| נורית דרור, יחידת המחקר, הבורסה לניירות ערך |
הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את הרבעון הראשון של שנת 2022, שבו עלו מדדי ת"א-35 ות"א-90 בכ-3% בממוצע ומדד ת"א-SME60 ירד בכ-5%.
עליית מדדי ת"א-35 ות"א-90 ברבעון הראשון של 2022 בולטת במיוחד בהשוואה לבורסות אחרות, זאת בהמשך למגמה משנה קודמת, כאשר: מדדי דאו ג'ונס ו-S&P 500 בארה"ב ירדו בכ-4% בממוצע, מדד יורוסטוקס 50 באירופה ירד בכ-10%, ומדד MSCI World ירד בכ-5%.
עליות השערים בארץ הושפעו מפרסום נתונים מקרו כלכליים חיוביים למשק, ביניהם צמיחה חיובית בשיעור גבוה של כ-8.2%, שיעור בלתי מועסקים במשק (כולל נעדרים זמנית בגלל קורונה) שירד לכ-4.7% בדצמבר 2021 והגיע לכ-4.2% בפברואר 2022, לעומת כ-10% בפברואר 2020 וגירעון ממשלתי שירד לכ-4.5% בשנת 2021 לעומת כ-11.6% בשנה הקודמת.
גורמים אלו הביאו לאישרור דירוג האשראי של מדינת ישראל A+ תחזית "יציבה" ע"י חברת הדירוג הבינלאומית Fitch.
האווירה החיובית נתמכה בפרסום דוחות כספיים חיוביים לשנת 2021 ע"י החברות הציבוריות.
מנגד, ירידות השערים בבורסות בעולם וגם בתל-אביב הושפעו מפלישת רוסיה לאוקראינה החל ב-24 בפברואר 2022 – לחימה שעדיין נמשכת ועשויה להביא להאטה בצמיחה הכלל העולמית ולעלייה בשיעור האינפלציה הצפויה בשנת 2022.
האינפלציה שהחלה בשנת 2021, בעקבות שיבושים בשרשרת האספקה, נמשכת בהשפעת המשך התפרצות הקורונה בגלים, בעקבותיה חזרו מגבלות הסגר לסין במהלך חודש מרץ 2022, ואף מתגברת בעקבות הלחימה במזרח אירופה.
מחירי האנרגיה חומרי הגלם והמזון ממדינות העימות נסקו, בראשם: מחיר גז טבעי TTF זינק בכ-58%, מחיר נפט ברנט זינק בכ-41% והגיע לכ-129 דולר לחבית ב-8 במרץ 2022 - הגבוה ביותר מאז מרץ 2012 ומחיר החיטה עלה בכ-36% .
בעקבות זאת צפוי בנק ישראל להעלות את הריבית, החל בחודש הקרוב, בדומה לבנקים מרכזיים בעולם כמו הפד שהעלה את הריבית בארה"ב לראשונה מאז דצמבר 2018, ברבע אחוז בחודש מרץ לרמה של 0.5% וצפוי להוסיף ולהעלות אותה עוד מספר פעמים עד סוף שנת 2022,.
גם הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) העלה את הריבית בפעם השלישית לרמה של 0.75% במרץ 2022, והבנק המרכזי באירופה (ECB) שצפוי להעלות את הריבית ברבע אחוז בהמשך השנה.
| מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים:
בלט לחיוב מדד ת"א נפט וגז שזינק בכ-33% ברבעון הראשון של השנה, בהשפעת העלייה החדה במחירי הנפט והגז, ומדדי ת"א-פמילי, ת"א-מניב חו"ל ות"א מעלה שעלו בממוצע בכ-8%, כל מדד.
מנגד, בלטו לשלילה מדדי חברות ההייטק שהן חברות צמיחה המושפעות באופן משמעותי משינוי בשער הריבית. בראשם מדדי ת"א-ביומד ות"א גלובל-בלוטק שירדו בכ-11% בממוצע ברבעון הראשון של השנה.
