| רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים וכיום מייסד חברת Bittax |
החלום מתגשם, המיינסטרים נכנס לשווקי מטבעות הקריפטו הצוברים תאוצה ברחבי העולם, והתופעה לא פוסחת על ישראל. לפי דו"ח הכלכלנית הראשית, למעלה מ-200,000 ישראלים מחזיקים במטבעות קריפטוגרפיים, אך קצב הדיווח השנתי, לפי דוח מבקר המדינה, אינו עולה על 500 מדווחים בשנה. אני סבור, כי כמות המדווחים עולה על המספר המטלטל העולה מדוח המבקר, אבל לא בהרבה והנתונים הללו חושפים פער מדאיג בין המציאות הכלכלית לבין החקיקה והרגולציה הקיימות.
בישראל, כל הכנסה חייבת בדיווח ובתשלום מיסים, כולל הכנסות מקריפטו. אך המציאות שונה: מחזיקים רבים לא מדווחים על רווחיהם ורבים שגו מהותית בדיווח, לא מתוך כוונה להימנע מתשלום מיסים, אלא מתוך בלבול, חוסר ידע או היעדר מנגנון רגולטורי ברור שיספק הנחיות ברורות.
כשהרגולטור אינו מחובר לנעשה בשטח, מחזיקי הקריפטו מוצאים עצמם לכודים במצב אבסורדי. מחד, הם מחויבים לדווח על רווחיהם. מאידך, הם אינם יודעים כיצד לעשות זאת בצורה מוסדרת ובטוחה וללא חשש מענישה רטרואקטיבית. זאת היות ורשות המיסים נכשלה עד כה ביצירת מסגרת רגולטורית ברורה, הלכה למעשה בשטח ולא רק במגדל השן של החקיקה, שתאפשר להם להסדיר את ענייניהם באופן פשוט. כך נוצר מצב שבו הרוב המכריע של המחזיקים עלול להיחשב כעבריין על פי חוק, על אף שברור כי אין מדובר באוכלוסייה עבריינית. ברור לכל בר דעת, כי אם קיים כשל דיווחי ב 95% מהשוק, אזי הבעיה טמונה ברגולטור, ולא בשוק.
היעדר נוהל גילוי מרצון בתחום הקריפטו פוגע בשלוש רמות עיקריות. ראשית, הוא מונע מהמדינה גביית מס במיליארדי שקלים, מס שהמדינה צריכה כמו אוויר לנשימה בעת הזו. שנית, המצב מותיר את הציבור בחוסר ודאות, המוביל להימנעות מהסדרת חובות מס ולהרחקה ממערכת החוק. שלישית, היעדר פתרון מקשה על רשות המיסים לאכוף את החוק בצורה יעילה. בשלב זה לדבר על צדק חלוקי מרגיש כמו מותרות.
פתרון ברור ונגיש, כגון הסדר מיוחד, כפי שנעשה בזמנו לנאמנויות, הוא המפתח להתמודדות עם האתגר. נוהל כזה יאפשר למחזיקי הקריפטו להסדיר את מצבם באופן בטוח כראוי, מבלי לחשוש מעונשים רטרואקטיביים, ובכך יגביר את אמון הציבור ברשויות המס. בנוסף, יש להשקיע בתוכניות הסברה נרחבות שיסבירו לציבור את חובות הדיווח ואת היתרונות שבציות לחוק.
למעשה, וזה ידוע לכל מי שמכיר את התחום, מרבית מחזיקי הקריפטו אינם עבריינים, אלא אזרחים מן השורה שמבקשים ליהנות מטכנולוגיה חדשה או להרוויח תשואה נאה כשסיכון בצידה. רובם אינם מודעים או מבינים את המורכבויות המשפטיות הכרוכות בתחום. על כן, על הרגולטור לקחת אחריות ולספק בשטח פתרונות ברורים ומיידיים.
כאשר מדובר בחשש מאישום בגין אי-דיווח או דיווח חלקי, הפגנת מאמץ כנה ואמיתי להסדרת המצב עשויה להוות גורם משמעותי בהקלה על ההתמודדות המשפטית. קשה לדמיין כיצד המדינה תבחר להעמיד לדין אזרח שפעל בתום לב, הכין את כל המסמכים הנדרשים, פנה לייעוץ מקצועי וגיבש מתכונת דיווח מסודרת, אך כעת ממתין להנחיות הרגולטור, במיוחד לאור קריאתו של מנהל רשות המיסים בשנה האחרונה להמתין לפרסום נוהל גילוי מרצון ייעודי.
עם זאת, אזרחים שבוחרים להימנע מפעולה כלשהי יתקשו להציג טענה מוצדקת להגנתם. מנגד, אלה המפגינים יוזמה אמיתית ונוקטים צעדים מעשיים, כמו איסוף החומרים הנדרשים וביצוע/תיקון דיווח במקרים המתאימים, יהיו במצב טוב בהרבה לעומת מי שלא פעל כלל. מהלך כזה מדגיש ולמעשה מוכיח את כוונתם לעמוד בדרישות החוק ומצמצם את הסיכון לאישומים פוטנציאליים.
אין לי ספק כי תחום הקריפטו בישראל הוא לא רק שוק כלכלי צומח, אלא גם מבחן ליכולת המדינה להסתגל לעידן הטכנולוגי. רשות המיסים צריכה להוביל בשטח מהלך הסדרה שיכלול כללים ברורים , מנגנוני דיווח נגישים ואם חייבים אז אפשר לעשות זאת במסגרת נוהל גילוי מרצון. מהלך כזה לא רק יחזק את כלכלת המדינה, אלא גם יבסס את מעמדה כמדינה המובילה בתחום הרגולציה הטכנולוגית.