| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |
סחורות האנרגיה ממשיכות להתפוצץ. המחיר של חבית נפט ברנט הגיע ביום חמישי בבוקר ל-116 דולר. לפי חלק מהערכות, היא תגיע בקלות ל-150 דולר, גם ללא הפרעות באספקה וגם ללא עלייה בביקוש העולמי, משום שרוסיה מנודה מהכלכלה העולמית, קונים נמנעים לרכוש ממנה נפט, בנקים רוסים מנותקים ממערכת SWIFT - מה שמשבש את המסחר העולמי בסחורות, חברות המדדים FTSE ו-MSCI הוציאו את רוסיה מהמדדים שלהן וחברת הדירוג פיץ' חתכה את הדירוג שלה ל"זבל".
גופים שהיו בפוזיציות שורט על הנפט סוגרים אותן - מה שמאיץ את העלייה (שורט סקוויז). הכאוס מאיים על הכלכלה.
| הפדרל ריזרב נקרע בין אינפלציה לסיכוני הצמיחה
מחירי האנרגיה מזנקים בזמן שהביקוש לאנרגיה כלל לא עולה. כלומר, זאת לא הכלכלה החזקה שמסבירה את קפיצת המדרגה במחיר - מה שמעלה את הסיכון שהמחסור באנרגיה יבלום את הכלכלה. רמה של 150 דולר לחבית נפט נראתה פעם אחת, בערב קריסת ליהמן ברדרס.
שיפוע עקום התשואות ממשיך להשתטח וירד במקטע של 2-10 שנים ל-37 נ"ב, הרמה שאליה ירד ביוני 2018, ארבעה חודשים לפני סדיקת שוק המניות.
ספר הבז' שפורסם אתמול, המתאר את דיווחי שלוחות הפד על המצב הכלכלי בתחומן לפי מידע שנאסף לפני 18 בפברואר, לפני שפרצה מלחמת אוקראינה, כבר תיאר כי מאז אמצע ינואר פעילות הכלכלה האמריקאית התרחבה ב"קצב צנוע עד בינוני".
שוק המניות מחזיק מעמד: השוק נתמך בעיקר על ידי זינוק ציפיות האינפלציה, כשמניות הן נכס ריאלי, ועל ידי חברות האנרגיה, שנהנות מטירוף מחירי הסחורות. נוסף על כך, הפגיעה הצפויה מהעלאות הריבית מתרככת, כשהשוק עבר לתמחר 5 העלאות השנה לעומת 7 העלאות ריבית טרום המלחמה.
הבנק הפדרלי נחוש אמנם להתחיל להעלות ריבית, אבל לא נחוש לגבי העוצמה. בעדות בפני מחוקקים אתמול, אמר יו"ר הפד, ג'רום פאוול, כי נראה שהפעם הכלכלה כן תצליח להתמודד עם עלויות אשראי גבוהות יותר. אבל בפועל לא נראה שהוא בטוח בכך, כי למרות קפיצת ציפיות האינפלציה (אלה לשנה ל-5.4%), הוא שלל העלאת ריבית כפולה (של 50 נ"ב) ב-16 במרץ.
נראה שלכולם ברור כי העלאת ריבית לא באמת תחזיר את רוסיה לשוקי העולם, ולא באמת תצליח לקרר את האינפלציה. אבל הפד עדיין צפוי להתקדם לעברן כדי להישאר רלוונטי. סביר, להערכתנו, שלאחר כמה העלאות ריבית ראשונות, הפד ירגיש נוח יותר לדבר על הקשיים והסיכונים.
| במקום העלאת ריבית, בנק ישראל יכול להתחיל למכור דולרים
האינפלציה בישראל מתחממת, ולאור הזינוק במחירי הסחורות כנראה תישאר גבוהה. בנוסף, בנק ישראל רואה מולו גם צמיחה חזקה מאוד ושוק עבודה רותח ומתחיל להילחץ. השוק מתמחר ארבע העלאות ריבית השנה עד רמה של 1%.
אבל רוב האינפלציה החריגה בישראל מיובאת (אנרגיה, מכוניות, ריהוט וציוד לבית) וצפויה להמשיך להיות מיובאת. כדי להתמודד עם התנאים הללו בנק ישראל צריך לחזק את השקל, כשזה גם יקרר את המחירים המיובאים וגם את תעשיית הטכנולוגיה, שאחראית לחלק גדול מהצמיחה החריגה ולטירוף בשוק העבודה.
העלאת ריבית בהחלט יכולה לחזק את השקל ולקרר את שניהם, אבל עלולה לגרום לנזק גם לכלכלה המקומית. האם לא הגיוני יותר שבנק ישראל ינסה לחזק את השקל קודם באמצעות מכירת רזרבות המט"ח האדירות שלו? גם מה הרציונל להחזיק ביד אחת מיליארדי דולרים ברזרבות וביד השנייה להעלות ריבית ולגרום לעצמך הפסד בפוזיציה? פלוס האטת הכלכלה המקומית המסכנה, שבכלל סובלת מעליית מחירי האנרגיה ומהשיבושים באספקת המכוניות?
הכותב הוא כלכלן ראשי של הפניקס-אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם