| מאת פולי טל, Investing.com ישראל |
בנק ישראל פירסם ביום שני סקירה העוסקת במדיניות המוניטרית שלו במחצית השנייה של 2021, ובימים הראשונים של 2022, כאשר ברקע עדיין שוררת אי ודאות רבה לגבי הפעילות הכלכלית במשק הישראלי, בגלל השפעות הקורונה והווריאנטים השונים המשפיעים על היכולת לחזור לשגרה.
במהלך המחצית השנייה של 2021, ולאחר היציאה מהסגר השלישי התאושש המשק הישראלי בקצב מהיר, ונראה היה שהמשק חוזר לשגרה על רקע יעילות החיסונים, שהביאה לירידה חדה של שיעורי התחלואה, ואפשרה הקלה נרחבת של המגבלות על הפעילות.
ואולם בהמשך המחצית התפשט זן הדלתא של נגיף הקורונה, ועלה מספר החולים הקשים, לצד מבצע ההתחסנות במנת החיסון השלישית. התמודדות המשק עם גל תחלואה זה ועם גל התחלואה שמביא אומיקרון אופיינה במיעוט הגבלות לעומת גלי הקורונה הקודמים.
| המדיניות המוניטרית
הריבית במשק נשארה ללא שינוי בשיעור של 0.1%. בנק ישראל הודיע במחצית השנייה של 2021 על הפסקת הפעלת הכלים המיוחדים שעליהם הכריז בעיצומו של משבר הקורונה בשנת 2020.
במהלך 2021 בנק ישראל רכש 34.8 מיליארד דולר, כשמתוכם 30 מיליארד דולר בהתאם להחלטת הוועדה המוניטרית בתחילת השנה, והסכום הנותר נרכש בנובמבר-דצמבר, לאחר שהוועדה הודיעה לציבור על המשך ההתערבות בשוק.
| הפעילות הריאלית המקומית
קצב ההתאוששות של התוצר והתעסוקה היו מהירים יחסית. התוצר מתקרב לרמות שהיו צפויות בלי משבר הקורונה. זאת לאחר התמודדות עם שלושת הסגרים אשר הוטלו במהלך 2020 ובמחצית הראשונה של 2021 ועם גל הקורונה הרביעי במחצית השנייה, שלווה במיעוט יחסי של מגבלות על הפעילות.
יחד עם זאת, לא כל המגבלות הוסרו עדיין, ובפרט נותרו מגבלות משמעותיות על התיירות הנכנסת בשל התפשטות האומיקרון, שהביאה לסגירת השמיים ולהגבלות על הפעילות בנתב"ג.
| שוק העבודה
על פי נתוני סקר כוח האדם בנובמבר, נרשמה יציבות בשיעור האבטלה הרחבה ברמה של כ- 6.5%, ושיעור התעסוקה עמד על כ-60%, לעומת כ-61% טרם המשבר, ב-2019.
מספר המשרות הפנויות במחצית השנייה המשיך לעלות בדומה למגמה בתחילת 2021. תופעה זו מאפיינת מדינות מפותחות נוספות שחוו גידול מהיר של מספר המובטלים על רקע מדיניות ממשלתית של חל"ת.
בעקבות ההקלה במגבלות הקורונה, יחד עם הצמיחה המהירה של התוצר, נוצרו משרות פנויות חדשות, אך הן מאוישות בקצב איטי יחסית, מה שעלול להעיד על עלייה של שיעור האבטלה המבנית.
| סביבת האינפלציה
בתחילת השנה האינפלציה היתה בתחום היעד, אבל היא עלתה במהלך השנה ועלתה עד ל-2.5%, מעט מעל מרכז היעד. לקראת סוף השנה התמתנה שוב לאזור ה-2.4%.
על פי התחזיות השונות קצב האינפלציה צפוי להתמתן מעט בהמשך השנה הנוכחית, אך צפוי להישאר בתוך תחום היעד לכל הטווחים.
| שער החליפין
עד סוף המחצית הראשונה של השנה השקל שמר על יציבות מול הדולר והאירו. תרמו לכך הרכישות שביצע בנק ישראל. במחצית השנייה נרשמה מגמת ייסוף בשקל בשל המרות מט"ח גבוהות של משקיעים מוסדיים וזרים וההאטה בקצב הרכישות של בנק ישראל.
| שוק האשראי
הריביות נותרו יציבות ונמוכות, רמות דומות לאלו של ערב המשבר. במחצית הראשונה של 2021 הקושי של מגזר העסקים הקטנים והזעירים בגיוס אשראי היה רב יותר מאשר ערב המשבר. עם זאת, בענף המלונאות מגבלות האשראי נותרו גבוהות גם במהלך המחצית השנייה.
על רקע ההתאוששות הכללית במשק, הופסקו התוכניות של בנק ישראל להצעת מקורות זולים לבנקים למתן הלוואות לעסקים קטנים וזעירים.
| שוק ההון
מחירי המניות בבורסת תל אביב עלו במחצית השנייה של השנה, ומרווחי אג"ח החברות עלו גם, אם כי במידה מתונה יותר. תשואות איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים בישראל ירדו בתחילת המחצית השנייה של 2021 ועלו בסופה, בדומה למגמה בעולם.
| המדיניות הפיסקלית
הגירעון המצטבר המשיך לרדת במחצית השנייה של השנה והגיע ל-4.6%, בשל המשך גידול בגביית מיסים וירידה בהוצאות הממשלה לאחר אישור התקציב לשנים 2021–2022. אישור התקציב תרם להקטנת אי-הוודאות הפיסקלית.
יעדי הגירעון החדשים הם 6.8% בשנת 2021 ו-3.9% בשנת 2022, והתחזיות הנוכחיות לשנים אלו הן לגירעון נמוך יותר.
| שוק הדיור
מגמת ההאצה של עליית מחירי הדירות, שהחלה לקראת סוף שנת 2020 וגברה בשנת 2021, נמשכה. מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים ב-10.3% (הנתון לספטמבר-אוקטובר).
עליות המחירים בשוק הדיור התפתחו על רקע הורדת מס הרכישה למשקיעים ביולי 2020, והפסקת התוכנית "מחיר למשתכן".
במהלך המחצית נכנסו לתוקף תוכניות חדשות של הממשלה, שנועדו לבלום את המשך עליית המחירים ביניהן העלאת שיעור מס הרכישה למשקיעים. לצד אלה נמשכה עליית מחירי השכירות.
לקראת סוף המחצית ניכרה האצה מסוימת, כאשר עד נובמבר עלה מדד שירותי הדיור בבעלות בשיעור שנתי של כ-2.9%.
| תחזית חטיבת המחקר
חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה בתקופה שסוקר הדוח הנוכחי שלוש תחזיות - ביולי ובספטמבר 2021 ובינואר 2022. לפי התחזית מחודש ינואר, התוצר יצמח בשנת 2022 ב-5.5% ושיעור האבטלה ב-2022 צפוי להמשיך לרדת ולהגיע ברבעון האחרון שלה לכ-4.8%, עדיין מעל לרמתו לפני המשבר, שהיתה כ-3.8%.
יחס החוב לתוצר צפוי להיות בשנת 2022 69%. האינפלציה במהלך 2022 צפויה להסתכם ב-1.6%.