עם רוח גבית מחיסוני הקורונה: בורסת תל אביב מסכמת רבעון חיובי

מאת נורית דרור, יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב

המסחר בבורסות בעולם וגם בתל אביב ברבעון הראשון של 2021 הסתכם בעליות שערים בכל המדדים המובילים תוך תנודתיות. רוח גבית חיובית היוו חיסוני הקורונה שנכנסו לשימוש בדצמבר 2020, כשישראל מובילה בשיעור אוכלוסיית המחוסנים וצעדי תמיכה נוספים של הבנק המרכזי והממשלה. שנת 2021 נפתחה ב"גל שלישי" של התפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם, תוך גילוי מוטציות נוספות שלו, שבעקבותיה חל הידוק של המגבלות ברחבי העולם.

המסחר בישראל התנהל על רקע הידוק והארכת הסגר השלישי, בינואר, כאשר בפברואר החלה להסתמן ירידה בתחלואה עקב עלייה בשיעור המתחסנים והמשק החל ביציאה הדרגתית איטית מהסגר עד לכדי חזרה לפעילות כמעט מלאה במהלך חודש מרץ. מנגד, המשק עדיין שרוי במיתון ובאבטלה עמוקה, הממשלה מתנהלת לפי תקציב המשך לשנת 2019, והבחירות לכנסת ה-24 הן הרביעיות בתוך פחות משנתיים.

| שוק המניות: עליות שערים בכל מדדי שווי השוק

בסיכום הרבעון הראשון של 2021 עלו מדדי ת"א-35 ות"א-90 בכ-7% בממוצע, ואילו מדד ת"א-SME60 בלט בעלייה של כ-13%. מגמה דומה ניתן לראות גם בארה"ב ובאירופה - עלייה ממוצעת של כ-7% במדדי דאו ג'ונס ו-S&P 500 המייצגים את הכלכלה המסורתית בארה"ב, עלייה של כ-4% במדד פוטסי 100 של בורסת לונדון, ועלייה של כ-9% במדדי DAX 30 של בורסת פרנקפורט ו-CAC 40 של בורסת פריז.

עליות השערים בארץ הושפעו גם מצעדי תמיכה של בנק ישראל, ובהם - לראשונה הודיע על תוכנית לרכישת דולרים בסכום כולל של 30 מיליארד דולר בשנת 2021, בהמשך לרכישות בהיקף של 21 מיליארד דולר בשנת 2020, והאריך בחצי שנה הוראות השעה המקלות על דרישת הון ומינוף מהבנקים, ומגבילות אשראי לענפים.

האופטימיות בשוק באה לידי ביטוי גם בתחזיות מקרו כלכליות חיוביות למשק לשנת 2021, לפיהן: המשק יעבור לצמיחה חיובית בשיעור של כ-3% בשנת 2021, לאחר התכווצות התמ"ג ב-2.5% אשתקד, שיעור הבלתי מועסקים במשק כולל הנעדרים זמנית בגלל הקורונה יירד לשיעור חד ספרתי עד סוף השנה לעומת כ-10% בדצמבר 2020, הגירעון הממשלתי יירד לכ-9% השנה לעומת כ-12% אשתקד, והאינפלציה תהיה חיובית בשיעור של 1%, לעומת שיעור שלילי של 0.7% אשתקד.

מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים: בלטו לחיוב מדדי ת"א ביומד ות"א נפט וגז שעלו בכ-21% ובכ-23%, בהתאמה, ברבעון הראשון של השנה. עליית מדד הביומד - הכולל חברות העוסקות בפיתוח תרופות ובציוד רפואי - השנה הינה המשך לעלייה של כ-18% אשתקד, ואילו עליית מדד הנפט והגז השנה, שהיא תוצאה של עליית מחיר הנפט בכ-23%, הינה לאחר ירידת המדד בכ-45% בשנת 2020.

מדדי טק-עילית ות"א טכנולוגיה שמשבר הקורונה העלה את האטרקטיביות של חברות הטכנולוגיה, עלו בכ-4%, כל מדד, ברבעון הראשון של השנה כשמדד ת"א טכנולוגיה שבר את השיא בו היה בדצמבר 2020. יצוין כי מדד נאסד"ק 100 רשם עלייה מתונה יותר של כ-2% ברבעון הראשון של 2021.

המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים והמחזור היומי, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, דומה למחזור הממוצע בשנת 2020.

| גיוסי הרבעון הצטברו לסכום של 9 מיליארד שקל

ברבעון הראשון של השנה גויסו בשוק המניות בתל-אביב (לא כולל TASE UP מניות) כ-9 מיליארד שקל - פי שניים וחצי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ולעומת כ-16.8 מיליארד שקל שגויסו בכל שנת 2020. העלייה החדה בגיוסים השנה נזקפת להתגברות גל ההנפקות הראשוניות - 33 חברות ושותפויות חדשות גייסו כ-3.1 מיליארד שקל בהנפקות ראשוניות (IPOs), לעומת שתי חברות חדשות שגייסו כ-0.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מספר המנפיקות החדשות ברבעון הראשון של 2021 - 33 חברות ושותפויות, שהינו גבוה ממספר המנפיקות החדשות בכל שנת 2020 (- 27 חברות ושותפויות), מהווה שיא "מנפיקות חדשות ברבעון" מזה 14 שנה, מאז הרבעון השני של 2007 (- 32 חברות).

מספר מנפיקות ההייטק החדשות שבר השנה את השיא אליו הגיע אשתקד - 24 מנפיקות חדשות ברבעון הראשון של 2021, וזאת בהמשך ל-18 חברות הייטק חדשות שהנפיקו בכל שנת 2020.

בין המנפיקות החדשות השנה:

• שלוש חברות גדולות - חברת הבנייה דניה סיבוס (TASE:DNYA) עם שווי של כ-1.8 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, וחברות המסחר דיפלומט אחזקות בע (TASE:DIPL), ודלתא ישראל מותגים בע (TASE:DLTI), בשווי של כ-1.5 ושל כ-1.3 מיליארד שקל, בהתאמה, לאחר ההנפקה.
• ארבע שותפויות מחקר ופיתוח - איי ארגנטו, ביג-טק 50 יהש (TASE:BIGTp), ביו מיט פודטק ופיט השקעות, המתווספות לחמש שותפויות מו"פ ראשונות שנרשמו למסחר בבורסה אשתקד.

ראוי לציין כי מרבית ההנפקות החדשות בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), וזאת בהמשך למגמה שהתחילה בשנה הקודמת, ובדרך זו גויסו כ-2.7 מיליארד שקל ב-27 הנפקות (IPO), סכום המהווה כ-86% מהסכום שגויס על ידי מנפיקות חדשות השנה..

10 חברות חדשות נוספות, ובהן 7 חברות הייטק ושותפויות מו"פ, פרסמו תשקיף להשלמה במסגרתם תכננו לגייס סכום כולל של עד כ-1.3 מיליארד שקל עד סוף מרץ. מכיוון שלא גייסו, הן ידרשו כתנאי להנפקה לתקן את התשקיף ולצרף דו"חות כספיים לשנת 2020.

בנוסף ל-33 המנפיקות החדשות, חברה אחת הצטרפה ברישום כפול ו-4 חברות הכניסו פעילות לחברות ללא פעילות, כמפורט להלן:

• רישום כפול בת"א של ראדא תעשיות אלקטרוניות (TASE:RADA) - חברה העוסקת עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מכ"ם קרקעיות ומערכות לכלי טייס, הנסחרת בנאסד"ק ושווייה בעת הרישום היה כ-1.4 מיליארד שקל.

