המלחמה באוקראינה מגבירה אי וודאות? התנודתיות בשווקים תימשך

| עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים |

| דה גלובליזציה בעתיד, יותר אינפלציה, פחות צמיחה

אי-הוודאות לגבי משך המלחמה בין רוסיה ואוקראינה ועוצמת הסנקציות תרמו לתנודתיות גבוהה בשווקים הפיננסים שתימשך להערכתנו בטווח הקרוב.

מלחמת רוסיה אוקראינה היא עוד צעד בתהליך הדה-גלובליזציה בעולם שהחל עם הברקזיט ובחירתו של טראמפ, התעצם משמעותית במשבר הקורונה והפגיעה בשרשראות האספקה הגלובליות וממשיך עכשיו בניסיון לבידוד הכלכלה ה-11 בגודלה בעולם ואחת מהיצואניות הגדולות של סחורות. 

להערכתנו, תהליך הדה-גלובליזציה יקרב את הכלכלות הגדולות בעולם להקים גושי מסחר סגורים, ויעודד חברות להחזיק יותר מלאים וליצר מוצרים באופן מקומי למרות שאינם יעילים כלכלית.

בטווח הבינוני הדבר ייצור שונות גדולה מבעבר בשיעור האינפלציה (שתהייה במערב גבוהה יותר ובמזרח נמוכה יותר) ושיעורי הריביות בכל גוש מסחרי.

לגבי תגובת השווקים לסכסוך, ברצוננו להזכיר שלא חסרים אירועים גיאו-פוליטיים בעשורים האחרונים שהשווקים הפיננסים בסופו של דבר התאוששו מהם: מי זוכר את החשש שייוון תפרוש ותגרום לפירוק גוש האירו, את כל הסאגה סביב הברקזיט ואחרים.

בנוסף, כמו בכל אירוע ניתן למצוא גם את מי שיכול ליהנות ממנו: במקרה הנוכחי, תעשיות הנשק, הדשנים, הסייבר והסחורות. מבחינה מדינית, הדבר מטיב עם סין והודו שימשיכו לסחור עם רוסיה (כמו שהן עושות עם אירן), ובכך יוכלו לצמצם את העלייה במחירי הסחורות דרך חוזים ארוכים ותשלום ישירות במטבע המקומי.

| מרוסיה אל הכיס שלנו

ההשפעה המיידית של המאבק בין רוסיה לאוקראינה היא כמובן עליית מחירי הסחורות. מחירי הנפט, הגז והפחם זינקו, דבר שתרם לעלייה חדה במחירי הדלק ובמחירי החשמל.

אך ההשפעה היא לא סימטרית; היא מתונה יותר בארה"ב ובסין אך משמעותית יותר באירופה. לצד הנפט, רוסיה היא ספקית מרכזית של חומרי גלם לתעשייה (אלומיניום, פלדיום, ניקל), מוצרי מזון (חיטה ותירס) ודשנים.

זה לא שאין אלטרנטיבות, אך המחיר שהחברות יצטרכו לשלם יהיה גבוה יותר. במידה והעימות לא יסתיים בקרוב העלייה "תגולגל" למחירים לצרכן.

בעקבות ההתפתחויות האחרונות, עדכנו את התחזית למדד המחירים במרץ ל-0.6 אחוז (דלק, טיסות לחו"ל), את אפריל ומאי ל-0.5-0.6 אחוז כל אחד (נופש ועלייה מהירה יותר במחירי המזון לאחר פסח).

עלייה משמעותית יותר נראה במדד תשומות הבנייה שבקורלציה גבוהה יותר לשינויים במחירי הסחורות.

| התארכות המלחמה עלולה לעצור את המומנטום החיובי בהשקעות בתעשייה

עוד מוקדם לכמת את הפגיעה בכלכלה הגלובלית, תלוי באורך המלחמה ועוצמת הסנקציות. מחירי אנרגיה גבוהים מהווים "מס" על הצריכה הפרטית וככל שהמלחמה נמשכת, הדבר יכול להקטין את ההשקעות החדשות של החברות בעולם ולצמצם גיוס של עובדים, בניגוד למגמת ההתאוששות בחצי השנה האחרונה. 

סנקציות שכללו ניתוק בנקים רוסים ממסלקת התשלומים הבינלאומית גרמה לפיחות חד במטבע הרוסי, למרות העלאות הריבית של הבנק המרכזי ל-20% והגבלות שנועדו למנוע "ריצה אל הבנקים".

במקביל, הנהירה לנכסים בטוחים נמשכה עם התחזקות הדולר במיוחד מול האירו. 

| הדילמה של הבנקים המרכזיים: ארה"ב תעלה, אירופה תעצור, בנק ישראל ימשיך

האינפלציה בטווח הקצר תעלה הרבה יותר מהערכות המוקדמות, במיוחד במדינות המערב. אך מצד שני, עלייה כתוצאה של זעזוע היצע – עליית מחיר הנפט היא כמו הטלת "מס" על הכלכלה ותפגע בצמיחה העולמית, ויש לזכור שהבנקים המרכזיים משפיעים בעיקר על צד הביקושים לכן היכולת שלהם להשפיע על המחירים במקרה זה היא נמוכה. 

כשמצרפים את כל הדברים, אנו מאמינים שהמלחמה לא תמנע מהבנק המרכזי בארה"ב להעלות את הריבית ברבע נקודת אחוז (ולא בחצי) בעוד כשבועיים, לאור האינפלציה הגבוהה גם מצד הביקושים המקומיים.

לעומת זאת, הבנק המרכזי בגוש האירו יהיה יותר זהיר וייסוג כעת מכוונתו לצמצם מהר יותר את הרכישות, לאור ההשפעות השליליות של הסנקציות על כלכלת גוש האירו.

בנוסף, במידה והמלחמה תתארך ייתכן והניתוק של בנקים רוסים ממערכת הסליקה תגרום למחסור בנזילות בחלק מהבנקים באירופה, דבר שיחייב את הבנקים המרכזיים באירופה אף להזרים נזילות. 

לגבי ישראל, האינפלציה הגבוהה יותר שנראה בישראל בחודשים הקרובים ושמגיעה בעיקר מצד ההיצע לא צריכה לשנות את פעולת בנק ישראל, בכיוון של עלייה מתונה בריבית (2.5 פעמים השנה) כל עוד הציפיות לאינפלציה בטווחים הבינוניים עדיין בתוך היעד.

| אנחנו נשארים בארץ

חברת המדדים msci החליטה שלא לצרף כרגע את ישראל למדד msci  אירופה – החלטה שאם הייתה מתקבלת הייתה יכולה להביא לזרם השקעות נאה למניות בבורסה של תל אביב ולחיזוק השקל.

לפחות לרגע כתיבת שורות אלו נראה שלא הבורסה ולא שוק המט"ח מתרגשים מההחלטה האירופאית.

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. הכותב/ים ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים בסקירה זו. אין לראות בסקירה זו משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות, המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע. האמור בסקירה זו משקף את חוות דעתו של הכותב במועד פרסומה, וזו יכולה להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת. החברה לא תהיה אחראית, בכל צורה שהיא, לנזק ו/או הפסד שייגרמו, אם ייגרמו, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו, וכן אינה מתחייבת כי התבססות על המידע המופיע בה עשוי להניב רווחים.