| ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, וכלכלני הפועלים |
התנודתיות היומית במחירי הסחורות מוסיפה להיות גבוהה, כך לדוגמה מחיר החיטה רשם בשבוע החולף ירידה של 8% ומחיר חבית ברנט לאספקה בחודש מאי ירד מ- 124 דולר ל- 112 דולר.
הפגיעה במשק הישראלי היא עקיפה, קשרי המסחר עם מדינות אלו הם מצומצמים. העלייה באינפלציה ומדיניות מוניטרית פחות מרחיבה יפעלו להאטה בקצב הצמיחה המהיר של המשק ברבעון השני של השנה.
עליית מחירי האנרגיה היא בעלת השפעה ישירה קטנה יחסית על הכלכלה בישראל. אם בוחנים את יחס האנרגיה לתוצר (מדד לעתירות השימוש באנרגיה מסך התוצר המיוצר) ניתן לראות שבין השנים 1995 ל-2020 פחתה עתירות השימוש באנרגיה ב-38%. חלק מההסבר נובע מעלייה חדה בתוצר של ענפי הטכנולוגיה שצריכת האנרגיה שלהן היא קטנה.
בדומה למגמה העולמית, גם בישראל מדד אמון הצרכנים נמצא במגמת ירידה, זאת על רקע ירידות השערים בשווקים הפיננסיים ועליית האינפלציה. האינדיקטורים הכלכליים שמפרסמת הלמ"ס מצביעים על התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית.
בחודשים נובמבר 2021-ינואר 2022 עלו המכירות בכרטיסי אשראי בשיעור שנתי של 1.8% לעומת עליה שנתית של 6.3% בחודשים אוגוסט-נובמבר 2021.
בחודשים הקרובים אנו צפויים לראות יציאה מוגברת של ישראלים לחו"ל, זאת לאחר שנתיים בהן הנסיעות לחו"ל היו נמוכות בשלל החשש מקורונה. יציאת הישראלים לחו"ל צפויה להקטין את הצריכה המקומית.
הגירעון התקציבי המשיך לרדת בחודש פברואר וב-12 החודשים האחרונים הוא הסתכם בשיעור של 2.2% מהתוצר בלבד. ההכנסות ממסים המשיכו לגדול בקצב מהיר – 34% לעומת שנה שעברה (ינואר-פברואר).
הגידול החד בהכנסות נובע הן מהצמיחה המהירה של המשק והן מעליות המחירים בשוק הנדל"ן, במחירי היבוא ובשוקי ההון. הגירעון הנמוך מאפשר לממשלה להשתמש בתקציב על מנת למתן עליות מחירים, לדוגמה על-ידי הפחתת מסים עקיפים על מחירי מזון.
עודף של 6.6 מיליארד דולר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברבעון הרביעי של 2021. העודף בשנה כולה הסתכם ב-22.5 מיליארד דולר, בדומה לשנה שקדמה לה. ההשקעה הישירה של זרים בישראל הגיעה כמעט ל-30 מיליארד דולר. אנו מעריכים כי בשנת 2022 יפחת העודף בחשבון השוטף זאת על רקע עליית מחירי הסחורות בעולם וכן יציאה מוגברת של ישראלים לחו"ל (יצוא שירותים).
גם ההשקעות הישירות בישראל צפויות לקטון בשל ירידות המחירים של מניות הטכנולוגיה. סכומים אלו צפויים להתקזז עם הפסקת רכישות המט"ח של בנק ישראל. מכל מקום לחצי הייסוף השנה הם נמוכים מאלו של השנתיים האחרונות, אך עדיין קיימים.
אינפלציה – הרבה משתנים נכנסים כאן לתמונה: מחירי הסחורות, מדיניות האוצר, העלייה לישראל שצפויה לגדול בחודשים הקרובים, ועוד. התמונה הכוללת היא הרבה יותר אינפלציוניות מזו שהערכנו לפני חודש לדוגמה.
אם מקפיאים את מחירי האנרגיה והסחורות ברמתם הנוכחית, אנו צפויים למדדי מחירים גבוהים מאוד בחודשים הקרובים: 0.5% מדד פברואר, 0.7% מרץ, 0.9% אפריל ו- 0.5% במאי. ב- 12 החודשים הקרובים האינפלציה תסתכם ב-3.3%.
סיום מוקדם של המלחמה יביא לאינפלציה נמוכה יותר. האוצר עשוי לבחור למתן את ההשפעה של חלק מההתייקרויות, לדוגמה על-ידי הפחתה זמנית של הבלו על דלק.
אם העלייה לארץ תתגבר אנו עשויים לראות גם לחץ גובר על מחירי שכר-הדירה, גורם שעשוי להעלות עוד יותר את האינפלציה. שוק האג"ח מתמחר עתה אינפלציה בשיעור שנתי ממוצע של 3.9% בשנתיים הקרובות, אולם בשוק הנגזרים האינפלציה נמוכה באופן ניכר והיא מעט מעל 3% לשנה.
העלייה באינפלציה נובעת מגורמים אקסוגניים ברובה, אולם ניכרת עלייה גם בגורמים מקומיים כמו שכר-דירה ושירותים אחרים, ולאור שיעור האבטלה הנמוך קיים סיכון שהיא תתבסס ברמה שגבוהה מהיעד.
אנו מעריכים כי נראה בחודשים הקרובים עליית ריבית ראשונה, ועוד שתי העלאות ריבית עד סוף השנה. הריבית בישראל עדיין צפויה להיות נמוכה מזו שבארה"ב בכל נקודת זמן בשנה הקרובה.
| גלובלי
המשך המלחמה באוקראינה, תנודתיות סביב רמה גבוהה של מחירי האנרגיה, החרפת הסנקציות כלפי רוסיה ועלייה בסביבת האינפלציה עמדו מאחורי הביצועים השליליים של מדדי המניות בארה"ב בשבוע החולף.
מדד הנאסד"ק בלט בירידה שבועית של 3.5% והשלים ירידה של כ-20% מרמת השיא שנרשמה בנובמבר 2021. מדדי הדאו ג'ונס וה-S&P 500 ירדו בכ-2% ו-3% בהתאמה. בדומה לשבועות האחרונים, חברות האנרגיה בלטו לחיוב.
מדדי המניות באירופה, שבלטו לשלילה בירידות שרשמו מתחילת השנה, דווקא עלו בשבוע האחרון. מדדי היורוסטוקס 50 וה-600 עלו ב-3.7% וב-2.2% בהתאמה. באסיה, מרבית מדדי המניות ירדו בכ-3%, פרט למדד בהונג קונג, שירד ב-6.2% מערכו (בעקבות החרפת הרגולציה ע"י ממשלת סין על חברות הנסחרות בהונג קונג) ומדד המניות בהודו, שדווקא עלה ב-2.3%.
תנודתיות גבוהה תוך התמתנות במחירי הסחורות בעולם. מחיר חבית נפט מסוג ברנט, שלפני הלחימה באוקראינה עמד על כ-95 דולר, עלה במהלך השבוע האחרון, גם אם באופן זמני, לרמה של כ-140 דולר לחבית, זאת, בעיקר על רקע החלטת נשיא ארה"ב ביידן להטיל חרם על יבוא נפט וגז מרוסיה, וציפיות לנקיטת צעד דומה ע"י מנהיגי אירופה.
לקראת סוף השבוע המחיר ירד לרמה של 112 דולר לחבית, ככל הנראה בעקבות ציפיות להגדלת היצע הנפט ע"י מדינות חברות בארגון אופ"ק (כגון איחוד האמירויות) ובשל ציפיות להתקדמות במשא ומתן לסיום הלחימה. למרות הרמה הגבוהה של מחיר הנפט כיום, חשוב לציין שבמונחים ריאליים מחיר חבית נפט בשנים 2007-2014 היה לאורך זמן ברמה גבוהה יותר.
מדד מחירי כלל הסחורות רשם ירידה שבועית של כ-5%, בהובלת מדד מחירי אנרגיה, שירד ב-6.4%. גם מחיר החיטה בארה"ב ירד השבוע, בשיעור של 18%, על רקע ידיעות "מעודדות" לגבי מלאי גדול קיים של הסחורה, שיוכל לספק את הביקוש בחודשים הקרובים.
בנוסף לאיסור על יבוא אנרגיה מרוסיה, נשיא ארה"ב קרא להוציא את רוסיה מרשימת המדינות "המועדפות לסחר", צעד שיאפשר לארה"ב ומדינות אחרות להטיל מכסים על יבוא מרוסיה. בצעד נוסף, ביידן החליט להגביל את היבוא של משקאות אלכוהול, מאכלי ים, ויהלומים מרוסיה.
