העלייה המואצת במחירי הסחורות תמשיך לשחק תפקיד מרכזי בעליית האינפלציה

| רפי גוזלן, כלכלן ראשי בבית ההשקעות אי.בי.אי |

מדד המחירים לצרכן עלה במרץ בשיעור של 0.6%, נמוך מהערכת הקונצנזוס (0.8%), כך שהקצב השנתי, 3.5%, נותר ללא שינוי בהשוואה לפברואר. המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.5% ובשיעור של 3.1% בשנה האחרונה. המדד ללא פירות וירקות וללא אנרגיה נע אף הוא בשנה האחרונה סביב 3%, ובניכוי תרומת העלאות המסים, ממשיך לנוע מתחת לגבול העליון של היעד (כ-2.7%).

עיקר התרומה לעלייה במדד מרץ הגיעה מצד הגורמים העונתיים ובעיקר מסעיף הדיור, ההלבשה וההנעלה וההבראה והנופש בארץ ובחו"ל. זאת, לעומת ירידה עונתית במחירי הפירות והירקות. במקביל במרץ נרשמה תרומה גבוהה נוספת מצד מחירי האנרגיה, של כ-0.2% למדד הכללי.

סעיף המזון נותר במרץ ללא שינוי. זאת, לאחר עלייה בשיעור גבוה בחודשים האחרונים, התמתנות שמאפיינת את תקופת החגים, שלאחריה צפוי המשך עלייה בעקבות הלחץ מצד מחירי התשומות. העלייה החדה במחירי הסחורות החקלאיות בעקבות המלחמה באוקראינה תמשיך להפעיל לחץ לעלייה במחירי המזון בחודשים הקרובים. לעומת זאת, במבט לטווח הבינוני, שילוב של השפעת רפורמת היבוא והעלייה הצפויה ברמת התחרות בענף צפויים למתן את העלייה במחירי המזון.

השפעות הבעיות בשרשרת האספקה התמתנו במידה מסוימת במרץ, עם עלייה מתונה של 0.2% בסעף הריהוט והציוד לבית (ששיקפה ירידה בשיעור של 0.4% בסעיף הריהוט). כמו כן, העלייה במחירי הרכבים נמשכה גם במרץ, אם כי בשיעור מתון (0.5%) מאשר זה שנרשם בחודשים הקודמים.

במבט קדימה, חזרה לדפוס צריכה נורמלי - כלומר, הסטה מחודשת של הצריכה לכיוון השירותים על חשבון מוצרים תעשייתיים ובני קיימא, שזכו לביקוש חריג כתוצאה מאופי המשבר, במקביל לירידה שנרשמה באחרונה במחירי התובלה - צפויים למתן באופן ניכר את התרומה לאינפלציה מצד מוצרי התעשייה, בין השאר, גם בתרומת השפעת הייסוף בשקל-סל.

העלייה בסעיף הדיור, 0.7%, שיקפה עלייה של 0.8% בסעיף מחירי הדירות בבעלות ועלייה של 0.1% בשכר הדירה. הקצב השנתי של מחירי הדירות בבעלות ממשיך לנוע סביב 3%, ויחד עם העלייה בשכר הדירה, שחזר לקצב העלייה של טרום המשבר, סביב 1.5%, לא מתקבלת תמונה של האצה רוחבית במחירי השכירות עד כה.

העלייה בסעיף מחירי הדירות בבעלות עקבית עם המשך השיפור בשוק העבודה, אך עלייה ממושכת מעבר לקצבים אלו צריכה להיתמך בהאצה נוספת בקצב עליית השכר, ואילו עד כה מגמת עליית השכר עקבית עם זו שנרשמה טרום המשבר. לפיכך, אנו מעריכים כי קצב העלייה בסעיף זה ינוע בשנה הקרובה סביב 3.5%.

| צפי לעלייה של 2.5% באינפלציה בשנה הקרובה

האינפלציה בישראל בשנה הקרובה צפויה להסתכם, להערכתנו, בשיעור של כ-2.5%. ההידרדרות הגיאו-פוליטית בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה מלבה את האינפלציה מצד מחירי הסחורות, וזאת מחשש לשיבושים באספקת אנרגיה וסחורות חקלאיות. העלייה במחירי הסחורות משקפת פרמיית סיכון גבוהה, ובמידה ולא תהיה זו רגיעה במישור הגיאו-פוליטי שתמתן אותה, היא תתמתן בעקבות האטה/מיתון עולמי.

