המשקיעים ניצבים בפני כמה בעיות שנובעות מעליית תשואות האג"ח הממשלתיות. התנועה דוחפת אותם למצוא תשובות.
בעיה ראשונה: הציפייה להתאוששות כלכלית חזקה במחצית השנייה, עם או ללא עידוד מהממשלה, מובילה למכירה של אג"ח אוצר של ארה"ב ולמכירת אג"ח ממשלתיות אחרות.
לכן, התשואות עולות בכל המגזרים (התשואות נעות בכיוון הופכי למחירים). אולם בזכות העליות בתשואות, גוברת יכולת המשיכה של האג"ח, ומתגברת הציפייה לפעולה מצד הבנקים המרכזיים להעלאת השערים – שני גורמים שלא צפויים להיטיב עם מניות.
בעיה שנייה: סיבה נוספת לעליית תשואות האג"ח היא התעוררות החשש בקרב משקיעים מעלייה נוספת של האינפלציה, והם רוצים תשואות שמשקפות את החשש הזה.
ככל הנראה, קובעי המדיניות בפדרל ריזרב אינם שותפים לדאגות האלה, והם מתעקשים שבכוונתם להשאיר את השערים בתחתית. לדבריהם, הדיפלציה היא עדיין גורם לדאגה לא פחות מאינפלציה. ומה שיותר חשוב כעת, לדברי אנשי הפדרל ריזרב, הוא צמצום האבטלה. כלומר, לא רק הורדת שיעור האבטלה עצמו, אלא גם לוודא שעובדים בכל המגזרים ירוויחו מהירידה.
אולם הציפיות לאינפלציה עלו מעל ל-2%, נקודת היעד של הפדרל ריזרב, ואחד הגורמים הנחשבים כסימן מקדים לעליית האינפלציה הוא חריגה בציפיות.
מה כדאי למשקיעים לעשות עם הבעיות האלה?
כרגע, כנראה, הם לא יודעים. תשואות אג"ח האוצר של ארה"ב המשיכו לעלות ביום שני, כאשר אמת המידה של תשואת האג"ח ל-10 שנים התקרבה ל-1.4%, נקודת שיא בתקופה של שנה, בהשוואה ל-0.9% בתחילת השנה. שוק המניות, שנמדד לפי מדד S&P 500, המשיך במפולת הקופצנית, ומדד נאסד"ק ירד עוד יותר, כאשר הדאו ג'ונס חתך הפסדים והשיג עלייה קטנה.
באירופה, התשואה על אג"ח הייחוס ל-10 שנים בגרמניה, המשמש כאמת מידה לאיחוד האירופי באופן כללי, המשיך לעלות, וכמעט הגיע למינוס 0.33%, אחרי שהתחיל את השנה במינוס 0.60%.
נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד אמרה ביום שני שהבנק ימשיך להשגיח על תשואות האג"ח, בייחוד לטווח הארוך בשוק, כדי להשאיר את ההתאוששות הכלכלית על המסלול.
דבריה הורידו את תשואות האג"ח הממשלתיות של גרמניה וצרפת (ואפשרו לשוקי המניות לחתוך הפסדים), משום שהיא מסוגלת לגבות את השקפותיה עם יכולת קניית האג"ח הבלתי-מוגבלת כמעט של הבנק המרכזי האירופי.
מוחמד אל-אריאן, מומחה שוק ויועץ כלכלי בכיר של אליאנץ, עובר לגישה זהירה יותר. "יש סיבות טובות לעליית התשואות: הפעילות הכלכלית. "ויש סיבות רעות: אינפלציה," אמר ביום שני ב-CNBC. עוד אמר:
"כלכלנים, גם כאלה שתומכים זה זמן רב בדחיפה פיסקלית גדולה, ממליצים להיזהר. מהלך גדול עלול להיות גדול מדי."
"מהלך גדול" הוא כמובן המנטרה שהציעה ג'נט ילן, מזכירת מחלקת האוצר של ארצות הברית, לשעבר יו"ר הפדרל ריזרב, המקדמת את תכנית העידוד הכלכלי של הנשיא ג'וזף ביידן, שהיקפה 1.9 טריליון דולר ארה"ב. הרבה אנליסטים חולקים על כך, וטוענים שהתכנית גדולה מדי ויקרה מדי, ואולי אפילו מיותרת.
הדמוקרטים בבית הנבחרים ובסנט מתחייבים להעביר את החבילה עד 14 במרץ, מועד הסיום של דמי האבטלה ל-11 מיליון אנשים. אולם יש במפלגה הדמוקרטית סנטורים המהססים לתמוך בחלק מהסעיפים, והמפלגה צריכה שיתוף פעולה מכל 50 הסנטורים כדי לאפשר לסגנית הנשיא, קמלה האריס, להטיל את הקול המכריע לשבירת שוויון מול האופוזיציה במפלגה הרפובליקנית.
ג'רום פאואל, יושב ראש הפדרל ריזרב, אמור למסור השבוע את עדותו החצי-שנתית בשני בתי הקונגרס, ומשקיעים חוששים כי הוא עשוי להתפרש כניצי מדי ולרמוז על הידוק חגורת הכסף או, חמור מכך, להתפרש כשאנן מדי כלפי העלייה בתשואות האג"ח.