לקראת החלטת הריבית: האם יאותת בנק ישראל על העלאה עתידית?

| רונן מנחם, כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות |

בנק ישראל ימסור היום ב-16:00 את הודעת הריבית. אף כי לכל הדעות הריבית תושאר על 0.1% הפעם, דברי ההסבר של בנק ישראל יעוררו עניין רב, והשאלה המרכזית תהיה האם יתחיל בנק ישראל לפזר רמזים ואיתותים לקראת העלאה אפשרית של הריבית כבר ב-11 באפריל - הפעם הבאה שבה תתכנס הוועדה המוניטרית.

תאריך זה חשוב במיוחד, שכן חטיבת המחקר של בנק ישראל תפרסם אז תחזית כלכלית חדשה והנגיד אמיר ירון יקיים מסיבת עיתונאים. לכן, אם וככל שבנק ישראל יחפוץ להעלות את הריבית, זו עשויה להיות הזדמנות טובה מבחינתו.

נציין כי בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים, כמו הפדרל ריזרב של ארה"ב או הבנק המרכזי של אירופה, בנק ישראל סיים את תוכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות - ולכן הריבית תעמוד מעתה בראש סדר היום.

בחינת הרקע להחלטת הריבית הקודמת, מיום 3 בינואר, מצביעה על כמה שינויים שעשויים לקדם את בנק ישראל לקראת מהלך של העלאת ריבית.

נתוני התמ"ג והתעסוקה השתפרו מאוד. כך, ברבעון האחרון של השנה שעברה גדל התמ"ג 16.6% בקצב שנתי בהשוואה לרבעון השלישי - נתון גבוה יותר מכל ההערכות המוקדמות. בתוך כך, שיעור הבלתי מועסקים במשק כולל השלכות הקורונה ירד ל-5.5% בלבד מכוח העבודה, ובניכוי ההשלכות הללו ירד שיעורם ל-3.7% וקרב אט-אט לרמותיו לפני פרוץ המשבר.

בנק ישראל ציין בהודעה הקודמת כי הפעילות הכלכלית ממשיכה לתפקד באופן נאות וכי נתוני שוק העבודה למחצית הראשונה של דצמבר הצביעו על שיפור. המידע שהתקבל מאז מחזק הערכה זו.

נגיף האומיקרון הולך ומתפוגג, מספר המתים פוחת והולך ומקדם ההדבקה יורד, כך שההגבלות השונות מוסרות הדרגתית - ובתחילת החודש הבא הן יוקלו משמעותית. בהודעת הריבית הקודמת ציין בנק ישראל כי שיעור התחלואה ומקדמי ההדבקה עדיין עולים - מה שמגדיל את הסיכון ואי הוודאות סביב פעילות המשק ואף עלול להיות בעל השלכות מאקרו-כלכליות. השיפור התברואתי הניכר שחל מאז, מהווה גורם כבד משקל העשוי לשנות לטובה את גישתו של בנק ישראל בנושא.

| האינפלציה עולה, ובחודש שעבר עקפה (במעט) את יעד האינפלציה

מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר עלה 3.1% ב-12 החודשים האחרונים, וכמו כן, עלה 0.2% בהשוואה לחודש דצמבר - גבוה מההערכות המוקדמות. בתוך כך, עלה מדד המחירים ליצרן 1% והמשיך להצביע על לחצי מחירים מצד ההיצע.

בהודעתו הקודמת כתב בנק ישראל כי האינפלציה בישראל התייצבה סביב מרכז היעד (3-1%) וכי ב-12 החודשים האחרונים (עד נובמבר) עלה מדד המחירים לצרכן 2.4%. כמו כן, הדגיש כי ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ולטווחים רחוקים יותר נמצאות בתוך תחום היעד. כיום, הציפיות הללו עלו ל-2.9-2.7% ולכן ניתן לומר כי סביבת האינפלציה עלתה בינתיים עלייה של ממש. 

יצוין, מנגד, כי בהשוואה לקצבי האינפלציה בארה"ב ובגוש האירו, העומדים על 7.5% ו-5.1%, בהתאמה, האינפלציה כאן עדיין נמוכה משמעותית. 

נמשך פיחות השקל מול הדולר: בהודעתו הקודמת ציין בנק ישראל כי השקל נחלש 0.7% מול הדולר מאז ההחלטה שנמסרה ב-22 בנובמבר 2021. מאז פוחת השקל 2.7% כנגד הדולר לשער של 3.192 שקלים לדולר. פיחות השקל יתורגם, ככל שיימשך, לעליית קצב האינפלציה.

התחזקה עליית מחירי הדיור: נכון למועד הודעת הריבית הקודמת, עלו מחירי הדירות 10.3% בחישוב 12 חודשים עד אוקטובר. לפי הנתון שפורסם בשבוע שעבר, עלו המחירים 11.3% נכון ל-12 החודשים עד דצמבר. עליית מחירי הדירות, ככל שתימשך, תחלחל לסעיף הדיור, המהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן - ולכן השפעתו על קצב האינפלציה גבוהה מאוד.

| קטנה אי הוודאות על רקע גל האומיקרון בעולם והריביות/הציפיות להן המשיכו לטפס

נכון למועד הודעת הריבית הקודמת, כפי שתיאר בנק ישראל, חלה עלייה באי הוודאות על רקע התפשטות זן האומיקרון, שעלול להקשות על שרשראות הייצור והאספקה. מאז אנו עדים לקיטון של ממש בממדי המגפה, מדינות רבות הסירו כמעט לחלוטין את המגבלות בעטיה, ויש נתונים על הקלה בצווארי הבקבוק וקשיי השינוע וההיצע. 

עוד ציין בנק ישראל בהודעתו כי במרבית המדינות עולים מדדי האינפלציה לרמה גבוהה מיעדי הבנקים המרכזיים וההידוק המוניטרי בעולם נמשך. תמונה זו התחזקה מאז והתרחקות הריביות בעולם, או הציפיות להן, מהריבית בישראל הפכה מאתגרת יותר מבחינת בנק ישראל בזמן שחלף מאז.

לבסוף, התחזית המאקרו כלכלית החדשה עשויה לשקף שיפור של צמיחת המשק ועלייה של קצב האינפלציה. בתחזית הקודמת, שפורסמה ב-3 בינואר, העריך בנק ישראל כי צמיחת התמ"ג והאינפלציה יעמדו השנה על 5.5% ו-1.6%, בהתאמה (ללא שינוי מהתחזית שפורסמה בחודש ספטמבר). 

כעת, נראה כי לנוכח נתוני הצמיחה והאינפלציה שפורסמו מאז, נתוני התחזית הבאה יהיו גבוהים יותר. אמנם, בהודעה היום אחר הצהריים לא תפורסם תחזית חדשה, אלא רק באפריל, אבל בהחלט ייתכן כי בנק ישראל יקדים ויתייחס לכיוון המסתמן.

על סמך מכלול הנתונים שתיארנו לעיל, עשוי בנק ישראל לאותת על שינוי גישה ומעבר קרוב למדיניות מרחיבה פחות, בדומה לעמיתיו בעולם. עד כה נקט בנק ישראל גישה די בדלנית, שהתמקדה בשוני בין קצב האינפלציה הנמוך בארץ לקצבי האינפלציה הגבוהים בעולם, ובצד זאת, יש לציין כי עיכוב של העלאת הריבית יסייע להמשך פיחות השקל מרמתו הגבוהה כנגד הדולר.

מנגד, יצטרך בנק ישראל להביא בחשבון היבטים כמו מחירי הדיור והשלכת עלייתם (בעקיפין, דרך סעיף הדיור) על המדד. התבטאותו האחרונה של המשנה לנגיד, אנדרו אמיר, כי גם חריגה (קלה) של האינפלציה מרמת היעד לא תשכנע בהכרח את בנק ישראל להזדרז ולהעלות ריבית, מעידה על המצב המורכב.

נכון להיום, לא ניתן לשלול העלאת ריבית כבר במועד ההחלטה הבא (באפריל). הודעת הריבית היום עשויה לספק אינדיקציות לגבי מידת הסבירות לצעד כזה - ומכאן חשיבותה הכלכלית וההשלכות שעשויות להיות לה על השווקים המקומיים.

הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.