בתגובה להצעת חוק של מפלגת ה-AK השלטת של הנשיא טאיפ ארדואן, אזרחי טורקיה פועלים באופן אקטיבי להפחתת מסגרות כרטיסי האשראי שלהם. הצעת החוק, שהוגשה לפרלמנט ביום שישי, מכוונת לייצר הכנסות נוספות לתעשיית הביטחון של המדינה על ידי הטלת מספר אגרות חדשות, כולל אגרה שנתית משמעותית על מחזיקי כרטיסי אשראי.
החקיקה המוצעת תטיל אגרה של 750 לירות טורקיות (כ-22 דולר) על כרטיסי אשראי עם מסגרות מעל 100,000 לירות. היבט ספציפי זה של הצעת החוק עורר תגובת נגד משמעותית הן מצד צרכנים והן מצד כלכלנים, עם חששות שהדבר עלול להוביל לירידה במספר כרטיסי האשראי במחזור בטורקיה.
בנקאים דיווחו על גל של בקשות מלקוחות להורדת מסגרות כרטיסי האשראי שלהם כדי להימנע מהאגרה המוצעת. בנקאי אחד, שביקש להישאר בעילום שם, ציין כי הבנקים מעריכים כעת את ההשפעות האפשריות של טיוטת האסדרה ושוקלים כיצד למתן את השפעתה.
הביקורת מתפשטת גם לרשתות החברתיות, שם חלק מהמשתמשים טענו כי האגרה אינה הוגנת, מכיוון שמסגרת כרטיס האשראי המוקצית אינה משקפת בהכרח את ההוצאות בפועל של מחזיק הכרטיס.
הכלכלן מאהפי אגילמז הביע את התנגדותו לצעדים המוצעים בחשבון הרשתות החברתיות שלו. הוא הדגיש פגם יסודי בהיגיון של מיסוי מסגרות כרטיסי אשראי, תוך הדגשה כי מסים צריכים להיגבות מהכנסה, ולא מחוב פוטנציאלי.
כרטיסי אשראי הפכו לכלי פיננסי קריטי עבור הטורקים, במיוחד לאור האינפלציה הגבוהה שהפחיתה את הכנסות משקי הבית והחסכונות. עם נתוני מרכז הכרטיסים הבין-בנקאי (BKM) המצביעים על כך שיש כ-126 מיליון כרטיסי אשראי בשימוש במדינה של כ-85 מיליון תושבים, ועם עסקאות בשווי של כ-1.25 טריליון לירות (כ-36.48 ביליון דולר) שנרשמו באוגוסט, ההסתמכות על כרטיסי אשראי ברורה.
העלות הגבוהה של קבלת הלוואה, עם הלוואות צרכניות המגיעות לשערים שנתיים של כ-70%, הפכה את כרטיסי האשראי עם אפשרויות תשלום לשיעורין לבחירה אטרקטיבית יותר לרכישות. עם זאת, הצעת החוק עלולה לשנות את נוף כרטיסי האשראי בטורקיה אם האגרות הנוספות הללו יובילו לשינויים בהתנהגות הצרכנים ובשימוש בכרטיסי אשראי.
רויטרס תרמה לכתבה זו.
מאמר זה נוצר ותורגם בתמיכת AI ונבדק על ידי עורך. לקבלת מידע נוסף, עיין בתנאים והתניות שלנו.