בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בשיעור של 0.5% בהחלטתו הבאה

| מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון |

| ישראל: התמתנות קלה בפעילות

סקר המגמות בסקטור העסקי של אוקטובר מצביע על התמתנות קלה בפעילות, אך עדיין מדובר ברמת פעילות גבוהה יחסית. רכיב הציפיות לשינוי בפעילות בשלושת החודשים הקרובים עלה מעט ל-4.03 נקודות מ- 3.13 בספטמבר, אך עדיין מדובר ברמה נמוכה יחסית לשלושת החודשים שקדמו (סביב 7 נקודות).

הצפי לשינוי בהזמנות ליצוא בתעשייה ירד, אך רכיב ההזמנות בשוק המקומי עלה. הציפיות לשינוי במכירות בענפי השירותים עלו. מסתמנת מעט חולשה בצפי לשינוי בתעסוקה. הציפיות לשינוי ביצוא בענף מידע ותקשורת (היי טק) ירדו מעט אך עדיין קיימת ציפייה להתרחבות ביצוא (מאזן נטו חיובי). ציפיות האינפלציה המשיכו להתמתן ל-2.9% שנה קדימה מ- 2.99% לפני חודש ו-3.14% לפני חודשיים.

| מה לגבי המחסור בעובדים?

ענפי התעשייה והשירותים מדווחים על הקלה במחסור של עובדים, אך בענפי השירותים עוצמת המגבלה של המחסור בעובדים על ההתרחבות הפעילות עדיין גבוהה יחסית:

בסיכומו של דבר, מקור חשוב זה לגבי הפעילות הכלכלית לא מצביע על התמתנות של ממש בפעילות, כאשר הודעת הלמ"ס מציינת את ההשפעה הממתנת של תקופת החגים על תוצאות הסקר.

אם בנק ישראל שם דגש על ההתמתנות בצפי לפעילות קדימה (ופחות על הסביבה העכשווית), צפוי שינוי בניסוח בהודעת הריבית מ- "המשך פעילות איתנה" לניסוח כגון "סימני התמתנות ראשוניים". אנו צופים העלאת ריבית של 0.5% ב-21 בנובמבר, בכפוף לנתוני האינפלציה של אוקטובר והצמיחה ברבעון ג'.

| ארה"ב: סימני התמתנות באינפלציה

• באוקטובר, האינפלציה בארה״ב הפתיעה כלפי מטה ועלתה ב-0.4% (הצפי היה ל-0.6%) ואינפלציית הליבה ב-0.3% (מול הצפי ל-0.5%). סך הכול האינפלציה התמתנה ל-7.7% מ-8.2% (שנה אחורה). אינפלציית הליבה התמתנה ל-6.3% מ-6.6%.
• אומנם מחירי השכירות בחוזים מתחדשים המשיכו לעלות (ב-0.6%) אך מעט פחות מהחודש הקודם (0.8%), ומאשר ביולי-אוגוסט (0.7%). מחירי המזון עלו ב-0.4%, שיעור מאד מתון יחסית לחודשים הקודמים.
• מחירי הרכבים המשומשים ירדו ב-2.4%, מחירי ההלבשה ירדו ב-0.7%, מחירי רהיטים (furniture and bedding) ירדו ב-1.2%, ומחירי החינוך ירדו ב-0.9% (בעיקר ירידה של 5.9% במחירי הטלפונים הניידים). מחירי שירותי בריאות ירדו ב-0.6%, כאשר מחירי ביטוח רפואי ירדו ב-4%, סעיף אשר צפוי להוביל את המדד כלפי מטה בשנה הקרובה.
• מחירי המוצרים (goods) למעט אנרגיה ירדו ב-0.4% במדד אוקטובר. מחירי השירותים עלו ב-0.5% (לעומת 0.8% לפני חודש, בהשפעת ההתמתנות במחירי השכירות). במבט קדימה, מחירי הרכבים ימשיכו לרדת (לפי מדד ה- Manheim), כנ"ל לגבי מחירי ביטוח רפואיים.
• הנעלם הגדול הינו מחירי השכירות, כאשר לפי המודעות באינטרנט (Zillow, ApartmentList) ההתמתנות במחירי השכירות מתעצמת.

