קבלו 40% הנחה
חָדָשׁ! 💥 קבל את ProPicks כדי לראות את האסטרטגיה שניצחה את ה-S&P 500 ב-1,183%+קבלו 40% הנחה

ב-2021 נרשם בישראל גירעון שיא: בשנה הנוכחית הוא יהיה גדול יותר?

התפרסם 27.04.2022, 16:16
עודכן 09.07.2023, 13:32

| יניב בר, כלכלן באגף הכלכלה של לאומי |

| הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי נותר גבוה גם בתחילת 2022

יצוא הסחורות של ישראל הסתכם בחודש מרץ 2022 בכ-4.7 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). מדובר בהיקף יצוא דומה לזה של חודש פברואר, המשקף עלייה של כ-23.9% (במונחים דולריים נומינאליים) לעומת מרץ 2021.

נציין כי מבין ענפי היצוא העיקריים, בלטו לחיוב בחודש מרץ, ענפי הרכיבים האלקטרוניים והתרופות, בעוד שיצוא המתכות בלט לשלילה. 

יבוא הסחורות הסתכם בחודש מרץ בכ-7.1 מיליארד דולר (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). אמנם זהו היקף יבוא מעט נמוך מזה של החודשים הקודמים, אולם בהשוואה לחודש מרץ אשתקד מדובר בעלייה של כ-15.2%.

ההיקף הגבוה של ערך היבוא מתחילת השנה (מעט יותר מכ-7 מיליארד דולר בחודש), משקף את הימשכות התרחבות הפעילות הכלכלית במשק ואת השפעת ההתייקרות הגלובלית שחלה בעיקר בחומרי גלם ובתשומות הביניים. 

ההיקף החודשי של יבוא חומרי הגלם צמח באופן משמעותי במהלך השנה האחרונה (ובאופן רוחבי בין מרכיבי השונים), בעוד שהיקף היבוא החודשי של מוצרי הצריכה וההשקעה נותר יציב. יבוא חומרי הגלם (ללא יהלומים הסתכם בחודש מרץ השנה בכ-4 מיליארד דולר לעומת כ-3 מיליארד דולר במרץ 2021, עלייה של כ-33%.

מדובר בנתון חיובי המצביע על ציפיות להמשך התרחבות פעילות הסקטור העסקי בחודשים הבאים. עם זאת, יש לציין שהנתונים אינם מנוכים משינויי מחירים, כך שבהמשך לאמור לעיל, הגידול בערך יבוא חומרי הגלם לישראל נבע, לפחות באופן חלקי, מהתייקרות מחירי חומרי הגלם בעולם ולא מעלייה כמותית בלבד.

לסיכום, פעילות הסחר של ישראל בסחורות (יצוא ויבוא) ממשיכה לצמוח גם בתחילת שנת 2022. בחודשים פברואר-מרץ עמד ההיקף החודשי של הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) על כ-2.5 מיליארד דולר, מעט פחות מהיקפו בחודש ינואר (כ-2.9 מיליארד דולר).

זוהי פרסומת מטעם צד שלישי. לא מדובר בהצעה או בהמלצה של Investing.com. אפשר לקבל מידע כאן או להסיר את הפרסומות .

מדובר בקצב חודשי מעט גבוה מזה של 2021, שהסתכמה בגירעון שיא. לאור זאת, במידה שהקצב הנוכחי יישמר במהלך שאר 2022, נראה כי גם השנה הנוכחית תסתכם בגירעון גדול בחשבון הסחורות של המשק.

להתפתחות כזו יש השפעה ממתנת על קצב צמיחת המשק וכן על היקפו של העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אם כי, העודף הגדול בחשבון השירותים צפוי יותר מאשר לקזז את הגירעון בחשבון הסחורות, כך שלהערכתנו, העודף בחשבון השוטף צפוי להיות ברמה של כ-4% תוצר בשנים הבאות.

| עדכון תחזית קרן המטבע הבינלאומית: צמיחה איטית יותר בפעילות הכלכלית העולמית לצד אינפלציה גבוהה יותר 

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה את התחזית המאקרו-כלכלית שלה לשנים הקרובות, מוקדם יותר החודש. במסגרת העדכון, הופחתו תחזיות הצמיחה העולמיות, במרבית מדינות העולם, לשנים 2022-2023. זאת, תוך האטה בקצב ההתפתחות הצפוי של היקף הסחר העולמי, במקביל לעדכון כלפי מעלה של תחזיות האינפלציה.

