| מאת Steven Scheer, רויטרס |
הכלכלה הישראלית מתאוששת מהר ממשבר הקורונה, אבל העלייה בשערי הריבית עדיין רחוקה מהיעד, לאור הציפייה להכלה טובה של האינפלציה – כך אומר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל.
לדברי ירון, קובעי המדיניות שוב מתחילים להתמקד באינפלציה, אחרי מדד מחירים חיובי לצרכן בחודש מרץ, לראשונה זה שנה, עם שיעור שנתי של 0.2%. על סמך תשואות האג"ח, השיעור אמור להגיע בקרוב לטווח היעד השנתי הרשמי, 1-3%, ולהתייצב בסביבות 1.6% לשנים הקרובות.
אחת השאלות החשובות, לדברי הנגיד, היא כמה מהעלייה נובעת ממחסומים בכלכלה ומההתאמות להיצע ולביקוש.
"אנחנו לא רואים סיכון לכל התפרצות של אינפלציה שתסכן את הכלכלה, מה שמאפשר לנו להמשיך ביחס התומך, ולדעתי, זה יהיה מאוד תלוי בשוק, בשאלה איפה וכמה מהר התהליכים האלה יתרחשו במשק",
אמר ירון לרויטרס.
"בשלב מסוים, בהתאם לפעילות במשק ולאינפלציה, ליציבות הפיננסית וכדומה, אלה יהיו השיקולים בשינוי של נקודת הדגש העיקרית לשינוי בעמדה (על שיעורי הריבית)".
שער הריבית, המשמש מדד ייחוס בישראל, נמצא בשפל שיא, בשיעור של 0.1%, זה יותר משנה, אחרי הורדה אחת של 15 נקודות בסיס באפריל 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה.
למרות הזינוק באבטלה עקב הסגרים, שנועדו להגביל את תפוצת הקורונה, הבנק המרכזי בחר לשמור על אותם שערי ריבית, והעדיף אמצעים אחרים להבטחה של זרימת האשראי – למשל, רכישה של איגרות חוב והלוואות בריבית מופחתת לבנקים.
| עיכוב ברפורמות
בשנת 2020, כלכלת ישראל התכווצה פחות מהצפוי, בשיעור של 2.6%, ופרופ' ירון אמר שהצמיחה עדיין צפויה לממש בשנת 2021 את תחזית הבנק, בשיעור של 6.3%, "בהנחה שלא תהיה מוטציה חדשה שתסכן את זה". כלכלת ישראל פתוחה כמעט לחלוטין, ויותר ממחצית מהאוכלוסייה מחוסנת לחלוטין.
"כלכלת ישראל מתאוששת מאוד מהר", לדבריו.
אבל גם אם שיעור האבטלה בישראל יירד בהדרגה ל-8%, משיעור של יותר מ-25% בשנה שעברה, ייתכן כי יהיה קשה לחזור לשיעורי האבטלה שקדמו לנגיף, כ-4%, משום שחלק מהמשרות נעלמו כתוצאה מהתייעלות של חברות עקב המגפה.
ירון קרא להכשרה מקצועית נוספת עם השינויים בכלכלה, אבל המצב הפוליטי בישראל גם הוא אינו יציב, אחרי ארבע מערכות בחירות רצופות תוך שנתיים והאפשרות למערכת בחירות חמישית בהמשך השנה.
עקב המאבקים הפוליטיים, ישראל עדיין משתמשת בחישוב יחסי של תקציב המדינה משנת 2019, שאושר באמצע 2018. ירון אמר שבטווח הקצר, היעדר הריבית אינו מהווה בעיה רצינית, אבל ישראל זקוקה לרפורמות בחינוך, בתשתיות וברגולציה, שפוגעת במגזר הפרטי.
לדבריו, ישראל צריכה השקעות בשיעור של 2% מהתפוקה הכלכלית למשך כמה שנים, בייחוד בתחום החינוך, שבו ישראל זוכה לדירוגים נמוכים יחסית לשאר מדינות OECD, כדי לחזק את כלכלת ישראל בעשור הקרוב.
"זמן זה כסף... אנחנו מאבדים זמן ביישום הרפורמות האלה, והפערים רק הולכים וגדלים",
אמר ירון.
ובכל זאת, ההשקעות הזרות בישראל עדיין חזקות, ונותנות תמיכה לשקל. בחודש ינואר, בנק ישראל אמר כי בכוונתו לקנות מטבע חוץ בשווי של 30 מיליארד דולר בשנת 2021, אחרי שקנה ב-21 מיליארד דולר בשנה שעברה. ואולם עד כה השנה, שקל ירד רק 1.2% לעומת הדולר.
בארבעת החודשים הראשונים של 2021, הבנק המרכזי קנה מט"ח בהיקף של כמעט 20 מיליארד דולר. "לא תהיה לנו בעיה להרחיב אם יהיה צורך, ובהתאם למצב ולפעילות הכלכליים", אמר ירון. לדבריו, אין בעיה גדולה בכך שעתודות המט"ח של ישראל מתקרבות ל-200 מיליארד דולר.
ירון הוסיף כי בנק ישראל לא ממהר להחליט אם לסיים את תוכנית רכישת האג"ח הממשלתיות, שבמסגרתה כבר קנה ב-62.3 מיליארד שקל, מתוך סכום מתוכנן של 85 מיליארד. הוא ציין שהפחתת הרכישות בחודשים האחרונים היא "פונקציה של השווקים", ושהמתווה בנוגע לתוכנית ההקלה הכמותית (QE) שלו יגיע בין אמצע הקיץ לסופו.
"נדע יותר על מצב הכלכלה בסביבות הקיץ", אמר ירון, והוסיף כי בקצב הנוכחי, ההקלה הכמותית עשויה להימשך שמונה חודשים נוספים. "צריך גם לראות מה קורה (לכלכלה ולתשואות האג"ח) בשאר העולם".