חשוב להדגיש כי מדובר בנתון של אינפלציה לגבי חודש אחד לאחר חודשים שהאינפלציה הפתיעה כלפי מעלה. בכול זאת, הפד צפוי להעלות את הריבית ב 0.5% בלבד בדצמבר, מה שצפוי להשפיע בעקיפין גם על העלאה דומה על ידי בנק ישראל (בנובמבר).

| זום אין: צפוי גידול משמעותי בגיוס הסחיר ב-2023

• העודף התקציבי בינואר-אוקטובר הסתכם ב-30.1 מיליארד שקל, וב-0.5% במונחי תוצר שנה אחורה. מדובר בשנה מאד חיובית מבחינה פיסקאלית, עם גידול של 17% בהכנסות ממסים וגידול של 6% בהוצאה הממשלתית (ללא הוצאות בגין הקורונה), גידול ריאלי של פחות מ- 2%.
• בהנחה שחודשים נובמבר-דצמבר הסתכמו בגירעון (בעיקר עונתי) של 16 מיליארד שקל, צפוי עודף של 14 מיליארד שקל השנה, או 0.8% במונחי תוצר. בשנים לפני הקורונה, הגירעון בחודשיים האחרונים של השנה הסתכם בהיקף דומה (בעיקר בשל גירעון גדול בדצמבר: ניצול תקציבי בסוף השנה, לאחר עודף קטן בנובמבר).
• עד אוקטובר האוצר גייס כ-46 מיליארד שקל (סחיר ולא סחיר), וצפוי לגייס עוד כ-10 מיליארד שקל בחודשיים האחרונים של השנה.
• צפויות הכנסות ממכירת קרקעות בהיקף של כ-12 מיליארד שקל (10 מיליארד עד אוקטובר).
• עד אוקטובר המימון מחו"ל נטו (גיוס בחו"ל פחות פדיון קרן בחו"ל) היה שלילי (4.3- מיליארד שקל), אך יתכן שהאוצר יבצע גיוס בחו"ל עד סוף השנה.
• השנה האוצר צפוי לנצל כ-15 מיליארד שקל מעודפי גיוס משנים קודמות אשר הגיעו ל-28 מיליארד בשנים 2020-2021.
• אנו מעריכים שבשנת 2023 הגירעון התקציבי יגיע ל-2%-2.5% תוצר, עקב גידול בהוצאות על ידי הממשלה החדשה (דרישות תקציביות+ מלחמה ביוקר המחייה + הסכמי שכר) והתמתנות בהכנסות ממסים, מגמה שכבר החלה בחודשים האחרונים, כפי שמציין משרד האוצר בהודעה של נתוני התקציב. משמעות הדבר, גרעון של כ-40 מיליארד שקל ב-2023.

| מבט ראשוני על 2023:

בנינו את מבנה מימון הגירעון לפי ההנחות הבאות:

• היקף מכירת קרקעות מעט נמוך מ- 2022: 10 מיליארד שקל לעומת 12 מיליארד בשל חששות הקבלנים מירידה בביקוש על רקע העלייה במחירי המשכנתאות.
• מימון מחו"ל חיובי נטו סביב 4 מיליארד שקל. האוצר צפוי להגדיל מעט את הגיוס בחו"ל בשל העדר מקור של הנפקות מיועדות, כפי שצוין על ידי החשב הכללי במשרד האוצר
• שימוש של כ-5 מיליארד בעודפי הגיוס משנים קודמות (שימוש בפיקדון)

לפי ההנחות הנ"ל, האוצר יצטרך גיוס נטו של כ-21 מיליארד שקל בשוק המקומי, או כ-88 מיליארד שקל גיוס ברוטו (פדיון הקרן צפוי להגיע ל-67 מיליארד שקל). לכן, בשנת 2023 האוצר צפוי לגייס אג"ח סחיר בהיקף ממוצע של 7-7.5 מיליארד לחודש, כפול משנת 2022.

חשוב להדגיש, שתשואות האג"ח מושפעות יותר מסביבת האינפלציה (אשר בהחלט צפויה להתמתן ב-2023) והצפי לשינוי ריבית בנק ישראל, השינוי בתשואות בחו"ל, והסביבה הפיסקאלית באופן כללי (עד כמה המדיניות הפיסקאלית שומרת על אחריות פיסקאלית).

יחד עם זאת, גם היקף ההנפקות יחסית לביקוש מהווה גורם משפיע נוסף. ברקע, הביקוש לאג"ח סחיר מכיוונן של קרנות הפנסיה צפוי להיות קטן יחסית, כאשר לאחר ביטול ההנפקות המיועדות, הגופים הללו יעדיפו בעיקר לרכוש מניות ואג"ח קונצרני.

מסמך PDF: סקירת המאקרו השבועית מאת כלכלני לידר שוקי הון

הכותבים הם כלכלני לידר שוקי הון. הסקירה מתבססת על מידע שפורסם לכלל הציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר שלידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהוא מהימן, וזאת בלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', כותבי הסקירה ועורכיה אחראים למהימנות המידע, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בה. סקירה זו אינה בגדר ייעוץ השקעות ואינה מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בה. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות שייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") עשויים להחזיק בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בסקירה.