אף שהמשק הישראלי מאופיין ברגישות נמוכה יחסית למחירי האנרגיה, גורם שמציב אותו עם אינפלציה נמוכה בהשוואה למרבית המדינות בשנה האחרונה, עליית המחירים האחרונה צפויה להיות מורגשת ברבעון-שניים הקרובים, שבהם צפויה עיקר העלייה באינפלציה מתוך התחזית לשנה הקרובה.

עם זאת, ובדומה לעולם, תמהיל האינפלציה מגביר אמנם את הסיכון כלפי מעלה בטווח הקרוב, אבל מוריד את הסיכון האינפלציוני לטווח הבינוני, שכן האינפלציה עד כה מיובאת ברובה, ובנוסף ההתפתחויות עד כה בשוק העבודה ממשיכות לשקף עליית שכר בהתאם למגמה שנצפתה טרום המשבר, ולא התאפיינה בלחצים אינפלציוניים משמעותיים.

עליית המדד במרץ לצד נתוני השכר שממשיכים לשקף עלייה בדומה למגמות טרום המשבר, מחזקים את המסר שליווה את החלטת הריבית האחרונה בדבר העלאת ריבית הדרגתית. קצב האינפלציה במונחי 12 חודשים אחרונים צפוי להיות גבוה מהיעד לפחות בשני הרבעונים הקרובים, וצפוי לתמוך בהעלאת ריבית ל-1.25%-1% במהלך הרבעון השלישי.

מעבר לשני הרבעונים הקרובים שבהם העלאת הריבית המקומית צפויה להיות מלווה בהעלאת הריבית בארה"ב, תוואי הריבית המקומי יהיה תלוי במידה ניכרת בהתפתחויות הגלובליות, ובפרט בעוצמת ההאטה כתוצאה מהרעה במישור הגיאו-פוליטי, במקביל להשפעה שתלך ותגבר של הריסון המוניטרי בארה"ב. שני גורמים אלה צפויים למתן בהדרגה את הציפיות לאינפלציה בחלקים המתקדמים של 2022, כך שהמשך העלאות ריבית מעבר לרבעון השלישי אינו טריוויאלי.

| נמשכת ההאצה במחירי הדירות

האומדן הראשון של מדד מחירי הדירות לינואר-פברואר הצביע על עלייה חדה נוספת בשיעור של 1.8%, והוביל לעלייה של 15.2% בשנה האחרונה, ושל 20% מאז אמצע 2020, עם תחילת ההתאוששות של המשק. העלייה החדה במחירים המלווה בהיקפי אשראי גבוהים לא צפויה להיתקל אמנם באדישות מצד קובעי המדיניות, אבל חוסר היציבות הפוליטי עלול להקשות על נקיטת צעדים מצד הממשלה, ואילו בנק ישראל לא מעוניין לטפל בענף הדיור באמצעות כלי הריבית, אבל סביר שינקוט צעדים להגבלת מתן האשראי מצד הבנקים.

אמנם הדגש העיקרי שאליו מכוונים קובעי המדיניות הוא צד ההיצע, אבל המסקנה העולה מנתוני הנדל"ן מחדדת את הצורך בהתייחסות רצינית יותר לצד הביקוש. הצעדים שננקטו במהלך המשבר מצד האוצר או ובנק ישראל האיצו במידה ניכרת את הביקושים, כאשר ההתבטאויות מצד קובעי המדיניות בנוגע להמשך עליות מחירים לצד הגידול החד באשראי, יצרו תנאים מושלמים לאינפלציה דוהרת של מחירי הנדל"ן למגורים.

אמנם העלייה הצפויה בצד ההיצע צפויה לפעול בהדרגה למיתון קצב עליות המחירים, אבל כדי להשיג אפקט יעיל יותר נדרש צינון מהיר של הביקושים, שאותו ניתן להשיג גם מהצד המוניטרי עם העלאות ריבית, בוודאי בסביבת האינפלציה הנוכחית. מעבר לכך, נדרשת השוואת תנאי המיסוי לנכסים הפיננסיים בשוק ההון, בפרט בכל הנוגע למיסוי התשואה השוטפת (כלומר, שכר הדירה), ומתן תמריצים לצורך סגירת הפערים בין ההתחלות לגמר הבנייה.

לכותבי המאמר ולחברת שרותי בורסה והשקעות בישראל - אי.בי.אי בע"מ ("שירותי בורסה") אין רישיון שיווק השקעות והם אינם מבוטחים בביטוח הנדרש מבעלי רישיון בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. בעת פרסום המאמר שירותי בורסה וכותבי המאמר הינם בעלי עניין אישי בנושאיו הנובע מאחזקותיהם בניירות הערך הנזכרים בסקירה או מקיומם של קשרים עסקיים עם החברות המוזכרות. יובהר, כי אין באמור בסקירה כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.