4 חברות שהכניסו פעילות חדשה, שלוש מתוכן הכניסו פעילות הייטק:

• פעילות אייפן של פיתוח מכשיר חכם המורכב על עטים להזרקת אינסולין הוכנסה לתוך חברת נקסט ג'ן.
• אפסלון העוסקת באספקת כלים טכנולוגיים לחנויות באתר אמזון (NASDAQ:AMZN) הוכנסה לתוך חברת צירון בתי זיקוק.
• ביו מילק העוסקת בפיתוח טכנולוגיות מזון הוכנסה לתוך חברת פנטזי נטוורק.
• גלובל אוטומקס העוסקת ביבוא עקיף של כלי רכב פרטיים הוכנסה לתוך חברת מטומי מדיה גרופ בע (TASE:MTMY).

המנפיקות הוותיקות גייסו סכום כולל של כ-5.9 מיליארד שקל. בולטות בגודלן ההנפקות שביצעה רשת המרכולים שופרסל (TASE:SAE) שגייסה כ-702 מיליון שקל בהצעה לא אחידה (Book Building) של מניות למוסדיים בארץ ובחו"ל, וחברת הקלינטק אנלייט אנרגיה מתחדשת (TASE:ENLT) שגייסה כ-590 מיליון שקל בהנפקת מניות לציבור.

פלטפורמת המסחר UP ,TASE ששימשה עד כה לגיוס באג"ח ממשקיעים מוסדיים, הורחבה גם לשוק המניות. הפלטפורמה הינה ראשונה מסוגה המאפשרת לחברות הייטק, קרנות הון סיכון, קרנות המשקיעות במיזמי נדל"ן בחו"ל וקרנות אשראי, ליהנות מגישה ייחודית למשקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים, ולגייס כספים מבלי להפוך לחברות ציבוריות החייבות בדיווחים על פי חוק ניירות ערך ומבלי לפרסם תשקיף כמתחייב בדרך כלל מחברות הרוצות לגייס הון בבורסה.

בחודש מרץ הצטרפה החברה הראשונה לפלטפורמת TASE UP - וויו (VEEV) גרופ, חברה זרה העוסקת בפיתוח טכנולוגיה לבנייה טרומית שגייסה כ-330 מיליון שקל.

החברות הדואליות גייסו בחו"ל ברבעון הראשון של 2021 כ-1.8 מיליארד שקל, לעומת כ-0.4 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד. כ-1.5 מיליארד שקל מתוכם גויסו בהנפקות לציבור בארה"ב על ידי 11 חברות הייטק.

13 החברות ושותפויות המו"פ שביצעו הנפקה ראשונית (IPO) בחודש מרץ 2021, גייסו סכום מצרפי בהיקף של כ-1 מיליארד שקל:

• לרשימת 33 המנפיקות החדשות ברבעון הראשון של השנה, ראה "רשימת המנפיקות החדשות 2021-2015" באתר האינטרנט של הבורסה לניירות ערך.

| עליות שערים בשוק איגרות החוב

המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין בעליות שערים בכל המדדים המובילים, להוציא את איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה שירדו בכ-1.7% ברבעון הראשון של השנה. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-0.8% בסוף דצמבר 2020, לכ-1.1% בסוף מרץ 2021, וזאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-0.9% בסוף דצמבר 2020 לכ-1.7% בסוף מרץ 2021. עלייה בתשואות האג"ח לפדיון של אג"ח אלה, משקפת את ציפיות המשקיעים לעלייה בשיעור האינפלציה ובעקבות זאת עלייה בשיעור הריבית.

איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד עלו ברבעון הראשון של 2021 בכ-2.2% ואיגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד רשמו עלייה מתונה של כחצי אחוז. מדד המחירים לצרכן עלה בכ-0.3% בפברואר 2021, לאחר אינפלציה שלילית בשיעור של 0.1% בינואר ושל 0.7% בשנת 2020. איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח בלטו לחיוב בעלייה של כ-7%, וזאת בהשפעת עליית הדולר בכ-3.7% ביחס לשקל תוך תנודתיות, בין היתר עקב תוכנית רכישות הדולרים עליה הודיע בנק ישראל.

המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-4.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-4.1 מיליארד שקל בממוצע שנת 2020. העלייה במחזורי המסחר נבעה מאיגרות החוב הממשלתיות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2021 לעומת כ-3 מיליארד שקל אשתקד. תרמו לכך רכישות של אג"ח ממשלתיות על ידי בנק ישראל בסך כ-8.6 מיליארד שקל בחודשיים הראשונים של 2021.

הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב על ידי האוצר בתל-אביב התגברו השנה, והסתכמו בכ-42.5 מיליארד שקל, לעומת גיוס בהיקף של כ-18 מיליארד שקל ברוטו ברבעון המקביל אשתקד. כ-76% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-24% גויס באג"ח צמוד מדד. העלייה בגיוסי האוצר צפויה להימשך, בשל הגידול בגירעון הממשלתי בשנת 2020 והמשך רכישות עתידיות של חיסוני קורונה השנה.

סך הגיוסים מהציבור בשוק איגרות החוב על ידי החברות ברבעון הראשון של השנה הגיע לכ-10.4 מיליארד שקל, לעומת גיוס בסך כ-11.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

גיוס הסקטור הריאלי הצטמצם, וזאת על רקע ירידה בהיקף הפעילות בהשפעת הסגר השלישי – הסקטור הריאלי גייס כ-9.1 מיליארד שקל, לעומת כ-10.3 מיליארד שקל שגויסו ברבעון הקודם אשתקד. עיקר הירידה בגיוס, מקורה בגיוסי חברות ענף הנדל"ן שממשיכות לספוג ירידה בביקוש לנדל"ן מניב בעיקר ומגייסות ברבעון הראשון של השנה כ-5.7 מיליארד שקל, לעומת כ-7 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. המנפיקה הגדולה היא חברת הנדל"ן מניב בחו"ל אפי נכסים שגייסה כ-1 מיליארד שקל.

בין המגייסות שתי חברות נדל"ן שביצעו הנפקה ראשונה בבורסה של איגרות חוב – חברת הבנייה אבגד וחברת הנדל"ן מניב הילה משרדים. מאידך, גיוסי חברות המסחר והשירותים עלו מכ-1.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון אשתקד, לכ-2.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2021. המגייסת הבולטת היא חברת המים הממשלתית מקורות שגייסה בפברואר כ-1.1 מיליארד שקל באג"ח צמוד מדד.

הגיוס על ידי הסקטור הפיננסי ברבעון הראשון של השנה הסתכם כ-1.3 מיליארד שקל, בדומה לסכום שגויסו ברבעון המקביל אשתקד . התפרצות נגיף הקורונה ברבעון הראשון של 2020 פגעה ברווחיות הבנקים שספגו הפסדי אשראי וצמצמו את פעילות מן האשראי. כמו כן, ברבעון הראשון של 2021, הרחיב בנק ישראל את הוראות שעה מקלות לגבי הלימות ההון לה נדרשים הבנקים וזאת כדי לעודד אותם לתת יותר אשראי לעסקים ולמשקי בית.

מאפיינים נוספים לגיוס באג"ח חברות מהציבור ברבעון הראשון של 2021: מחצית הגיוס ברבעון הראשון של השנה בוצע באג"ח צמוד מדד, ומחצית הגיוס בוצע באג"ח שקלי, רובו בריבית קבועה. כ-79% מהגיוס בוצע באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה, כ-7% מהגיוס בוצע בדירוג נמוך יותר, וכ-14% מהגיוס בוצע באג"ח ללא דירוג.

