעט נורות אדומות לגבי גידול מהיר בחובות בשנתיים האחרונות.
ברבעון השלישי נרשמה עלייה של 14.7% בחוב של המגזר העסקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אומנם קצב הגידול ירד מעט, אך הוא לא היה כל כך מהיר כמו לאחרונה מאז שנת 2007.
• רוב הגידול בחוב למגזר העסקי היה בהלוואות הבנקאיות. בשנה האחרונה הבנקים נתנו למגזר העסקי הלוואות בסכום של מעל 100 מיליארד שקל, כאשר כל יתר המלווים למגזר (הנפקות אג"ח, הלוואות מהמוסדיים ומתושבי חוץ) כ-28 מיליארד שקל בלבד. בשנתיים האחרונות גדל החוב העסקי בבנקים בכ-38% (!), לעומת גידול של כ-19% בלבד בשוק האג"ח (סחיר ולא סחיר יחד).
• גידול מהיר ביותר היה באשראי לחברות בענפי הבינוי והנדל"ן אשר רק בשנה האחרונה צמח בכ-30%. משקלו מסך האשראי המסחרי עלה כמעט ב-10% בחמש השנים האחרונות והגיע לכ-35%.
• למרות הגידול המהיר באשראי, היקף החוב הבעייתי בתוך האשראי המסחרי ירד לאחת הרמות הנמוכות היסטוריות, כאשר השיעור שלו מסך החוב היה הנמוך ביותר אי פעם.
• יש לקחת בחשבון שהדיווח של בנק ישראל על רמות החוב במשק לא כולל את האשראי שניתן ע"י החברות הפיננסיות למתן אשראי חוץ בנקאי (הדיווח כן כולל את האשראי שניתן ע"י המוסדיים וע"י חברות כרטיסי אשראי).
• אולם, האשראי הבנקאי הוא אחד ממקורות המימון לחברות בענף האשראי החוץ בנקאי. האשראי לענף זה בבנקים גדל בשנה האחרונה (עד סוף הרבעון השני) בשיעור של 42%, אף יותר מהגידול באשראי לענף הנדל"ן. משקלו בסך האשראי המסחרי הגיע לשיא של כ-12%.
• ככלל, בחמש השנים האחרונות עלה בחדות המשקל של האשראי הבנקאי המסחרי לענפי הנדל"ן ולענף הפיננסי. המשקל של כל יתר הענפים ירד. בהתחשב בעובדה שחלק גדול מהאשראי החוץ בנקאי לעסקים מופנה לענף הנדל"ן, חשיפת הבנקים לענף זה אף גבוהה עוד יותר ממה שעולה מהדיווח של בנק ישראל.
שורה תחתונה: החוב למגזר העסקי בבנקים גדל בקצב גבוה מאוד בשנתיים האחרונות. במיוחד לחברות במגזר הנדל"ן, ישירות או בעקיפין. בסביבה של האטה בפעילות, במיוחד על רקע עליית ריבית, גדל במיוחד הסיכון של אשראי זה.
גם בתחום האשראי למשקי הבית נרשם שיא בקצב הגידול בשנה האחרונה, לפחות מאז 2008. הגידול הגבוה ביותר היה במשכנתאות, למרות שכמות המשכנתאות החדשות נמצאת במגמת ירידה. גם האשראי הצרכני צמח בקצב גבוה מאוד.
• להבדיל מהאשראי העסקי, באשראי הצרכני עיקר הגידול היה מחוץ לבנקים. האשראי הצרכני בחברות כרטיסי אשראי צמח בשנה האחרונה בכ-28%, לעומת גידול של כ-6.5% בבנקים. האשראי הצרכני שניתן ע"י חברות כרטיסי האשראי מגיע כבר לכ-17% מסך האשראי הצרכני. האשראי שניתן ע"י חברות כרטיסי אשראי והחברות הפיננסיות החוץ בנקאיות (שלא כלולות בדיווח של בנק ישראל) הנו מסוכן ויקר יותר.
• בתחום המשכנתאות הגידול התמתן בעקבות האטה בשוק הנדל"ן. בינתיים, כמו באשראי העסקי והצרכני לא ניתן לזהות בעיות מיוחדות אצל הלווים. שיעור הפיגורים במשכנתאות הנו נמוך מאוד.
• יחד עם זאת, הסיכון במשכנתאות החדשות עלה משמעותית בשנתיים האחרונות. קודם כל, עלה שיעור המימון (LTV). בנוסף, עלה בחדות חלקן של המשכנתאות עם החזר גבוה מ-30% מהכנסות הלווים.
שורה תחתונה: העלייה המהירה באשראי למשקי הבית בשנתיים האחרונות תוך עלייה בסיכון שלו מגבירה סיכון לצמיחה במשק בתקופה של האטה בפעילות על רקע עליית ריבית.
| השקל חשוף במיוחד לעליית הסיכון בישראל
שער החילופין של השקל ממשיך לנוע בהתאם להתנהגות שוק המניות האמריקאי. לא צפוי שינוי לדפוס הקשר ביניהם כל עוד סיכון המשק בתחומים כלכלי-פיננסי או בטחוני-פוליטי לא יורע משמעותית. אולם, במקרה שאחד הסיכונים יתממש, הגורמים הייחודיים הבאים עשויים להוביל לפיחות משמעותי של השקל:
• בשנתיים האחרונות נכנס לישראל הרבה מאוד כסף זר, יותר מפי-2 מהשנים הקודמות. ההשקעות הישירות ,שלא בורחות כל כך מהר, גדלו בכ-24% בשנתיים האחרונות לעומת השנתיים שקדמו לקורונה. לעומת זאת, ההשקעות הפיננסיות וההשקעות האחרות שגם הן ברובן פיננסיות (פיקדונות בבנקים, הלוואות ואשראי ספקים), שיכולות להיכנס ולצאת במהירות, גדלו ביותר מפי-6.
• חשיפת המוסדיים למט"ח, בהתחשב בהגנות מטבע, ירדה כמעט לרמה הנמוכה ביותר מאז ששערו של השקל התחיל להתנהג במתאם גבוה ל-S&P 500 בשנת 2018. עלייה בסיכון בישראל צפויה לגרום למוסדיים ולאחרים להגדיל חשיפת מט"ח.
| מה עומד מאחורי הנפקות האוצר ובנק ישראל?
• בנק ישראל הודיע שינפיק 38 מיליארד שקל במק"מ בהנפקה ראשונה בינואר, בדומה לדצמבר. גידול בהנפקות המק"מים העלה תשואת המק"מ לשנה מ-3.4% ל-3.7% מאז החלטת הריבית הקודמת, כאשר תשואת המק"מ ל-3 חודשים עלתה מ-2.7% ל-3.4%.
הגדלת הנפקות המק"מים נועדה להעביר בצורה יעילה יותר את המדיניות המרסנת אל השווקים ע"י עלייה בריבית הקצרה. בנוסף, בנק ישראל מעוניין להגביר תחרות לבנקים ע"י צמצום הפער בין הריבית הממוצעת על האשראי לפיקדונות. פער זה עלה מ-2.7% לפני שהריבית בנק ישראל התחילה לעלות ל-3.6% באוקטובר, תוך גריפת רווחים עודפים משמעותיים ע"י הבנקים.
• משרד האוצר ינפיק אג"ח בסכום של 5 מיליארד שקל בחודש ינואר ויחזור לבצע מכרזי החלף ורכישות עצמיות. סכום ההנפקה מהווה גידול לעומת ההנפקות בחודשים אוקטובר (3 מיליארד שקל) ונובמבר (4 מיליארד שקל).
לכאורה, סכום הגיוס לא שונה מההנפקות שהיו בחודש ינואר בשנים האחרונות, למעט 2021, למרות שהשנה האוצר כבר לא מנפיק אג"ח מיועדות. אולם, מדובר בסכום גבוה מכיוון שבחודשים ינואר-פברואר בשנים 2019-2022 היו פדיונות של בין 10-20 מיליארד שקל באג"ח הממשלתיות. לעומת זאת, השנה כמעט ואין פדיונות בחודשיים הראשונים של השנה. למעשה, מדובר בגידול בהנפקות נטו בהשוואה לשנים הקודמות.
| להגדיל חשיפה לאג"ח השקליות
העלייה בתשואות אג"ח בעולם ובישראל מהווה לדעתנו הזדמנות להגדיל חשיפה לאפיק. היא לא התרחשה על רקע נתונים כלכליים שסותרים את ההערכה לירידה באינפלציה ועצירה קרובה בעליית ריבית בארה"ב ובישראל.
אנו במיטב דש חושבים שעלתה אטרקטיביות של האג"ח השקליות ל-5-7 שנים בגלל השיקולים הבאים:
• הפער בין האג"ח השקלית ל-5 שנים לבין האמריקאית המקבילה הנו כמעט המצומצם ביותר בשנה האחרונה. לראשונה בשנה האחרונה הוא אף מצומצם יותר מהפער ל-10 שנים .
