| רונן מנחם, כלכלן ראשי של מזרחי טפחות |
ביום שישי נשא יו"ר הפד פאוול נאום לוחמני מאוד, הגם שארך 8 דקות בלבד, וגרם לשוקי המניות לרדת ירידות חדות ולתשואות הפדיון לעלות.
זו תפנית של 180 מעלות בין פאוול מלפני מינויו לכהונה שנייה – שדבק בעמדה כי האינפלציה הגדלה והולכת זמנית ותרד בתוך מספר חודשים עם התפוגגות לחצי ההיצע, לבין פאוול לאחר המינוי, שחושש מאוד מאינפלציה מתפשטת ומבטיח להעלות את הריבית בכל מחיר.
המעבר החד מאוד ממדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, שכללה ריבית של 0.1 אחוז ורכישות ענק של אג"ח ואג"ח מגובות משכנתאות, למדיניות מרסנת נחושה שכוללת עד כה העלאה של הריבית ל-2.50 אחוזים, סיום הרכישות ומעבר לצמצום של מאזן הפד, היה אולי התוצאה המתבקשת של התפוגגות השלכותיה הכלכליות המרסנות של הקורונה והתפרצות האינפלציה, אך שוקי ההון לא העריכו כי יהיה חד כל כך.
מעניין כי מדיניותו הקודמת של פאוול נמשכה זמן רב לאחר שהאינפלציה עקפה בבירור את יעד האינפלציה וכעת היא הולכת ומחריפה על אף מספר סימנים לכך שהאינפלציה מורידה הילוך, כגון מדד המחירים של ההוצאה הפרטית ללא מוצרי מזון ואנרגיה – המדד חביב עליו לבחינת קצב האינפלציה הבסיסי – שעלה 0.1% בלבד בחודש יולי ו-4.6% ב-12 החודשים האחרונים (ירידה עקבית מ-5.2% בחודש מרץ).
האם ייתכן כי אז נקט הבלגת יתר וכעת נוקט זהירות יתר? הוא היה צריך לקבל החלטות בזמן אמת ובמציאות מאתגרת. זו שאלה שתשליך על התנהלות שוקי המניות והאג"ח בהמשך השנה.
מכל מקום, פאוול לא בחל במילים ואמר כי השבת יציבות המחירים תיקח זמן וכי למשק ולשוקי ההון עוד נכונים קשיים בשל הריביות הגבוהות.
זה שפאוול אומר זאת שעה שרוב מדדי האינפלציה מצביעים על בלימה ותחילת התקררות – בלבל עוד יותר את שוקי ההון, אך ייתכן כי הירידות החדות של סוף השבוע יקוזזו חלקית ככל שנתוני מדד המחירים של הוצאות משקי הבית מיום שישי האחרון יחלחלו יותר.
פאוול אמר ביום שישי כי השבת יציבות המחירים תצריך שימוש נמרץ בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת שהביקוש וההיצע ישובו לשיווי משקל. בכך הוא מכוון שהביקוש הגדל אחראי לא פחות ואף יותר מצד ההיצע לעליות האחרונות של האינפלציה.
המדיניות המוניטרית משפיעה על צד הביקוש ולא על צד ההיצע ולכן לדבריו יש מקום לרסן אותה.
המתכון לבלימת האינפלציה עובר דרך ריביות גבוהות יותר, צמיחה כלכלית איטית יותר ושוק עבודה רך יותר – כך אמר וברור כי משקי הבית ייפגעו מכך.
משפט זה נוח לו להגיד במובן זה ששוק העבודה נמצא כעת למעשה במצב של תעסוקה מלאה ובתוך כך אין כל סימנים למיתון בכלכלת ארה"ב – בניגוד לחששות של גופים כמו קרן המטבע הבינלאומית.
בינתיים, תנאי הרקע הכלכליים והתעסוקתיים מקנים לא נקודת פתיחה חזקה להמשך ריסון המדיניות. לו היה שוק העבודה הדוק פחות, או שהתמ"ג היה רושם כבר עתה ירידות חדות, ייתכן כי פאוול היה פחות נחרץ.
פאוול משתמש בטרמינולוגיה המקובלת של נגידים בדבר הקרבה בטווח הקצר לטובת תועלת רבה יותר בטווח הארוך. כלומר, הצעדים שננקטו ויינקטו קשים, אך אם לא יינקטו כעת יהיה צורך בהמשך בצעדים קשים הרבה יותר.
זו שאלה ובה שאכן מצריכה אותו לקבל החלטה לכאן או לכאן – הבנק המרכזי של אירופה, לדוגמא, העדיף להמתין, אך אצלו בגוש האירו המצב הכלכלי קשה הרבה יותר- ורק בעתיד נוכל לדעת אם הייתה נכונה.
פאוול הדגיש כי הנתון מחודש יולי אמנם מעודד, אך הוא ממתין לרמת של נתונים שיעיד על המשך ירידת האינפלציה והתכנסות שלה לאזור קרוב יותר לרמת היעד של 2%.
בכך ניכר שינוי נוסף במדיניותו שכן על לא מזמן טען כי האינפלציה תוכל לעמוד לזמן מה מעל רמת היעד על מנת שכלכלת ארה"ב תתאושש. כעת, כשהיא חסונה דיה לשיטתו – הוא לא מתרשם מכך שהתמ"ג התכווץ שני רבעים ברציפות ונקלע למיתון טכני- האפשרות הזו יורדת מהפרק.
בעקבות הדברים עלה מעט הסיכוי שהריבית תעלה ב-75 נ"ב ולא ב-50 נ"ב בחודש הבא, אך להערכתי עוד יהיו שינויים ומדד אוגוסט, שיפורסם לפני החלטת הריבית הבאה (שתכלול גם תחזית כלכלית מעודכנת) יכול להשפיע על ההחלטה לא פחות, אם לא יותר, מדברי פאוול בסוף השבוע.
בשורה התחתונה, תוכן הדברים לא הפתיע – פאוול חזר על המסרים שלו, של חברי הפד ושל הודעות הריבית האחרונות, אך הנאום הקצר והטון הקשוח עשו את שלהם מבחינת הסנטימנט של שוקי ההון והירידות של סוף השבוע.
אגב, פאוול נשא את הדברים לאחר חודש ומשהו של עליות חדות – כך שהירידות בסוף השבוע היו קיזוז לעליות הללו – וכמו כן ייקח בחשבון בהמשך השנה את בחירות האמצע בארה"ב שתיערכנה בחודש נובמבר.
פאוול אמר את דברו, כעת ייתנו השווקים לנתונים מהשטח לדבר.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.