מנגד, כלכלת ישראל בלטה לחיוב עם עדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה לשנת 2022, מ-4.1% (התחזית הקודמת מאוקטובר 2021) ל-5.0%. יש לציין כי מדובר בשיעור צמיחה שאינו שונה באופן מהותי מתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל (5.5%) ומתחזית לאומי (5.8%).

תחזית הצמיחה העולמית ל-2022 ירדה בכ-0.8 נקודות אחוז, בעיקר עקב ירידה של כ-1 נקודת אחוז בתחזית הצמיחה של גוש האירו, וכן הצפי לירידה חדה של כ-35% בתוצר של אוקראינה במהלך השנה, ולהתכווצות של כ-8.5% בתוצר של רוסיה, ברקע עימות רוסיה-אוקראינה.

ההשפעות השליליות של המלחמה באות לידי ביטוי גם דרך שווקי הסחורות העולמיים (כגון: אנרגיה, מזון ומתכות), בהם רוסיה (בעיקר) ואוקראינה מהוות שחקניות מרכזיות. על רקע זה, בין היתר, נרשם זינוק כלפי מעלה בתחזית האינפלציה ל-2022, ועלייה בתחזית ל-2023.

זוהי פרסומת מטעם צד שלישי. לא מדובר בהצעה או בהמלצה של Investing.com. אפשר לקבל מידע כאן או להסיר את הפרסומות .

דהיינו, העלייה בסביבת האינפלציה העולמית צפויה להיות ממושכת יותר בהשוואה להערכות קודמות.

הגורמים הנוספים שעמדו ברקע לעדכון תחזית ה-IMF, הם: הצפי להידוק מוניטארי משמעותי ברחבי העולם שצפוי להכביד על הפעילות, מהלך שכבר החל בחלקים נרחבים בעולם, בפרט בהחלטת הבנק הפדרלי של ארה"ב; צמצום התמיכות הממשלתיות ברחבי העולם לאחר תקופה ממושכת של מדיניות פיסקאלית מרחיבה לטובת התמודדות עם משבר הקורונה; וההאטה בפעילות בסין, שבאה לידי ביטוי בעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה.

מהלך זה הוא בעל פוטנציאל להשלכות מאקרו נרחבות על כלכלות אסיה ושווקי הסחורות, לאור גודלה של כלכלת סין. כמו כן, נציין כי דרכי ההתמודדות של סין עם התפרצויות של תחלואה בקורונה, צפויות להגביר את השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות. 

במבט קדימה, בקרן המטבע מדגישים כי חלה עלייה משמעותית בסיכונים לכלכלה הגלובאלית בעת האחרונה. בין הסיכונים העיקריים ניתן לציין את: הימשכות והתרחבות הלחימה באוקראינה, באופן שעלול להכביד עוד יותר על הפעילות ולהגביר את קצב עליית המחירים; עלייה ניכרת בציפיות האינפלציה גם לטווחים הארוכים יותר; האטה חדה מהצפוי בסין; התפרצות מחודשת של תחלואה בקורונה; וכן התגברות המתיחות החברתית ברחבי העולם לצד החרפה של הסיכונים הגאו-פוליטיים.

התממשות של אחד או יותר מהסיכונים שצוינו עלולה להביא להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית תוך האצת האינפלציה.

| רמת החוב הממשלתי של ישראל ביחס לתוצר אינה גבוהה בהשוואה בינלאומית  

יחס החוב-תוצר של מרבית המדינות המפותחות עלה בשנים 2020-21 לרמות גבוהות ביחס לעבר, זאת בעיקר על רקע תמיכות ממשלתיות בהיקפי שיא לטובת סיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה, במקביל להתכווצות הפעילות הכלכלית.

בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכים כי החוב הממשלתי ביחס לתוצר של מרבית המדינות המתקדמות צפוי לרדת במהלך השנה.

