| יואב לימור, ישראל היום |
אגף המודיעין בצה"ל סבור כי על ישראל לקדם עסקת גרעין חדשה מול איראן, שתחליף את העסקה הקודמת שקרסה. בישראל עוקבים בחודשים האחרונים בדאגה גוברת אחר ההתקדמות בתוכנית הגרעין של איראן. גופי המודיעין במערב מאוחדים בדעה שאיראן נמצאת כבר היום במצב שבו באפשרותה לעבור מיידית להעשרת אורניום ברמה צבאית של 90%, ולהגיע בתוך שבועות בודדים לכמות מספקת של אורניום מועשר לייצור פצצה.
אמנם, תהליכים אחרים שקשורים בייצור הפצצה ובהשלמתה יארכו עוד כשנתיים, אולם איראן יכולה להתייצב כעת - אם תחליט על כך - כמדינת סף שמחזיקה ביכולת ובידע שלא ניתן יהיה לשלול ממנה.
החשש מקצב צבירת האורניום המועשר ברמה גבוהה, ומהכמות שנצברת, עמד בבסיס הרצון של ממשל ביידן לחזור לעסקת הגרעין המקורית, זו שממשל טראמפ פרש ממנה ב-2018. האמריקאים התחייבו תחילה כי ההסכם המחודש שישיגו יהיה ארוך וחזק יותר (longer and stronger), אך בהמשך חזרו בהם מהדרישה הזאת והסכימו לשוב להסכם הקודם.
מי שהערימה קשיים, ולמעשה טרפדה את החזרה להסכם, היתה דווקא איראן, שהתעקשה שלא לשתף פעולה עם דרישת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית להשיב בסוגיית "התיקים הפתוחים", שעוסקים בפעילות גרעינית שהתקיימה בשלושה מתקנים באזור טהרן, שלא ניתן לגביה הסבר.
גורמי המקצוע בישראל היו חלוקים בדעתם באשר לחזרה להסכם המקורי. במוסד, שאחראי על התיק האיראני, התנגדו לכך בתוקף, וטענו כי הסכם יהיה אפשרי רק במידה שהוא אכן ירחיק את איראן מהגרעין לתקופה ממושכת, ויכלול אלמנטים נוספים כמו מניעת התעצמות והפסקת פעילות הטרור. מנגד, באמ"ן סברו כי ההסכם הקודם הוא בבחינת הרע במיעוטו, והאפשרות לפקח על איראן ללא הסכם היא מוגבלת מאוד, ולמעשה היא חופשייה לפרוץ לגרעין בכל עת שתחליט.
הדרג המדיני, תחילה בראשות נפתלי בנט ואחר כך בראשות יאיר לפיד, צידד בעמדת המוסד, אולם הוויכוח הפנים־ישראלי הזה היה במידה רבה עקר: ארצות הברית ואיראן לא הגיעו להסכם, ובשבוע שעבר אף נחשפה הקלטה של הנשיא ביידן שבה הוא אומר כי ההסכם מת. זאת למרות שהשותפות האחרות לו - סין, רוסיה, בריטניה, צרפת וכן גרמניה - לא פרשו מההסכם, וללא פרישתן הוא עדיין קיים פורמלית.