| יוני פנינג הוא אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות |
בנק ישראל צפוי להודיע מחר על הותרת הריבית על כנה על רמת 4.5%. הוא ישלים בכך שנה של הימנעות משינוי בכלי המדיניות העיקרי שלו. בדיעבד, הציפיות במהלך השנה דווקא ניבאו הסתברות גבוהה להורדות ריבית בסביבות פברואר-מרץ, כשהאינפלציה המקומית עוד הייתה נמוכה. ואפילו תקופה קצרה, בסביבות אוקטובר, שהשווקים ניבאו העלאה, בתור המהלך הבא, עם עליית אותה האינפלציה, והיחלשות השקל על רקע ההידרדרות הביטחונית. במובן הזה, אנחנו רואים את אותו היעדר שינוי בריבית לא כברירת מחדל, אלא כתוצאה אחת מבין לא מעט שנראו סבירות לשעתן.
במעבר לסופה של אותה השנה, אם נשפוט לפי הודעת הריבית הקודמת, בשלהי נובמבר, אז אפשר להגיד שאותם השיקולים של השנה האחרונה עדיין נותרים עמנו, וביתר שאת. בפרט, אותה הודעה פתחה בתיאור אי הוודאות הגיאופוליטית "מוסיפה להקשות על הפעילות הכלכלית." ומשם המשיכה לתאר את סיכוני האינפלציה הגבוהים: "צפויה לעלות בחודשים הקרובים." אז בעניין הגיאופוליטי, המלחמה עדיין נמשכת. ולמרות זאת, עם הרגיעה בחזית הצפונית. וכעת, לאחר פרסום ההמלצות הצפויות של וועדת נגל לתקציב הביטחון, התמונה הגיאופוליטית הנוכחית, והשלכות המלחמה על הכלכלה, נראות ברורה יותר. האינפלציה, מאידך, היא בעיה מהותית יותר לתפיסתנו כרגע לעומת, לדוג', כמה שהייתה בזמן קבלת ההחלטה הקודמת. העלאת המע"מ, מחירי הארנונה, החשמל והמים, התממשו כולם בצד הגבוה של הציפיות, או בסמוך לו. אל מול זה, כנראה שנזכה כבר בנתוני האינפלציה של דצמבר, ואולי עוד קצת בינואר למחירי ירקות ופירות נמוכים קצת. וגם מחירי הטיסות לחו"ל התמתנו כבר במדד נוב' וצפויים להתמתן עוד בהודעות הקרובות.
אבל עם התגבשות אותם גורמים אינפלציוניים, וכמובן ההשפעות השניוניות שאלה עלולים לגרור, אי הוודאות מהכיוון הזה נותרת גבוהה. וזו הסיבה העיקרית, להערכתנו, להתגבשות הציפיות הנוכחית לאי שינוי במדיניות, גם לא בהחלטה מחר וגם לא בזו שאחריה, איי שם בשלהי פברואר. וגם לכך שההסתברות להורדה באפריל נותרת נמוכה. מצד שני, כמו שראינו שציפיות לשינוי לא בהכרח התממשו, נעריך שגם ציפיות להיעדר שינוי בהמשך הדרך, עשויות בהחלט להתברר כשגויות, בדיעבד.