| גילי בן אברהם, כלכלן באגף הכלכלה של לאומי |
תנועת התיירים אל ישראל ומחוצה לה נותרה נמוכה יחסית לתקופת טרום הקורונה. נתוני הלמ"ס מראים כי היקף היציאות של ישראלים לחו"ל (בדרך האוויר, נתונים מנוכי עונתיות) הסתכם בכ-504 אלף בחודש אוקטובר 2022. היקף זה משקף ירידה בשיעור של כ-10% בהשוואה לחודש הקודם, אך הינו גבוה בכ-56% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, אשר הושפע משמעותית ממגבלות הקורונה בישראל ובעולם.
יודגש כי זהו החודש החמישי ברציפות במהלכו נרשמה ירידה בהיקף היציאות של ישראלים לחו"ל, בהשוואה לחודש הקודם.
נוסף על כך, בחודש אוקטובר נרשמה החמרה ב"פיגור" של היקף יציאות הישראלים לחו"ל בהשוואה לשנת 2019 (שנת התיירות המלאה האחרונה שקדמה להתפרצות מגפת הקורונה בישראל). היקף יציאות הישראלים לחו"ל באוקטובר 2022 היה שווה ערך לכ-70% מהיקף היציאות באוקטובר 2019, זאת לעומת כ-86% ברביע השלישי של 2022, ו-111% ברביע השני של 2022, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019, בהתאמה.
בהמשך לכך, היקף כניסות התיירים לישראל (בדרך האוויר, נתונים מנוכי עונתיות) הסתכם בכ-228 אלף בחודש אוקטובר 2022, גבוה בכ-19% מהחודש הקודם, וגבוה ביותר מפי 4 בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. אם כי, בדומה ליציאות הישראלים, גם היקף כניסות התיירים מצוי ברמה נמוכה משמעותית בהשוואה לשנת 2019- נמוך במעט יותר מ-30% בחודשים האחרונים.
הרמה הנמוכה יחסית של תנועת נוסעים בינלאומיים מישראל ואליה אינה חריגה ביחס למגמה בענף התיירות העולמי. לפי נתוני ארגון התיירות העולמי של האו"ם, בחודש יולי 2022 (הנתון העדכני האחרון) היה סך כניסות התיירים בכל העולם, ואף בקרב הכלכלות המפותחות, נמוך בכ-30% ביחס לחודש המקביל בשנת 2019.
כך שנראה שגורמים המשותפים למדינות רבות בעולם, כגון עליית האינפלציה, השוחקת את כוח הקנייה של משקי הבית, ההידוק המוניטרי, המכביד, בין היתר, על האשראי הצרכני, וההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית, מעיבים על הביקוש לשירותי תיירות בכל רחבי עולם, כמו גם בישראל.
בנוסף, ייתכן כי גם למגבלות היצע, דוגמת מחסור בטייסים, ישנה תרומה לרמת הפעילות הנמוכה יחסית. כתוצאה מכך, רמת הפעילות בסקטור התיירות העולמי אינה מצליחה לשוב לסביבת טרום הקורונה, וזאת חרף הירידה המשמעותית במספר המדינות המגבילות את כניסות התיירים לשטחן.
על אף האמור לעיל, יצוין כי בחלק מהאזורים בעולם כניסות התיירים התאוששו מהר יותר מהממוצע העולמי, ואף מישראל, לדוגמה - אירופה (16%- ביולי 2022 בהשוואה ליולי 2019) ואמריקה (24%-).
סקר הערכת המגמות בעסקים מצביע על התמתנות בעוצמת העלאת המחירים בקרב החברות בענפי הכלכלה המרכזיים. סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אוקטובר מצביע על חוסן מסוים בקרב החברות בעת הנוכחית, אך בד בבד, מפגין סימני האטה במבט קדימה. על אף שהמאזן הכולל של הסקר ירד בהשוואה לחודש הקודם, הוא עודנו מצביע על עלייה ריאלית במדד הפדיון של ענפי המשק בחודש ספטמבר, כמו כן, הערכת המצב הכלכלי הנוכחי (ממוצע משוקלל של כלל הענפים) מצויה ברמה גבוהה בהשוואה היסטורית.