בקרב מדינות ה- G7 הוחלט שלא לאפשר העברות של כספים לרוסיה ע"י קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי. בנוסף ניתן היה לראות בשבוע האחרון תהליך של יציאה של חברות רב לאומיות ידועות מהטריטוריה של רוסיה.
| ארה"ב: המשך עלייה בסביבת האינפלציה
מדד המחירים לצרכן עלה כצפוי ב- 0.8% בפברואר, וב- 7.9% ב-12 החודשים האחרונים, השיעור הגבוה ב-40 השנים האחרונות. אינפלציית הליבה עלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-6.4%. השכר בארה"ב עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-5.1%, כלומר השכר הריאלי נשחק, אך עדיין זו עליית שכר שתקשה על הפד האמריקני להפחית את האינפלציה.
לפי תחזיות האינפלציה לחודשים הקרובים, שיעור האינפלציה השנתי במרץ ובאפריל ימשיך לעלות ואף צפוי להתקרב לרמה של 10%. בינתיים, הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה על פי סקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלו לרמה גבוהה של 5.4%, השיעור הגבוה מאז שנת 1981.
הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון גם רשמו עליות בשבוע החולף. הציפיות לחמש שנים עלו מ-3.19% ל-3.52%, והציפיות לעשר שנים עלו מ-2.67% ל-2.94%.
הבנקים המרכזיים ינסו להדביק את הקצב. מספר בנקים מרכזיים, כשהמרכזי בהם הוא הפד בארה"ב צפויים להעלות את הריבית השבוע. על פי מרבית ההערכות, הבנק הפדרלי יודיע ביום רביעי על עליה של 25 נקודות בסיס בריבית, כצעד ראשון בתהליך ממושך של העלאות דומות בהמשך.
שוק האג"ח מתמחר בהסתברות של מעל 50% שבאחת מההחלטות הבאות לאחר חודש מרץ, תיתכן העלאת ריבית של 0.5%. בהתאם לכך, השבוע חלה עלייה בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב. התשואה לשנתיים עלתה מ- 1.46% ל-1.75% והתשואה ל-10 שנים עלתה מ-1.69% ל-2%.
| אירופה: האיחוד האירופי ובריטניה החריפו את הסנקציות על רוסיה
בין הצעדים, צומצמה הגישה של גורמים ברוסיה לשוק ההון והשווקים הפיננסים. בנקים נוספים נותקו ממערכת העברות הכספים SWIFT. האיחוד האירופי הגביל מאד את המרחב האווירי לרוסיה, והקפיא נכסים של הנשיא פוטין ושר החוץ שלו בבנקים באירופה.
בדומה לארה"ב, בריטניה הודיעה על הפסקת היבוא של נפט וגז מרוסיה לקראת סוף השנה. לעומת זאת, האיחוד האירופי מתכנן לצמצם את יבוא הגז מרוסיה בכשני שליש במהלך השנה הקרובה.
על רקע העלייה בציפיות לאינפלציה, הבנק המרכזי של גוש האירו החליט להקדים את סיום התכנית לרכישת אג"ח מהרבעון האחרון לרבעון השלישי השנה. ככל הנראה, העלאת ריבית ראשונה ע"י ה-ECB תתקיים רק לאחר סיום תכנית רכישות אג"ח.
כותבי הסקירה הם כלכלני בנק הפועלים. הסקירה מבוססת על נתונים ומידע שהיו גלויים לציבור. הנתונים והמידע ששימשו להכנתה הונחו כנכונים, וזאת בלי שבנק הפועלים בע"מ ביצע בדיקות עצמאיות ביחס לנתונים ולמידע. אין בסקירה זו משום אימות או אישור לנכונותם. הבנק ועובדיו אינם אחראים לשלמותם או דיוקם של הנתונים האמורים או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחרים במסמך. סקירה זו היא למטרת אינפורמציה בלבד, ואינה מתיימרת להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו. המידע שעליו מתבססת הסקירה והדעות בה עשויים להשתנות מעת לעת, ללא כל מתן הודעה או פרסום נוספים. סקירה זו אינה מותאמת למטרות ההשקעה או לצרכיו האישיים והייחודיים של כל משקיע. אין לראות במאמר זה משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו, צרכיו ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם, ואין לפעול על פי האמור, אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו, מטרותיו ונתוניו האישיים של כל משקיע, ולאחר הפעלת שיקול דעת עצמאי.