זוהי פרסומת מטעם צד שלישי. לא מדובר בהצעה או בהמלצה של Investing.com. אפשר לקבל מידע כאן או להסיר את הפרסומות .

עם זאת, היחס חוב-תוצר צפוי להישאר גבוה ביחס לרמתו ערב פרוץ המשבר (שנת 2019) כמעט בכל המדינות המתקדמות – ביניהן ישראל. לפי ה-IMF, שנת 2022 צפויה להסתכם ביחס חוב-תוצר (על-פי הגדרתה) של 67% עבור ישראל. 

נתון זה מצוי "במקום טוב באמצע" של התפלגות המדינות המתקדמות. מדובר בהיקף חוב ממשלתי נמוך משמעותית (במונחי אחוזי תוצר) בהשוואה ליפן, ארה"ב, מדינות אירופה שסובלות מחובות גבוהים – איטליה, יוון ופורטוגל, ומדינות אירופה הגדולות – בריטניה, ספרד וצרפת.

מנגד, במדינות סקנדינביה, בדרום קוריאה, ובחלק מהמדינות המפותחות של מרכז-מזרח אירופה, החוב צפוי להיות נמוך בהשוואה לישראל. במבט כולל, נתונים אלה מדגישים את המצב הפיסקאלי החיובי של המשק הישראלי בעת הנוכחית, שמתאפיין בגירעון ממשלתי נמוך וחוב במגמת ירידה.

הכותב הוא כלכלן באגף הכלכלה של לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.

תגובות אחרונות

התקינו את האפליקציה שלנו
אזהרת סיכון: מסחר במכשירים פיננסיים ו/או במטבעות קריפטו כרוך בסיכון גבוה להפסד סכום ההשקעה בחלקו או במלואו, ואינו מתאים לכל משקיע. מחירי מטבעות קריפטו מתאפיינים בתנודתיות גבוהה במיוחד וחשופים להשפעה חיצונית כגון אירועים פוליטיים, רגולטוריים או פיננסיים. מסחר על בסיס בטחונות תורם להגדלת הסיכון הפיננסי.
לפני קבלת החלטה לסחור במכשיר פיננסי או במטבע קריפטו, עליך להכיר במלואם את הסיכונים ואת העלויות, הנלווים למסחר בשווקים הפיננסיים, לשקול בזהירות את יעדי ההשקעה, את דרגת הניסיון ואת הנכונות לשאת בסיכונים, ולפנות לייעוץ מקצועי בעת הצורך.
פיוז‘ן מדיה (Fusion Media) מדגישה, שהמידע המוצג באתר אינו בהכרח מדויק או ניתן בזמן אמת. המחירים והנתונים באתר אינם בהכרח מסופקים ע"י בורסות או שווקים, ועשויים להיות מסופקים על-ידי עושי שוק, ולפיכך עשויים להיות בלתי מדויקים ושונים ממחיר השוק בפועל עבור שוק נתון. המשמעות היא, שהמחירים משמשים לאינדיקציה אך אינם מתאימים למטרות מסחר. פיוז‘ן מדיה וכל ספק אחר של נתונים שמוצגים באתר, אינם נושאים כל אחריות בגין נזקים או הפסדים שספגת במסחר או בשל הסתמכותך על המידע באתר.
חל איסור על הפצה, שידור, שינוי, הצגה, רפרודוקציה או אחסון של הנתונים באתר זה או שימוש בהם ללא אישור מפורש בכתב מאת פיוז‘ן מדיה ו/או ספק הנתונים. כל זכויות הקניין הרוחני שמורות לבורסה ו/או לספקים המספקים את הנתונים שבאתר.
פיוז‘ן מדיה עשויה לקבל תגמול ממפרסמים המופיעים באתר, בהתאם לאינטראקציה שלך עם הפרסומות והמפרסמים.
הגרסה האנגלית היא גרסתו הראשית של הסכם זה ותשמש גרסה מכרעת בכל מחלוקת שתתגלע בין הגרסה האנגלית לגרסה העברית.
© 2007-2024 - כל הזכויות שמורות לפיוזן מדיה בע"מ