אולם, מאידך, במבט קדימה, הצפי של החברות בנוגע לפעילות הכלכלית בשלושת החודשים הקרובים (ממוצע משוקלל של כלל הענפים) ירד משמעותית מתחילת השנה, אם כי, הוא עודנו חיובי ומצביע על התרחבות. ובנוסף, הציפיות בקרב החברות בענפי התעשייה והמסחר בנוגע לשינוי בהיקף המועסקים נחלשו משמעותית בחודשים האחרונים.
בשני ענפים אלו, המעסיקים כ-22% מכלל השכירים במשק, מאזן הנטו (מספר החברות שהצביעו על צפי להתרחבות פחות מספר החברות שהצביעו על צפי לצמצום) בחודש אוקטובר היה הנמוך ביותר שנרשם מאז תחילת שנת 2021.
מלבד האמור לעיל, העלה הסקר תובנות מעניינות נוספות בתחום האינפלציה. ראשית, בשלושת הענפים המרכזיים המשפיעים על מדד המחירים לצרכן - תעשייה, שירותים ומסחר קמעונאי, הצפי של החברות בנוגע לשינוי במחירי המכירה של המוצרים והשירותים התמתן משמעותית מאז תחילת הרביע השני של 2022.
ירידות משמעותיות יותר (מהשיא לרמה הנוכחית) נרשמו בקרב הענפים המוכרים מוצרים, ייתכן וזאת על רקע ההקלה בשיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, ובמחירי חלק מהסחורות בעת האחרונה. יש לציין כי השינוי בהערכות העסקים בנוגע למחירי המכירה בקרב ענפי התעשייה והמסחר מתואם באופן חיובי עם קצב האינפלציה בישראל, ומקדים אותו בחודש לערך, כך שלפחות על פי קשר זה מסתמנת התמתנות מסוימת בקצב האינפלציה בתקופה הקרובה.
עוד בהקשר של האינפלציה, החברות המשתתפות בסקר מתבקשות להעריך בכמה יסתכם שיעור האינפלציה בעוד 12 חודשים. בסקר האחרון, לאחר שלושה חודשים שבהם העריכו החברות בסקטור העסקי כי האינפלציה בעוד שנה תהיה גבוהה מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1%-3%), או שווה לו, ירד ממוצע ההערכות של החברות ל-2.9%, זאת בהשוואה לכ-3.1% בחודשים יולי-אוגוסט 2022. אולם, הסתכלות על ממוצע ההערכות לבדו עשויה להטעות.
לפיכך, בחינה של התפלגות התשובות של כלל החברות המשתתפות בסקר (מעל 1500 חברות) עשויה להשלים את התמונה באשר לציפיות בקרב החברות בסקטור העסקי. מבחינה זו עולה כי מתחילת שנת 2022 עלה בהתמדה שיעור החברות המשתתפות בסקר אשר העריכו כי האינפלציה בעוד שנה תחרוג מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1%-3%). והחל מיוני 2022 רוב החברות המשתתפות בסקר שותפות להערכה זו.
אולם, ניתן לראות כי החל מאוגוסט 2022 נרשמה ירידה בשיעור החברות המעריכות כי האינפלציה בעוד שנה תהיה גבוהה מהטווח העליון של יעד יציבות המחירים. כך שמאז, גדל שיעורן של החברות המעריכות כי האינפלציה בעוד שנה תהיה בתוך יעד יציבות המחירים ומתחתיו.
ניתן לחשוב על מגוון סיבות שהובילו לירידה בשיעור החברות המעריכות כי האינפלציה בעוד שנה תהיה גבוהה מיעד יציבות המחירים, וביניהן: הירידה בפועל בקצב האינפלציה בחודש אוגוסט 2022; ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם; הצפי להאטה בישראל ובעולם; כאמור לעיל, ההקלה בשיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, וכפועל יוצא ירידה במחירי הסחורות ובעלויות השילוח; ועוד.
לסיכום, מסקר הערכת המגמות בעסקים עולה כי בחודשים האחרונים החברות בכל ענפי הכלכלה המרכזיים הצביעו על צפי להאטה בקצב העלאת מחירי המוצרים והשירותים אותן הן מוכרות לצרכנים, במבט לטווח הקצר. בהסתכלות רחבה יותר, על מדד המחירים לצרכן הכולל, רוב החברות המשתתפות בסקר אמנם חוזות כי המדד הכללי יחרוג מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים, אך חלקן בסך החברות הנכללות במדגם החל לקטון בחודשים האחרונים.
הכותב הוא כלכלן באגף הכלכלה של לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.