לאומי: שער של 3.30 שקלים לדולר נהפך ל"נורמלי החדש" | סקירת מט"ח

| קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי |

השקל המשיך להיסחר גם ביום שלישי בבוקר סביב רמות ה-3.30 דולר. להערכת לאומי, בהנחה של היחלשות הדולר בעולם, עד לסוף שנת 2021 שער החליפין הממוצע של השקל צפוי להיסחר בטווח של 3.25-3.35 שקלים לדולר בממוצע. תחזית זו מביאה בחשבון המשך התערבות מאסיבית של בנק ישראל במסחר, בהיקפים החורגים ממסגרת שנתית של 30 מיליארד דולר. השקל יכול לחרוג מטווח זה לפרקי זמן קצרים כתוצאה מהתממשות אירועי סיכון או אירועים לא צפויים.

להערכתנו, השער של 3.30 שקלים לדולר נהפך להיות "הנורמלי החדש", בניגוד למצב בשנים האחרונות, בהן התרגלנו לראות את השקל בשער ממוצע של 3.60 שקל, וכמעט בכל שנה נסחר גם שער 3.80 שקלים לדולר.

קיימים כמה כוחות מנוגדים, שצפויים להשפיע על חוזקו של השקל בשנה הקרובה. הכוחות הבסיסיים, העודף בחשבון השוטף והעודף בתנועות הון תומכים בהתחזקות השקל. מנגד, פעולותיו של בנק ישראל, היקף הרכישות האדיר ומדיניות הריבית המרחיבה, מאזנים אותם ותומכים בהיחלשות השקל. 

התשובה לערכו של השקל בהמשך השנה תהיה תוצאה של המאזן בין כוחות אלה. כרגע, נראה כי העודף בחשבון השוטף יהיה נמוך יותר מהיקפו ב-2020, וקרוב יותר לרמתו הממוצעת בחמש השנים שקדמו לכך - סביב 3.5%. עודף זה ימשיך לתמוך בהתחזקות השקל, אבל פחות מאשר בשנה שעברה. 

הסיבה לירידה בעודף בחשבון השוטף היא פתיחת המשק והחזרה לשגרה. הגדלת הצריכה הפרטית, עלייה בהיקף השקעות בחומרי גלם וציוד והעלייה במחירי הסחורות בעולם, יתמכו בהגדלת היבוא. היצוא כנראה ימשיך לצמוח, בהובלת סקטור ההייטק, תעשיית המוליכים למחצה וסקטור הגז המקומי. 

בחשבון תנועות ההון, הכניסה של השקעות זרות צפויה להימשך. כבר מתחילת השנה ראינו היקפי שיא של גיוסים בחברות ההייטק המקומיות.

| עלייה חדה בהיקף ההשקעות של זרים באג"ח ממשלתיות

גורם נוסף חריג שמסתמן השנה, ואשר תומך בשקל, הוא שחלקם של הזרים בשוק האג"ח המקומי ממשיך לעלות בחדות. אם ב-2020 כולה, משקיעים זרים רכשו איגרות חוב ממשלתיות בסכום שווה ערך לכ-5 מיליארד דולר, הרי שמתחילת 2021 סכום זה הוכפל. על כל אלה צריך להוסיף את העובדה ששיעור החשיפה למט"ח ביחס להיקף הנכסים של הגופים המוסדיים עומד ברמות שיא, וכנראה יוביל להיצע מט"ח שיגדל ויילך במקרה של היחלשות השקל.

מנגד, מול שטף היצע המט"ח הזה, עומד בנק ישראל ומנסה להזרים ביקושים בקצב זהה. בתחילת השנה התחייב בנק ישראל לרכוש 30 מיליארד דולר. לאחר מכן, הובהר כי מדובר בלפחות 30 מיליארד דולר. בפועל הקצב מהיר יותר, ואם הקצב הנוכחי יימשך, השנה צפויה להסתכם בהיקף רכישות חסר תקדים של 40-50 מיליארד דולר. 

הרכישות האדירות משמרות את ערכו של השקל. להערכתנו, בהעדר טריגרים שליליים, מעורבותו של בנק ישראל תשיג מטרה זו, אבל לא תספיק כדי להחליש את השקל לבדה. גורם נוסף ואקטואלי שיכול להשפיע על עוצמתו של השקל, הוא האינפלציה. ישראל היתה חריגה בעולם בשנה האחרונה בהקשר זה. הריבית הריאלית בישראל (שיעור האינפלציה פחות תשואה נומינלית) היתה חיובית, בגלל שהאינפלציה היתה שלילית והריבית אפסית. 

בניגוד לכך, השנה הקרובה צפויה להסתכם בשיעור אינפלציה גבוה יותר. סביבת הריבית הריאלית צפויה להפוך לשלילית ולהפחית את אחד הכוחות שתמכו בעוצמת השקל בשנה החולפת.

גורמי הסיכון שאנו רואים בתחזית לאומי הם:

• חוסר יציבות פוליטית וגיאופוליטית מקומית

• שונות גבוהה בקצב הפצת חיסון הקורונה והתחלואה הגלובלית

• היעדר תקציב לממשלת ישראל

• אי ודאות לגבי דירוג האשראי בישראל

ישראל מתנהלת ללא תקציב ב-2020, וסוכנויות הדירוג מאוד לא אוהבות זאת. פגיעה בדירוג של ישראל, אם תתרחש, יכולה להביא לפיחות בשקל לתקופה קצרה, כי יש מי שמחפש לקנות את השקל ברמה זו. 

זוהי אולי הנקודה המשמעותית ביותר שצריכה להיפתר בעת הנוכחית. כמו כן, במידה שיהיה מימוש בשוקי המניות הגלובליים, השקל כנראה ייחלש, כפי שקרה שוב ושוב ב-10 שנים האחרונות.

הכותב הוא ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי