| אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות |
עם דבר אחד קשה להתווכח: בכל פעם שהחתום מטה יוצא מהארץ לחופשה ממושכת, השווקים לא רגועים. אם סוכני נסיעות היו עדיין רלוונטיים, הייתי יכול כנראה לשלם לחופשות שלי על ידי מכירה של אסטרטגיית פרפר.
מכיוון שבכל יום שעובר התמונה עשויה להשתנות באופן חד, ומכיוון שאת רוב העדכונים אתם מקבלים בכל מקרה מהתקשורת, נתרכז פה בשני היבטים: ההשלכות הכלכליות של המצב כפי שהוא נכון להיום, והמשמעות של הסנקציות השונות על רוסיה.
לגבי החלק הראשון, נדמה שאין מנוס מלהודות שלפחות נכון להיום, אין למלחמה בין רוסיה לאוקראינה השלכות כלכליות של ממש עלינו או על מדינות בעלות משמעות מבחינת המשקיע הישראלי.
זה לא שאין סיכונים, האם ייתכן שפוטין יחליט להמשיך מערבה ולבקר בחלם שבפולין (שש וחצי שעות ברכב, קצת יותר בנגמ"ש)? ייתכן שכן, אבל כרגע עדיין לא ניתן לומר שסביר להניח שזו התוכנית.
האם ייתכן שקיצוניים ינסו לפגוע בתשתיות זרימת הגז מרוסיה לאירופה? בהחלט אבל עדיין מדובר על אירוע קיצון. במילים אחרות, הסיכונים בהחלט קיימים, אבל בהגדרתם סיכונים הם אף פעם לא התרחיש הסביר היותר ולכן יש להתייחס אליהם תוך כדי מתן תשומת לב להסתברות להתממשות.
באופן דומה, כאשר מדברים על הפעלת נשק יום הדין של המערב - ניתוק של רוסיה ממערכת הסוויפט, יש לזכור שאת נשק יום הדין שומרים בדרך כלל ליום הדין, ולא זורקים אותו במערכה הראשונה.
האירופאים מבינים שהתגובה לניתוק טוטלי של רוסיה מהמערכות הפיננסיות העולמיות, עלולה להיות מיליוני אזרחים שקופאים מקור בביתם. גם הודעת הקנצלר של גרמניה אתמול על השקעה בבניית שני מסופי LNG ורזרבות פחם וגז טבעי מהותיות מלמדת שהגרמנים מבינים היטב את הפלונטר שהם נמצאים בו ופועלים לצאת ממנו, אך מדובר כמובן על תהליך שייקח זמן.
לכן, סביר יותר להניח שבינתיים הסנקציות המתוכננות לגבי מערכת הסוויפט לא יכללו את הטרנזקציות של חברות האנרגיה הרוסיות. נוסף על כך, לפי רוב ההערכות, לא כל הבנקים הרוסים ינותקו מהסוויפט - כך שסביר להניח שהמהלך יוביל בעיקר לפגיעה ביעילות המערכת הפיננסית, פגיעה שתשפיע כמובן לרעה על הכלכלה הרוסית אבל לא להתמוטטותה.
ומה לגבי שאר הסנקציות שהוכרזו? באופן עקרוני המטרה של סנקציות מסוג אלו שהוכרזו על ידי האירופאים והאמריקאים היא לפגוע בסחר החוץ של רוסיה, ועל ידי כך להביא לקריסה של הרובל, לעלייה חדה באינפלציה ולהתקוממות חברתית.
עם זאת, במקרה של רוסיה שלוש נסיבות מקלות שהופכות את הסנקציות לחלשות יותר בטווח הקצר והבינוני: ראשית, רוסיה באה מוכנה לשדה הקרב הכלכלי כאשר מאז 2014 רוסיה בנתה רזרבות מט"ח אדירות של 640 מיליארד דולר (38.5% תוצר), לא רק זאת, אלא שיחס החוב לתוצר של רוסיה נמוך מאוד (17.9%), כאשר החלק המט"חי בו עומד על פחות מ-40 מיליארד דולר, ורק חצי מזה מוחזק על ידי משקיעים זרים.
במילים אחרות, לרוסיה יש מספיק רזרבות מט"ח כדי לתמוך במשק.
שנית, אם החיסרון של שלטון סמי-אוטוקרטי הוא שיום אחד המדינה שלך תוקפת מדינה אחרת ואין לך מה לעשות בעניין, אז היתרון הוא שהמערכות ומוסדות המדינה עובדים באופן הרבה יותר יעיל ומהיר מאשר בדמוקרטיה. צריך להעלות ריבית באופן מיידי כדי לשכנע זרים להשאיר את הכסף שלהם ברוסיה? צ'ק. זה לא מספיק, וצריך פשוט לאסור עליהם מלמשוך את הכסף? דאבל צ'ק.
המשמעות היא שהבנקים הרוסים והחברות הגדולות במשק יקבלו את התמיכה של פוטין לעגל פינות איפה שצריך, כדי לקזז את ההשפעות של הסנקציות.
יודעים איך אומרים ברוסית מבקר פנים? גם הרוסים לא.
שלישית, בדיוק כמו במקרה של הסנקציות על איראן, סין כמובן לא לוקחת חלק באירוע ותוכל לתמוך ברוסיה על ידי רכישה של מוצרים, חומרי גלם וכו'. נכון, הניתוק (החלקי) ממערכת הסוויפט תקשה על כך, אבל תסמכו על פוטין והסינים למצוא דרכים לעקוף את זה. גם ב-2014 הוטלו על רוסיה סנקציות קשות והרובל פוחת באופן חד מול הדולר אבל רוסיה הצליחה להמשיך קדימה וחסינותה הפיננסית כיום יציבה יותר מאשר לפני 8 שנים.
בשורה התחתונה, ההשפעה של האירועים באוקראינה, כפי שהם נראים נכון להיום, תבוא לידי ביטוי בעלייה באינפלציה בכל העולם.
זה בהחלט לא נעים, אבל גם לא משהו שאמור להביא לפגיעה משמעותית ורוחבית ברווחיות הפירמות בארה"ב, אירופה או ישראל.
מקור הגרף: בלומברג
| הבנקים המרכזיים ממשיכים בשלהם
בהתאם לשורה התחתונה של הפסקה מעלה, עולה השאלה כיצד יגיבו, אם בכלל, הבנקים המרכזיים לאירועים באוקראינה. מצד אחד, רמת חוסר הוודאות עלתה אך מצד שני, ציפיות האינפלציה עלו גם הן.
בימים כתיקונם רוב הבנקים המרכזיים היו כנראה עוצרים או לפחות מאטים את תוכניות העלאת הריבית שלהם על רקע ההתפתחויות באוקראינה, שכן בנקים מרכזיים מעדיפים באופן עקרוני לא להעלות את הריבית אם אפשר. עם זאת, הימים אינם כתיקונם, ועוד לפני שרובנו התחלנו להתעניין באיזה מדינות כן חברות בנאט"ו ואיזה לא, הבנקים המרכזיים התייחסו לאינפלציה כאיום ממשי שחייבים לטפל בו.
לכן, אלא אם ההתפתחויות עד החלטת הפד הקרובה (16 במרץ), יהיו כאלו שמייצרות סיכון מהותי לכלכלה העולמית, סביר להניח שהתוכנית להעלות את הריבית בעוד שבועיים וחצי תצא לפועל למרות האירועים האחרונים.
אגב, המשפט האחרון הוא כנראה נכון גם אם הפד יצטרך להרחיב את המאזן שלו בטווח הקצר בעקבות צורך בנזילות לחלק מהגופים שחשופים לרוסיה.
באופן דומה, אם רק לפני שבוע נגיד בנק ישראל אמר שהריבית עשויה לעלות כבר באפריל הרי שעם עליית מחיר הנפט והדולר בשבוע שחלף מאז (כפי שרשמנו אתמול, תחזית האינפלציה שלנו התעדכנה כלפי מעלה), אין שום סיבה לשנות כיוון. בהתאם לכך, תחזיות הריבית שלנו לארה"ב וישראל לא משתנות כרגע בעקבות האירועים האחרונים באוקראינה.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות ואינו בעל עניין אישי בנושא הסקירה. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.