המדד המשולב לחודש דצמבר ירד ב-0.05 אחוזים (לוח 1) עם תחילת הגל החמישי (גל האומיקרון) של נגיף הקורונה. מכיוון שמרבית הנתונים לבניית המדד מתקבלים בפיגור, המדד לחודש דצמבר משקף רק חלקית את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות תחילת הגל החמישי.
בתחילת גל זה הוחלט על סגירת השמיים, מה שהביא לירידה בתיירות הנכנסת שרמתה הייתה ממילא נמוכה מאוד. המדד הושפע החודש לרעה מירידת מדד הייצור התעשייתי (נובמבר), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (נובמבר), יבוא מוצרי הצריכה (דצמבר), יבוא התשומות לייצור (דצמבר) והירידות בהתחלות הבנייה (ספטמבר).
לעומת זאת, מדד הפדיון בשירותים (נובמבר), יצוא השירותים (אוקטובר) ומשרות השכיר (אוקטובר) עלו והשפיעו חיובית על המדד. שיעור המשרות הפנויות בדצמבר נותר ברמת שיא המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות בעקבות פתיחת המשק. יצוא הסחורות (דצמבר) נותר בקירוב ללא שינוי. לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות.
הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx
- [1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
- [2]יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
- [3]שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
- [4]מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).