| סוניה גורודיסקי, ישראל היום |
הממשלה אישרה שלשום תוספת תקציב לשנת 2023 בסך 26 מיליארד שקלים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ובימים הקרובים הצעת החוק תגיע לאישורה של מליאת הכנסת.
חמישה שרים מהמחנה הממלכתי הצביעו נגד התקציב במחאה על כך שלא כל הכספים הקואליציוניים הוסטו לצורכי המלחמה, זאת בניגוד להמלצת הדרג המקצועי במשרד האוצר ובנק ישראל.
נושא הכספים הקואליציוניים עורר סערה ציבורית בימים האחרונים. בעוד צד אחד טוען שמדובר בכספים פוליטיים, לא חיוניים ולא מעודדים צמיחה ויש לבטל אותם בתקופת המלחמה, הצד השני טוען כי מדובר ב"קמפיין" של ליברמן ולפיד, התנכלות לחרדים, ועוד.
באמצעות ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, "ישראל היום" עושה סדר מאחורי המספרים ומסביר מה כל כך הרגיז את שרי המחנה הממלכתי והוביל לסדקים הראשונים בממשלת החירום.
אחד הנושאים הבולטים שמעוררים מחלוקת בין הצדדים סביב הכספים הקואליציוניים מתייחס לכספים המיועדים למגזר החרדי, כמו "העלאת שכר עובדי ההוראה בחינוך שאינו רשמי (אופק חדש)" בסך 177 מיליון שקלים בשנת 2023.
מה כל כך בעייתי בהעלאת שכר המורים במגזר החרדי? הרי כמו שהשר סמוטריץ' טוען - העלו גם למורים במגזר החילוני.
"קודם כל, מדובר בכ־250 מיליון שקלים בשנה הנוכחית, כאשר סכום זה יגדל בשנה הבאה ל־900 מיליון שקלים (ההסכם הוחל רק באוקטובר השנה, ומדובר בחלק יחסי)...