| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס |
שוק הריביות בכאוס על רקע מה שמכונה "הטנטרום של הטייפרינג" (התקף זעם שקשור בתוכנית הבנקים להקטנת רכישות האג"ח). בולטים בטנטרום הזינוק בריביות הקצרות, למרות התחייבות הבנקים להותיר אותן נמוכות לזמן ממושך, וכתוצאה מכך גם צלילת שיפועי עקומי התשואות, כשבלטו אלה ל- שירדו מתחת לאלה של ה- ואלה בצ'כיה וברוסיה שירדו לשליליים כבר בחלק של ה-2-10 שנים.
ירידת שיפועי העקומים נזכיר נחשבים למאותתים על סדקים בצמיחה העתידית. סדקים ראשוניים נוספים שגורמות עליית הריביות הקצרות הן בחובות. מרווחי התשואות של יוון ואיטליה לעומת אלה של גרמניה עלו לשיא של שנה. אולי גם כתוצאה מכך ה נחלש בעולם.
| "זמנית" יכולה להיות גם כמה שנים
נשיאת הבנק המרכזי האירופי (ECB), כריסטין לגארד, הכירה ביום חמישי בכך שהשיבושים באספקה יימשכו זמן רב יותר, אבל עדיין העריכה את האינפלציה כזמנית, כשאמרה שבטווח הבינוני היא תרד בחזרה מתחת ליעד של 2% - ולכן לדבריה, לא נדרשת תגובת מדיניות. התשואות לשנתיים באירופה התעלמו ממנה ומגלמות העלאת ריבית של 10 נ"ב ביולי 2022 ועוד העלאה של 10 נ"ב באוקטובר, בדומה אגב למתווה העלאות המגולם בארה"ב.
האמון בבנקים המרכזיים צולל מתחת לאפס. בנקים מרכזיים רבים נמנעו מלהוריד במשבר הקורונה את הריבית מתחת לאפס, ובמקומה נתנו כערבות את המילה שלהם לכך שהריבית תישאר נמוכה למשך זמן ארוך. אלא שעדיין לא עברה שנה מהאמירות הללו, וכבר בהחלטת הריבית האחרונה ראינו את אחד מחברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, למשל, חושב שהבשילו התנאים להעלאת .
כמובן שהבנקים יכולים להתפלסף עם המשמעות של "ארוך" ושל "נמוכה", אבל למי שלקח משכנתה במסלול צמוד לפריים ל-30 שנה או הלוואה צמודה אחרת לריבית, יודע שטווח של כמה חודשים הוא לא ארוך.
זוהי פרסומת מטעם צד שלישי. לא מדובר בהצעה או בהמלצה של Investing.com. אפשר לקבל מידע
כאן או
להסיר את הפרסומות
.
באוסטרליה הבנק דווקא כן נקב במספרים וטווחים, ותיאר לפחות 3 שנים (עד 2024) של ריבית 0.1%. אלא שגם שם, התשואות לשנתיים מזנקות באחרונה והשוק מתמחר העלאת כבר במאי 2022 ולרמה של 1% עד לסופה - מה שמעמיד אותו בפני צומת בחירה בלתי אפשרי.
ביום שלישי הקרוב תתקיים באוסטרליה. קיימת אפשרות שהם יבטלו את ההתחייבות שלהם, מה שהביא את סו-לין אונג, מהרויאל בנק אוף קנדה באוסטרליה, להגיד לסוכנות בלומברג שבמקרה של נסיגה מההתחייבות "האמון של השוק בו יירד אפילו מתחת לאמון שיש בו עכשיו, אם זה בכלל אפשרי".
ה ממשיך להתחזק בחדות על רקע נתונים טובים של הכלכלה הישראלית, בעזרת חשיפתה הגבוהה לטכנולוגיה, להובלה ימית (צים (NYSE:)) ולמרבצי גז. עוד תומכים בשקל אינפלציה מקומית נמוכה יחסית ומוכנות בנק ישראל לאפשר לשקל להתחזק: הערכה של אחד מחברי הוועדה המוניטרית כי התנאים מתאימים להעלאת ריבית, הקטנת קצב רכישות המט"ח ואמירות של הנגיד אמיר ירון בדבר חוסר הרצון להילחם בכוחות השוק. בנוסף, תומכים בשקל ביצועי יתר של השווקים בארה"ב, שגורמים למוסדיים למכור דולרים, ורזרבות המט"ח העצומות של בנק ישראל, שמפתות ספקולנטים לקנות שקלים. השאלה איזו רמה של שקל עשויה לסדוק את הסקטור התעשייתי המקומי ולהקשות על בנק ישראל להתעלם ממנו.
ביום ראשון יפורסמו בישראל נתוני הייצור התעשייתי בחודש אוגוסט.
נתוני ה בארה"ב הראו האטה משמעותית ברבעון השלישי, מ-6.7% ל-2.0%, נמוך מהציפיות ל-2.6%. חולשה בולטת נרשמה בצריכת כלי רכב, הן להשקעות והן לצריכה פרטית. תרומת צריכת כלי הרכב האישית לתמ"ג היתה 2.4%-, השנייה הגרועה ביותר מאז הרבעון השני של 1980 (בשל שיבושים בייצור). מצד שני, הצריכה הפרטית נתמכה על ידי זינוק בהוצאה על שירותים, 3.4%+. השאלה אם הזינוק בהוצאה על שירותים תוכל להתמיד ברבעונים הבאים ולקזז את המשך החולשה הצפויה בצריכת מוצרי בני קיימא וכלי רכב, לאור נתונים על כך שהחיסכון העודף של משקי הבית בארה"ב מהקורונה אזל החודש. כלומר, שהצרכנים סיימו לנצל את המענקים והכסף שחסכו במשבר.
זוהי פרסומת מטעם צד שלישי. לא מדובר בהצעה או בהמלצה של Investing.com. אפשר לקבל מידע
כאן או
להסיר את הפרסומות
.
צריכת מוצרי ומכוניות צפויה להישאר חלשה, לפי סקר סנטימנט של אוניברסיטת מישיגן, שפורסם בסוף השבוע. זאת, בעיקר בשל עליות המחירים החדות. מנהלי הסקר ציינו שהצרכנים מאבדים אמון גם בממשל ואולי בצדק: ג'רי סימונס, נשיא ברית יצרני האנרגיה המקומית (DEPA), האשים את מדיניות ממשל ביידן במניעת ייצור סחורות אנרגיה בארה"ב, בניסיונו להקטין פליטת פחמן.
להבדיל, בסין הרגולטור חשף בשבוע שעבר תוכנית משולבת להתמודדות עם משבר האנרגיה, שגרם עד כה לקיצוב צריכת החשמל ביותר ממחצית המחוזות במדינה. התוכנית כוללת, בין השאר, פיקוח על מחירי ה, הגדלת מכסות פליטת הפחמן ואפשרות לגלגל עליית מחירים גם על הצרכנים. מחירי הפחם במסחר בבריטניה נפלו בימים האחרונים ב-17% ובסין ב-50%. מניות חברות כריית הפחם הגיבו בירידות חדות. ביום ראשון פורסמו בסין נתונים מטרידים על התכווצות סקטור התעשייה באוקטובר, חודש שני ברציפות (). בארה"ב סקרי דומים יפורסמו ביום שני.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם
