| עו"ד יונתן ברנד, מנכ"ל אולטרה פיננסים |
שנת 2024 הייתה שנה מאתגרת עבור הכלכלה הישראלית, שהתמודדה עם משבר כלכלי רחב היקף בעקבות המלחמה שהחלה באוקטובר 2023. במרכזה של הסערה עומד מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שממשיך לשמש כעורק החיים של הכלכלה הישראלית. מגזר זה מהווה מעל 90% מהעסקים במשק ותורם למעלה מ-50% מהתוצר המקומי הגולמי. עם זאת, האירועים האחרונים הדגישו עד כמה הוא פגיע לשינויים מהותיים בסביבה הכלכלית והביטחונית.
המלחמה גרמה לשיבושים חמורים בפעילות הכלכלית, במיוחד בדרום ובצפון הארץ. עסקים קטנים רבים נאלצו לסגור זמנית או להתמודד עם פגיעות במלאי, ירידה חדה בביקושים ואובדן כוח עבודה בשל גיוס למילואים. מדיניות הממשלה לסיוע למגזר כללה מענקים ותוכניות הקלות, אך הבירוקרטיה הארוכה והקושי במימוש התמיכה גרמו לכך שרבים מהעסקים לא זכו לעזרה משמעותית. במקביל, תנאי האשראי במשק הפכו לקשיחים יותר, עם ריביות גבוהות במיוחד לעסקים קטנים בהשוואה לעסקים גדולים, מה שהגביר את חוסר השוויון והקשה עוד יותר על הישרדותם.
אחד האתגרים המרכזיים היה הפער בין הצרכים של העסקים לבין היכולת של הממשלה להיענות בזמן אמת. עסקים קטנים, שאינם נהנים ממשאבים רבים, זקוקים למענה מהיר ואפקטיבי. לעומת זאת, הבירוקרטיה הממשלתית, המלאה תהליכים מסובכים ועיכובים, רק הוסיפה לעומס. המגבלות הללו גרמו לכך שבעלי עסקים נאלצו לעיתים קרובות להסתמך על חסכונות אישיים או על אשראי פרטי בתנאים נוקשים, מה שהוביל רבים מהם לקצה גבול היכולת הכלכלית.
למרות האתגרים, אני מוצא נקודות אור מסוימות לקראת שנת 2025. ירידה בפעילות המילואים ושיפור יחסי באיום הביטחוני עשויים להקל על המגזר העסקי. יתרה מכך, השוק העסקי בישראל הופך מגוון יותר, עם התפתחותם של מקורות מימון חוץ-בנקאיים ותחרות מוגברת בשוק האשראי. היכולת לגוון את מקורות המימון מאפשרת לעסקים קטנים לנשום מעט יותר בקלות, אך עם זאת, השוק החוץ-בנקאי עדיין דורש רגולציה קפדנית יותר כדי להבטיח תנאים הוגנים.
גם ההתמודדות עם ריבית גבוהה יותר מחייבת חשיבה אסטרטגית. לאחר עשור של ריביות נמוכות במיוחד, עסקים רבים נאלצו להתאים את עצמם לסביבה חדשה שבה עלות המימון גבוהה משמעותית. תהליך זה, על אף היותו כואב, סייע לאותם עסקים לפתח חוסן כלכלי ולהשיג יציבות יחסית. אולם, תהליך ההתאמה הזה לא היה אחיד, ורבים מצאו את עצמם מחוץ למשחק.
עם זאת, עדיין קיימות סכנות משמעותיות. העלאת המע"מ, הקפאת מדרגות המס והמשך אי הוודאות הפוליטית מאיימים לפגוע בהתאוששות הכלכלית. בנוסף, יש לוודא שהמדינה תטפל בבעיות המבניות, כמו תנאי האשראי הלא שוויוניים והעומס הבירוקרטי, כדי למנוע קריסת עסקים נוספים. חוסר יציבות פוליטית גם הוא מרכיב קריטי שמשפיע על אמון הציבור ועל נכונות להשקיע ולהתרחב.
על ממשלת ישראל להמשיך ולתמוך במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, ולשים דגש על תוכניות אשראי נגישות יותר, קיצור תהליכי הבירוקרטיה והפחתת יוקר המחיה. במקביל, יש לעודד השקעות מקומיות ולחזק את שוק האשראי החוץ-בנקאי בצורה מפוקחת. המאמץ הממשלתי חייב להיות משולב עם שיתוף פעולה מצד המגזר הפרטי, שיכול לספק פתרונות יצירתיים ואפקטיביים יותר לאתגרים המורכבים שעומדים בפני המשק.
בעלי העסקים, מצידם, צריכים לאמץ גישה יזמית ומודעת יותר, תוך חיפוש דרכים להתייעלות ולגיוון מקורות המימון שלהם. השקעה בטכנולוגיות חדשות, שיפור השירותים והרחבת קהל הלקוחות יכולים להיות גורמים משמעותיים בהצלחתם.
אני מאמין שהמשק הישראלי נמצא בנקודת מבחן. כדי להבטיח התאוששות כלכלית אמיתית, יש לראות במגזר העסקים הקטנים והבינוניים כמנוע צמיחה קריטי ולספק לו את הכלים הדרושים לשגשוג. רק כך נוכל להבטיח כלכלה יציבה ומשגשגת, שתתמודד עם האתגרים של השנים הקרובות. נדרשת גישה מערכתית וממוקדת שתתן לעסקים את היכולת לשגשג ולתרום באופן משמעותי לכלכלה הלאומית.