מדדי טק עילית ות"א-טכנולוגיה שרשמו ירידה ממוצעת של כ-9% בדומה למדד נאסד"ק שירד בכ-8%.
המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים והמחזור היומי, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, גבוה בכ-38% מהמחזור הממוצע בשנת 2021, וגבוה בכ-3% ממחזור השיא שנרשם בשנת 2007. לעלייה במחזורי המסחר תרמה בעיקר התנודתיות בשערי המניות.
גורמים נוספים היו: ציפיות לקראת החלטת MSCI בדבר כניסת ישראל למדדי אירופה - שבסופו של דבר לא התממשה; עדכון חצי שנתי של מדדי המניות בת"א שחל ב-3 בפברואר 2022 ובמסגרתו מניית קנון הולדינגס התווספה למדד ת"א-35 ומניית פריגו (NYSE:PRGO) נגרעה ממנו.
בהקשר זה יצוין כי הבורסה הורידה את גודל הפקודה המינימלי החל ב-1 במרץ 2022, מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדד אחר, ל-500 שקל בכל מניות, דבר הצפוי לתרום להגדלת הנזילות בשוק.
| גיוסים והנפקות:
ברבעון הראשון של השנה הואצו הגיוסים בשוק המניות בתל-אביב והסתכמו בכ-7.6 מיליארד שקל, כ-30% מסך הגיוסים בכל שנת 2021 (כ-25.8 מיליארד שקל).
כ-18% מסך הגיוס השנה נזקף ל-8 חברות חדשות שגייסו כ-1.4 מיליארד שקל בהנפקות ראשוניות (IPOs), זאת בהמשך לשיא של 94 מנפיקות חדשות שהנפיקו בשנה הקודמת.
בין המנפיקות החדשות השנה שלוש חברות גדולות - קבוצת אקרו (TASE:ACRO) עם שווי של כ-4 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, והחברות בית וגג ואימאג'סט (TASE:ISI), בשווי של כ-1.3 ושל כ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה, לאחר ההנפקה.
מנפיקות נוספות הן בית בכפר (TASE:BKFR), מור קופות גמל (TASE:MPP), יעקב פיננסים, יוזרוואי (TASE:UWAY) וגרייס ברידינג (TASE:GRAC).
ראוי לציין כי כל ההנפקות החדשות, למעט אחת, בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building) וזאת בהמשך למגמה בשנתיים האחרונות, ובדרך זו גויסו כ-1.1 מיליארד שקל, סכום המהווה כ-82% מהסכום שגויס ע"י מנפיקות חדשות השנה.
המנפיקות הוותיקות גייסו סכום כולל של כ-6.2 מיליארד שקל, מתוכם:
- כ-1.4 מיליארד שקל גויסו בחודש מרץ ע"י בנק דיסקונט בהנפקת מניות לציבור הגדולה ביותר שביצע בנק זה יותר משני עשורים.
- כ-1.8 מיליארד שקל גויסו ע"י חברות ענף הנדל"ן, בראשן גזית גלוב שגייסה כ-406 מיליון שקל, אפי נכסים שגייסה כ-317 מיליון שקל, ואמות שגייסה כ-302 מיליון שקל.
- כ-1.7 מיליארד שקל גויסו ע"י חברות ענף הטכנולוגיה, בראשן: חברות האנרגיה המתחדשת אנלייט ואנרג'יקס שגייסו כ-385 מיליון שקל וכ-337 מיליון שקל בהתאמה.
| שוק איגרות החוב
המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין בירידות שערים של כ-4% בממוצע במרבית המדדים, זאת בהשפעת הציפיות להעלאת ריבית בנק ישראל שהתגברו עם העלאת ריבית הפד ברבע אחוז במרץ 2022.
האפיק השקלי הוביל את ירידות השערים, ובראשו איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה ל-10+ שנים שירדו בכ-12% ברבעון הראשון של השנה.
התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-1.3% בסוף דצמבר 2021, לכ-2.3% בסוף מרץ 2022, וזאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-1.5% בסוף דצמבר 2021 לכ-2.4% בסוף מרץ 2022.
יוצאות דופן, איגרות החוב צמודות המדד ממשלתיות וקונצרניות לטווח קצר של 3-0 שנים - שעלו ברבעון הראשון של 2022 בכ-1% בממוצע. מדד המחירים לצרכן עלה בחודשיים הראשונים של 2022 בכ-0.9%, לאחר אינפלציה שלילית בשיעור של 2.8% בשנת 2021, ובסיכום 12 החודשים שמסתיימים בפברואר 2022 עלה בכ-3.5% - שיעור גבוה מהרף שהציבה הממשלה לשנה ועומד על כ-3% גם בשנת 2022.
איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח הכלולות במדד תל בונד דולר בלטו לחיוב בעלייה של כ-3.5%, וזאת בהשפעת עליית הדולר בכ-3.5% ביחס לשקל המגלמת את העלאת ריבית הפד במרץ 2022, כשצפויות מס' העלאות נוספות השנה.
המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל בממוצע שנת 2021. הירידה במחזורי המסחר נבעה מאיגרות החוב הממשלתיות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022 לעומת כ-3 מיליארד שקל אשתקד.
הירידה הושפעה מסיום תוכנית רכישות של אג"ח ממשלתי ע"י בנק ישראל בסוף שנת 2021. באג"ח הקונצרניות נרשמה עלייה במחזורי המסחר (כולל קרנות סל) בהשפעת התנודתיות במסחר, והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022 – גבוה בכ-6% מהמחזור הממוצע אשתקד.
הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר בתל-אביב הסתכמו בכ-13.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022, כ-73% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-27% גויס באג"ח צמוד מדד. בנוסף האוצר גייס בחו"ל, לראשונה מאז אוקטובר 2020, 5.3 מיליארד שקל באג"ח צמוד אירו ל-10 שנים בריבית 0.625% - הנמוכה ביותר עד היום.
סך הגיוסים מהציבור בשוק איגרות החוב ע"י החברות ברבעון הראשון של השנה הגיע לכ-23.1 מיליארד שקל, יותר מכפלים מאשר הגיוס בסך כ-10.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, וסכום המהווה כ-30% מסך הגיוס בשנת 2021.
עיקר העלייה בגיוס ברבעון הראשון של השנה מקורה בגיוסי הסקטור הפיננסי ובעיקר הבנקים הגדולים, שהסתכמו בכ-9.9 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד.
הבנקים שצמצמו את פעילות מתן האשראי ברבעון הראשון של 2021 בעקבות התפרצות נגיף הקורונה וירידה חדה ברווחיות עקב הפסדי אשראי בשנת 2020, האיצו את פעילותם והגבירו את מתן האשראי וגייסו כ-8.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022, זאת בהשפעת הגאות בשוק הנדל"ן שהחלה בשנת 2021. המגייסים הבולטים השנה הם:
בנק לאומי (TASE:LUMI) שגייס כ-5.9 מיליארד שקל בשתי הנפקות לציבור, מתוכם כ-2.7 מיליארד שקל גויסו בחודש מרץ בהנפקת שלוש סדרות חדשות של אג"ח ובנק הפועלים (TASE:POLI) שגייס בחודש מרץ כ-2.4 מיליארד שקל בהנפקת שלוש סדרות של אג"ח.
עלייה בגיוסי החוב חלה גם בחברות הסקטור הריאלי שגייסו כ-13.2 מיליארד שקל, לעומת כ-9.1 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בגיוסי הסקטור הריאלי משקפת את המשך העלייה בפעילות במשק בעקבות דעיכת הגל החמישי של הקורונה (גל "האומיקרון") והסרת "מגבלת התו הירוק", לצד התגברות הציפיות להעלאת הריבית במשק. העלאת הריבית מייקרת את מיחזור האג"ח הסחיר ע"י החברות, והקדמת הגיוסים מאפשרת לחברות להוזיל את העלויות.