כ-9.5 מיליארד שקל נוספים גויסו ברבעון הראשון של השנה בהקצאות של אג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP, לעומת כ-3.3 מיליארד שקל (- כולל כ-2.6 מיליארד שקל שגויסו על ידי בנק לאומי בחו"ל) ברבעון המקביל אשתקד. להלן עיקר הגיוס:

• כ-8.2 מיליארד שקל גויסו לראשונה על ידי אנרג'יאן ישראל – חברה ייעודית של חברת הנפט והגז אנרג'יאן באג"ח דולרי למשקיעים מוסדיים זרים וישראלים בחו"ל. החברה הנפיקה 4 סדרות של אג"ח דולרי (ריבית 4.500% לפדיון במרץ 2024, ריבית 4.875% לפדיון במרץ 2026, ריבית 5.375% לפדיון במרץ 2028, וריבית 5.875% לפדיון במרץ 2031). הגיוס בוצע בחודש מרץ.
• כ-1.2 מיליארד שקל גויסו לראשונה על ידי דליה אנרגיה - חברה לא בורסאית העוסקת בייזום, הקמה ותפעול של תחנות כח לייצור חשמל באמצעות גז טבעי. החברה גייסה את הסכום באמצעות אג"ח צמוד מדד.

| מחזורי מסחר ערים בשוק הנגזרים

שוק הנגזרים התאפיין במחזורים ערים בינואר ובמחזורים נמוכים יותר בחודשים פברואר-מרץ. באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-104 אלף יחידות, נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2020. בינואר נסחרו 117 אלף יחידות ביום, ואילו בפברואר-מרץ ירד המחזור לכ-98 אלף יחידות ביום. המסחר הושפע מהתנודתיות במסחר במניות, כאשר מדד התנודתיות VTA35 עלה מכ-19 נקודות בסוף דצמבר 2020 לכ-24 נקודות בסוף ינואר 2021, וירד לרמה של 14 נקודות בסוף הרבעון הראשון של 2021, וזאת בדומה למדד VIX S&P שעלה מכ-23 נקודות בתחילת השנה לכ-33 נקודות בסוף ינואר 2021, וירד לרמה של 19 נקודות בסוף הרבעון הראשון של 2021.

באופציות הדולריות נרשמה מגמה דומה של מחזורים ערים בינואר (כ-64 אלף יחידות ביום) וירידה בהיקף הפעילות לקראת סוף מרץ 2021 (כ-38 אלף יחידות ביום) ובסיכום הרבעון הראשון של 2020 נסחרו כ-53 אלף יחידות ביום בדומה למחזור הממוצע בשנת 2020. המסחר הושפע מהתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, כאשר בינואר נרשמה עלייה של כ-2.4% בשער הדולר ביחס לשקל, בהשפעת הודעת בנק ישראל על תוכנית רכישות דולרים בהיקף של לפחות 30 מיליארד דולר השנה, בפברואר התייצב שער הדולר ואילו במרץ התחזק שער הדולר בכ-1.6% והגיע לשער של 3.334 שקל בסוף החודש.

| עלייה בשווי השוק של קרנות הסל

שווי השוק של 534 קרנות הסל ו-23 קרנות חוץ שנסחרו בבורסה בסוף ברבעון הראשון של 2021 היה גבוה בכ-5.1 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה והסתכם בכ-96.2 מיליארד שקל.

כ-2.2 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א, שמקורה בעליית שערי המניות, וכ-2.6 מיליארד שקל עלייה בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – כ-2.0 מיליארד שקל עלייה שמקורה בשערי המניות וכ-0.6 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות הציבור.

מאידך, בקרנות סל המשקיעות באיגרות חוב קונצרניות וממשלתיות בתל-אביב, ירד שווי קרנות הסל בכ-0.2 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, ירידה שנבעה ממכירות הציבור.

בקרנות הנאמנות בלטו רכישות הציבור של קרנות נאמנות על מדדי איגרות חוב ומדדי מניות בת"א בסך כ-8.8 מיליארד שקל (-מרבית הסכום, כ-7.9 מיליארד שקל בקרנות אג"ח), לעומת רכישות של קרנות המשקיעות בחו"ל בסך כ-3.1 מיליארד שקל.