• תלילות העקום השקלי בין 5 ל-10 שנים ירדה לרמה הנמוכה ביותר ביחס למדינות האחרות, כאשר לפני שנה העקום הישראלי היה התלול ביותר.
• אנו ממליצים שוב להגדיל את החשיפה לאפיק השקלי על פני הצמוד עקב עלייה בציפיות האינפלציה. נציין שציפיות האינפלציה בישראל עלו ביחס למרבית המדינות המפותחות, בפרט לארה"ב (תרשים 16-17). אנו לא רואים סיבה מיוחדת לציפיות הרבה יותר גבוהות בישראל.
שורה תחתונה: אנו ממליצים להגדיל חשיפה לאג"ח בעיקר בטווחים של 5-7 שנים. אנו ממליצים על הטיה לאפיק השקלי.
| בעולם: אל תסתכלו על 2022 כעל מקשה אחת
המשקיעים נפרדים מ-2022 בלי געגועים ומכתירים אותה כשנה הגרועה ביותר מאז 2008. זה נכון, אך צריכים לשים לב שהחלק הגרוע באמת הסתיים כבר במחצית הראשונה של 2022.
• לעומת זאת, במחצית השנייה, חלק גדול משוקי המניות דווקא עלו. הדאקס הגרמני השיג תשואה חיובית של 9%, ה-FTSE 4%, ה-S&P 500 עלה ב-1% וה-Russell ב-3%. גם המדדים שירדו במחצית השנייה של השנה, ירדו הרבה פחות מאשר בראשונה. מדד הנאסד"ק ירד ב-30% במחצית הראשונה ורק ב-5% בשנייה. ה-MSCI EM ירד ב-19% במחצית הראשונה ו-4% בשנייה.
• גם בשוק האג"ח הקונצרניות היה מהפך דומה, במיוחד באג"ח ה-HY. מרווחי אג"ח מתחת לדירוג השקעה עלו במחצית הראשונה של השנה וירדו במחצית השנייה גם בארה"ב וגם באירופה.
• גם בסחורות ההתנהגות הייתה שונה בין המחציות. במחצית הראשונה עלו בחדות מחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות, כאשר מדד מחירי המתכות לתעשייה ירד. התמונה התהפכה במחצית השנייה של השנה.
• קו פרשת המים בשוק המט"ח לא היה באמצע השנה אלא בסוף הרבעון השלישי כאשר התחזקות הדולר האמריקאי ביחס לסל המטבעות (DXY) נבלמה לאחר עלייה של כ-17% מתחילת השנה. מאז, שערו של הדולר הספיק לרדת בכ-8%. מהלך הדולר פחות או יותר תאם את השיא בתשואות בשוק האג"ח.
• ברבעון האחרון ירדו מדדי התנודתיות בכל האפיקים, כאשר מדד התנודתיות של מחיר הנפט אף חזר לרמה בתחילת השנה. מדד ה-VIX היה "עצבני" יותר מ-S&P 500 במחצית הראשונה של השנה, אך הרבה פחות ממנו במחצית השנייה. הירידות של חודש דצמבר במניות לא השפיעו כלל על ה-CBOE Volatility Index.
לסיכום, שנת 2022 לא הייתה מקשה אחת רעה למשקיעים. למעשה, אם היינו מסכמים רק את המחצית השנייה של השנה, אולי לא היינו אומרים שהיא הייתה מדהימה, אך גם לא נוראית. מאז המחצית הראשונה של 2009 היו לפחות 10 מחציות (מתוך סך כולל של 28 מחציות) בהן מדד MSCI World השיג תשואה נמוכה יותר מהמחצית השנייה של 2022 שבה הוא עלה ב-2.2%.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות מיטב דש. ניתוח זו נועד לשם מסירת מידע בלבד, ובשום אופן אין לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה או יעוץ/שיווק לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים המתוארים בה. המידע המופיע בסקירה זו אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע פוטנציאלי ואינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתוניו וצרכיו המיוחדים של כל אדם. למיטב דש ברוקראז', ולחברות אחיות וחברות אחרות בקבוצת מיטב דש השקעות בע"מ ו/או לבעלי עניין למי מבין החברות המפורטות דלעיל ולקוחותיהם, עשוי להיות עניין בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנכללים בסקירה זו.