בנק ישראל: פרויקט השקל הדיגיטלי - ניסוי טכנולוגי על גבי פלטפורמה מבוזרת

פרויקט השקל הדיגיטלי - ניסוי טכנולוגי על גבי פלטפורמה מבוזרת

במסגרת פרויקט השקל הדיגיטלי, מתבצעת למידה של החלופות הטכנולוגיות, וההזדמנויות והסיכונים שעשויים להיות גלומים בטכנולוגיות שונות ליישום מערכת השקל הדיגיטלי. למידה זו מתבצעת הן על ידי ניתוח תיאורטי, והן במסגרת ניסויים מעשיים בהם נבחנות טכנולוגיות שונות.

בנק ישראל מפרסם היום לציבור את התיאור והתובנות העיקריות מהניסוי הטכנולוגי הראשון שערך הבנק במסגרת הפרויקט. הניסוי נערך בתנאי מעבדה, ובמסגרתו הוקמה תשתית מבוזרת (DLT – Distributed Ledger Technology) בענן, עליה מומשה מערכת Quorum Blockchain המבוססת על את'ריום (Ethereum). יודגש, שהעובדה שתשתית זו נבחרה לניסוי אין בה כדי להצביע על כך שבנק ישראל מתכוון לממש את מערכת השקל הדיגיטלי - ככל שיוחלט להנפיק אותו - על גבי סביבה מבוזרת, בכלל, או על גבי טכנולוגיית את'ריום בפרט. כמו כן, אין בכך כדי להצביע על כך שטכנולוגיה זו עדיפה על פני טכנולוגיות אחרות. בניסויים הנערכים על ידי בנקים מרכזיים בעולם נבחנת טכנולוגיה זו לצד טכנולוגיות מבוזרות אחרות, ובמקביל נבחנות גם טכנולוגיות שאינן מבוזרות. בנק ישראל בחר לערוך את הניסוי בסביבה טכנולוגית זו על מנת לאפשר לצוותים המקצועיים בבנק להתנסות בשימוש בטכנולוגיות מבוזרות בכלל ובטכנולוגיית את'ריום בפרט, לאור היותה של טכנולוגיה זו פלטפורמת קוד פתוח שמאפשרת בנייה של יישומים מגוונים.

השלב הראשון של הניסוי כלל את הקמת הפלטפורמה, ובחינת היכולת לבצע בה את הפעולות הבסיסיות של הנפקת המטבע הדיגיטלי והעברתו מארנק לארנק (ביצוע פעולת תשלום). בנוסף, נבחנה היכולת להטיל מגבלות כמותיות על פעולות התשלום, ולעשות שימוש ב"חוזים חכמים" לצורך פעולת Delivery vs. Payment. הניסוי חידד שאלת מדיניות חשובה בהקשר זה - מיהו הגורם שבונה את החוזה החכם. בעוד שלא סביר שבמציאות בנק ישראל יכתוב אפליקציות לפעולות תשלום ספציפיות, קשה להניח גם שיתאפשר לכל גורם לכתוב חוזה חכם על גבי הבלוקצ'יין עצמו, משום שהדבר עשוי להוות סיכון משמעותי למערכת כולה. פתרון אפשרי הוא שספקי שירותי התשלום יהיו מורשים לכתוב חוזים חכמים, מה שמעלה שאלות אודות הפיקוח שיידרש בתחומים אלה.

השלב השני של הניסוי עסק בסוגיית הפרטיות בפעולות תשלום דיגיטליות. במערך התשלומים הקיים היום, ישנם שני מצבים דיכוטומיים: המזומן הוא אנונימי לחלוטין, בעוד בעת ביצוע פעולת תשלום בכל אמצעי התשלום הדיגיטליים – כרטיס חיוב, העברה בנקאית, אפליקציית תשלום, וכדומה, הגופים הפיננסיים שמתפעלים את אמצעי התשלום מחזיקים במידע מלא אודות כל פרטי העסקה. טכנולוגיות חדשות פורשות בפי קובעי מדיניות קשת של אפשרויות בין שני המצבים הדיכוטומיים האלה. למשל, בניסוי נבחנה טכנולוגיה חדשנית שפורסמה לאחרונה, המאפשרת לקובעי המדיניות להגדיר רף תקופתי מסוים של תשלומים דיגיטליים שניתן יהיה לבצע באופן אנונימי, ולאחר מיצוי הרף הזה, התשלומים מתועדים במערכת. ממצאי הניסוי מתכתבים עם אחת המוטיבציות שזיהתה ועדת ההיגוי להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי: מתן אפשרות לציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות, בתנאי שתובטח העמידה בכללים שקובעות רשויות המדינה בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ולגילוי הנדרש לרשויות המס.

התשתית שהוקמה לצורך הניסוי תוכל לשמש את בנק ישראל לבחינה של ישומים וסוגיות מדיניות נוספים בעתיד, ככל שהדבר יידרש. בנק ישראל ימשיך לבחון סוגיות טכנולוגיות שונות הקשורות בהנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי.