| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס |
התוצר האמריקאי צמח ברבעון הראשון של 2021 בשיעור שנתי של 6.4% - נמוך מממוצע התחזיות שנסקר על ידי בלומברג, 6.7%. זהו אמנם הנתון הגבוה ביותר מאז 2003 (להוציא את הרבעון השלישי של 2020), אבל הוא לא להצליח להכות את הציפיות. אחרי הוצאה ממשלתית של 2 טריליון דולר, זה כנראה לא משהו.
ביום שישי פורסם כי הכנסות משקי הבית בארה"ב זינקו בשנה האחרונה ב-21%, כששליש מהן נבעו ממענקים ממשלתיים. חלק גדול מהמענקים ומההכנסות הופנו להשקעות בנדל"ן, ויהיו לכך השלכות.
נשיא שלוחת הפדרל ריזרב בדאלאס, רוברט קפלן, התבטא בסוף השבוע בצורה חריגה, כשאמר, בין השאר, שאנו צופים בעודפים בשוק הדיור. עודפים בשוק הנדל"ן ימשיכו להקשות על עלייה בשכר הדירה - הרכיב המשמעותי ביותר במדד המחירים לצרכן - וירסן אותה. מדד המחירים בארה"ב (PCE) שפורסם ביום שישי, המשיך לתאר סעיף דיור חלש יחסית, עם עלייה של 2%, לעומת קצבים של 3% טרום המשבר.
מנגד, מחירי הסחורות ממשיכים לעלות ולחמם את תחזיות האינפלציה. קפלן העריך כי האינפלציה בארה"ב תגיע בחודשים הקרובים ל-3.5%-2.75%, ולטענתו, זה הזמן המתאים לפד להתחיל לדבר על התאמה של רכישות האג"ח, והריבית צריכה להתחיל לעלות כבר ב-2022, ולא בהתאם לעמדת הפד הרשמית, ב-2023. נזכיר כי קפלן מרשה לעצמו להיות חריג יחסית בין ראשי הפד, מכיוון שאיננו בעל זכות הצבעה השנה.
כלכלני פימקו העריכו בסוף השבוע כי האינפלציה עשויה לזנק במאי ל-3.5%, אבל אינפלציית הליבה תסיים את השנה מתחת ל-2%.
| מדד הסחורות מתקרב לרמתו ב-2018
בעוד השוק בארה"ב מגלם כבר כמה חודשים את ההערכה כי התחממות האינפלציה תהיה בחלקה זמנית, מה שמתבטא בעקום ציפיות אינפלציה הפוך, בישראל השוק התחיל לגלם מצב כזה רק בשבוע שעבר, כשהציפיות לשנתיים גבוהות יותר, הן בשוק הממשלתי והן בשוק ה-OTC (מעבר לדלפק) ביחס לציפיות בחלקים הארוכים.
מדד הסחורות, ה-CRB, ממשיך לעלות ומתקרב לרמתו ב-2018. ואולם, הוא מסתיר שונות גדולה בין הסחורות, בעוד הנפט, למשל, נסחר ברמות נמוכות היסטורית של 63 דולר, סחורות אחרות, כמו הסחורות החקלאיות והנחושת, קרובות לשיא. העלייה החריגה במחיר הנחושת מיוחסת גם לשיבושים באספקת הנחושת מצ'ילה, היצרנית הגדולה בעולם, בשל מחאת עובדים על ביטול אפשרות למשיכה מוקדמת מקרנות פנסיה.
חלק משמעותי נוסף שמייקר את מחירי הסחורות, הוא שיבושים בהובלה על רקע מגפת הקורונה, שמשתנה בצורה לא סימטרית.
אחד הדברים החשובים שלמדנו בשנה האחרונה, הוא הפגיעות של רשת האספקה העולמית. טיסות הופסקו, נמלים נסתמו, תעלות נחסמו, מכולות נגמרו, מדינות נסגרו, נהגים בודדו, אוניות הותקפו - ובתוך כל זה מתנגשת התאוששות לא סימטרית בין המדינות המייבאות למדינות המייצאות. בארה"ב, היבואנית הגדולה בעולם, הקורונה מתפוגגת - ואילו בהודו היא מתפרצת. מספר הנדבקים השבועי בארה"ב ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז אמצע אוקטובר, והתקווה היא שהתקדמות מבצע החיסונים ימנע ממנה הפעם לחזור. במדינה המאוכלסת ביותר בעולם, הודו, המצב ממשיך להידרדר, כשמספר הנדבקים היומי חצה את ה-400 אלף. בלטה בהקשר הזה אוסטרליה, כשהודיעה כי אזרחיה שנמצאים בהודו יכולים לחזור, בתנאי שייכנסו לחמש שנות מאסר וקנס של 51,000 דולר. פתאום בידוד של שבועיים במלונית נראה כמו חלום.
ביום שני יפרסם בנק ישראל את פרוטוקול החלטת הריבית שלו.