האינפלציה בישראל זינקה לשיא של 10 חודשים באוגוסט, והגיעה לשיעור שנתי של 3.6%, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עלייה זו מהשיעור של 3.2% ביולי מסמנת את רמת האינפלציה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר אשתקד, ועוברת את תחזיות האנליסטים שעמדו על 3.2%. העלייה במדד המחירים לצרכן (CPI), שהייתה משמעותית ועמדה על 0.9% בין יולי לאוגוסט, הונעה מעליות מחירים במספר קטגוריות כולל תוצרת חקלאית טרייה, מזון, דיור, תחבורה, חינוך ובידור. מנגד, נרשמו ירידות מחירים בהלבשה והנעלה, תקשורת וריהוט.
הממשלה מייחסת את הלחצים האינפלציוניים בעיקר לשיבושים באספקה הנובעים מהסכסוך המתמשך, אשר השפיעו על הכלכלה. עם שיעורי אינפלציה החורגים כעת מטווח היעד הממשלתי של 1-3%, נראה כי הסבירות להפחתת ריבית על ידי בנק ישראל נמוכה בעתיד הקרוב.
בנק ישראל, אשר הפחית את ריבית הבסיס בינואר, שמר על הריבית בישיבותיו הבאות, כולל אלו שהתקיימו בפברואר, אפריל, מאי, יולי ואוגוסט. קבלת ההחלטות של הבנק המרכזי הושפעה משילוב של גורמים, כגון מתיחות גיאופוליטית, לחצי מחירים גוברים, ומדיניות פיסקלית מרחיבה יותר הקשורה לסכסוך עם חמאס.
במבט קדימה, בנק ישראל צפוי לקבל את החלטת הריבית הבאה ב-9 באוקטובר. בנקאים מרכזיים ישראלים ציינו כי הם אינם צופים הפחתות ריבית עד 2025, מה שמרמז כי עמדת המדיניות המוניטרית הנוכחית צפויה להישאר איתנה בעתיד הנראה לעין. עמדה זו עולה בקנה אחד עם המאמצים לנהל את המגמות האינפלציוניות שנצפו בכלכלה.
Reuters תרם לכתבה זו.
מאמר זה נוצר ותורגם בתמיכת AI ונבדק על ידי עורך. לקבלת מידע נוסף, עיין בתנאים והתניות שלנו.