עיקר העלייה בגיוס, מקורה בגיוסי חברות ענף הנדל"ן שממשיכות ליהנות מביקושי שיא מצד רוכשי דירות, ומביקוש לנדל"ן מניב עקב חזרה של עובדים למשרדים ולשטחי מסחר שחזרו לפעילות מלאה. חברות הנדל"ן גייסו ברבעון הראשון של השנה חוב סחיר בהיקף של כ-9.6 מיליארד שקל, לעומת כ-5.7 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
המנפיקות הבולטות הן גב ים (TASE:GVYM) שגייסה בחודש מרץ כ-1.2 מיליארד שקל בהנפקת שתי סדרות של אג"ח צמוד מדד בדירוג AA ע"י "מעלות" ו-Aa2 ע"י "מידרוג" ורבוע כחול נדל"ן (TASE:BLSR) שגייסה כ-1 מיליארד שקל בשתי הנפקות.
בין המגייסות חוב ברבעון הראשון של 2022 שתי חברות אג"ח חדשות שגייסו כ-272 מיליון שקל בהנפקה של אג"ח שקלי – אנקור הזדמנויות, מפעילה מרכזי רפואת חירום ומרפאות שיניים בארה"ב (כ-190 מיליון שקל) וחברת הבנייה לוי (כ-82 מיליון שקל).
כ-1.7 מיליארד שקל נוספים גויסו ברבעון הראשון של השנה בהקצאות של אג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP.
עיקר הגיוס, כ-1.6 מיליארד שקל גויסו ע"י חברת החשמל ממשקיעים מוסדיים בחו"ל, באמצעות סדרה של אג"ח צמוד דולר, מח"מ 8.4 שנים, תשואה לפידיון 3.8%, בדירוג BBB ע"י "מעלות" ו-Baa1 ע"י "מידרוג".
| קרנות סל וקרנות נאמנות
שווי השוק של 542 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף ברבעון הראשון של 2022 היה נמוך בכ-1.7 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה והסתכם בכ-103.7 מיליארד שקל:
עלייה של כ-1.7 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א – כמחציתה נבעה מעליית שערי המניות וכמחציתה מקורה ברכישות הציבור. הציבור רכש בינואר קרנות סל בסכום של כ-2.2 מיליארד שקל נטו, ואילו במרץ מכר קרנות סל בשווי של כ-1.4 מיליארד שקל נטו.
ירידה של כ-1.1 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – ירידת בשווי הקרנות בכ-1.6 מיליארד שקל שמקורה בירידת שערי המניות, קוזזה ברכישות הציבור בסכום של כ-0.5 מיליארד שקל נטו – בחודש ינואר.
ירידה של כ-2.3 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בת"א ואג"ח בחו"ל – כ-1 מיליארד שקל ירידה שמקורה בירידת מדדי איגרות החוב בעיקר אג"ח קונצרני בת"א , וכ-1.3 מיליארד שקל ירידה שמקורה במכירות הציבור בעיקר של קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בת"א.
ברבעון הראשון של 2022 נרשמו למסחר בבורסה 10 קרנות חוץ ראשונות בת"א של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי אינווסקו, תשע קרנות על מדדי מניות בינלאומיים וקרן סל אחת על מדד אג"ח בינלאומי.
בקרנות הנאמנות נרשמה ברבעון הראשון של השנה מגמה מעורבת, כאשר: הציבור הזרים כ-1.7 מיליארד שקל נטו לקרנות הנאמנות על מדדי מניות בת"א, כמיליארד שקל מתוכם בינואר. מנגד, הציבור פדה קרנות נאמנות על מדדי איגרות חוב בת"א וקרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל בסך כ-2 מיליארד שקל נטו, בכל קבוצה, ואילו בקרנות הכספיות נרשמה פעילות נטו כמעט מאוזנת.
הכותבת היא כלכלנית ביחידת המחקר של המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך. הכתוב מוגש כשירות לציבור והוא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות-דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמותו של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחר, והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו, במידע מכל סיבה שהיא.