| חדשות Investing.com |
בנק ישראל מפרסם ביום שני לציבור את התיאור והתובנות העיקריות מהניסוי הטכנולוגי הראשון שערך הבנק במסגרת פרויקט השקל הדיגיטלי - מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC). לדברי בנק ישראל, בפרויקט מתבצעת למידה של החלופות הטכנולוגיות וההזדמנויות והסיכונים שעשויים להיות גלומים בטכנולוגיות שונות ליישום מערכת השקל הדיגיטלי. למידה זו מתבצעת הן על ידי ניתוח תיאורטי והן במסגרת ניסויים מעשיים שבהם נבחנות טכנולוגיות שונות.
על פי בנק ישראל,
"הניסוי נערך בתנאי מעבדה, ובמסגרתו הוקמה תשתית מבוזרת (DLT - Distributed Ledger Technology) בענן, שעליה מומשה מערכת Quorum Blockchain המבוססת על את'ריום (Ethereum)".
את'ריום היא פלטפורמת הבלוקצ'יין שעליה מבוסס המטבע הדיגיטלי את'ר - מטבע הקריפטו השני בגודלו אחרי ביטקוין.
בבנק ישראל מדגישים:
"העובדה שתשתית זו נבחרה לניסוי, אין בה כדי להצביע על כך שבנק ישראל מתכוון לממש את מערכת השקל הדיגיטלי, ככל שיוחלט להנפיק אותו, על גבי סביבה מבוזרת, בכלל, או על גבי טכנולוגיית את'ריום בפרט. כמו כן, אין בכך כדי להצביע על כך שטכנולוגיה זו עדיפה על פני טכנולוגיות אחרות. בניסויים הנערכים על ידי בנקים מרכזיים בעולם נבחנת טכנולוגיה זו לצד טכנולוגיות מבוזרות אחרות, ובמקביל נבחנות גם טכנולוגיות שאינן מבוזרות.
"בנק ישראל בחר לערוך את הניסוי בסביבה טכנולוגית זו על מנת לאפשר לצוותים המקצועיים בבנק להתנסות בשימוש בטכנולוגיות מבוזרות בכלל, ובטכנולוגיית את'ריום בפרט, לאור היותה של טכנולוגיה זו פלטפורמת קוד פתוח, שמאפשרת בנייה של יישומים מגוונים.
"השלב הראשון של הניסוי כלל את הקמת הפלטפורמה, ובחינת היכולת לבצע בה את הפעולות הבסיסיות של הנפקת המטבע הדיגיטלי והעברתו מארנק לארנק (ביצוע פעולת תשלום). נוסף על כך, נבחנה היכולת להטיל מגבלות כמותיות על פעולות התשלום ולעשות שימוש ב'חוזים חכמים' לצורך פעולת Delivery vs. Payment.
"הניסוי חידד שאלת מדיניות חשובה בהקשר זה: מיהו הגורם שבונה את החוזה החכם. בעוד שלא סביר שבמציאות בנק ישראל יכתוב אפליקציות לפעולות תשלום ספציפיות, קשה להניח גם שיתאפשר לכל גורם לכתוב חוזה חכם על גבי הבלוקצ'יין עצמו, משום שהדבר עשוי להוות סיכון משמעותי למערכת כולה. פתרון אפשרי הוא שספקי שירותי התשלום יהיו מורשים לכתוב חוזים חכמים - מה שמעלה שאלות אודות הפיקוח שיידרש בתחומים אלה.
"השלב השני של הניסוי עסק בסוגיית הפרטיות בפעולות תשלום דיגיטליות. במערך התשלומים הקיים היום, ישנם שני מצבים דיכוטומיים: המזומן הוא אנונימי לחלוטין, בעוד שבעת ביצוע פעולת תשלום בכל אמצעי התשלום הדיגיטליים - כרטיס חיוב, העברה בנקאית, אפליקציית תשלום, וכדומה - הגופים הפיננסיים שמתפעלים את אמצעי התשלום מחזיקים במידע מלא אודות כל פרטי העסקה.
"טכנולוגיות חדשות פורסות בפני קובעי מדיניות קשת של אפשרויות בין שני המצבים הדיכוטומיים האלה. למשל, בניסוי נבחנה טכנולוגיה חדשנית שפורסמה לאחרונה, המאפשרת לקובעי המדיניות להגדיר רף תקופתי מסוים של תשלומים דיגיטליים שניתן יהיה לבצע באופן אנונימי, ולאחר מיצוי הרף הזה, התשלומים מתועדים במערכת.
"ממצאי הניסוי מתכתבים עם אחת המוטיבציות שזיהתה ועדת ההיגוי להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי: מתן אפשרות לציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות, בתנאי שתובטח העמידה בכללים שקובעות רשויות המדינה בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ולגילוי הנדרש לרשויות המס".
בסיכום הודעתו, מוסר בנק ישראל:
"התשתית שהוקמה לצורך הניסוי תוכל לשמש את בנק ישראל לבחינה של יישומים וסוגיות מדיניות נוספים בעתיד, ככל שהדבר יידרש. בנק ישראל ימשיך לבחון סוגיות טכנולוגיות שונות הקשורות בהנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי".
ביום חמישי האחרון, כפי שפורסם בחדשות Investing.com, הכריז בנק ישראל כי הוא ישתף פעולה יחד עם מרכז החדשנות של BIS, הבנק הבינלאומי לסילוקין (Bank of International Settlements Innovation Hub, BISIH) והרשות המוניטרית של הונג קונג (HKMA) ב"פרויקט סלע" - ניסוי מיוחד, שבו תתבצע בדיקת היתכנות של מטבע דיגיטלי קמעוני של הבנק המרכזי (retail CBDC) במודל של Two Tier כולל הגנת סייבר. פרויקט הניסוי במטבע הדיגיטלי יובל על ידי שלוחת הונג קונג של ה-BISIH ומתוכנן לצאת לדרך ברבעון השלישי של 2022. ממצאיו מתוכננים להתפרסם עד סוף השנה.
רוצים לעקוב אחרי ביצועים של נכסים פיננסיים בשווקים? היכנסו לתיק ההשקעות הווירטואלי כאן באתר או באפליקציית Investing.com והוסיפו את נייר הערך או המטבע לרשימת המעקב שלכם.