| רועי קצירי, Investing.com |
היקפי הפעילות במטבעות קריפטו גדלים בקרב לקוחות הבנקים בישראל - כך עולה ממסמך שפירסם ביום חמישי בנק ישראל. המסמך הוא טיוטת אסדרה בתחום ניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, הנובע ממתן שירותי תשלום אגב פעילות לקוחות במטבעות וירטואליים - כשהכוונה היא למטבעות קריפטו, כמו ביטקוין, את'ריום ואחרים.
ביטקוין, מטבע הקריפטו הראשון והגדול בשוויו, נסחר ביום ראשון בבוקר (10:45 שעון ישראל) בבורסות הקריפטו במחיר ממוצע של כ-39,080 דולר, המשקף לו שווי שוק של כ-743 מיליארד דולר - כ-42% משוויו של כלל שוק הקריפטו, המונה כיום יותר מ-18 אלף סוגי מטבעות דיגיטליים. מתחילת 2022 השלים מחירו הדולרי של ביטקוין ירידה של כ-18%. במחירו הנוכחי, ביטקוין נמוך ב-43% משיא כל הזמנים שלו, 68,789 דולר, שנקבע לפני כארבעה חודשים, ב-10 בנובמבר.
על פי הודעת בנק ישראל,
" על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים, וכנגזרת לכך הגידול בבקשות הלקוחות להעביר את הכספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונות תשלום המנוהלים במערכת הבנקאית, הפיקוח על הבנקים פרסם ביום חמישי טיוטת חוזר העוסק בניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, הנובע ממתן שירותי תשלום ללקוחות אגב פעילות שמקורה במטבעות וירטואליים.
הפעילות במטבעות וירטואליים הינה בעלת פוטנציאל סיכון גבוה להלבנת הון ולמימון טרור. בפעילות במטבעות וירטואליים ניתן לעשות שימוש באנונימיות המובנית במטבע עצמו, או בארנקים דיגיטליים שנפתחים בלי שזוהה כלל הלקוח המחזיק בהם. כמו כן, בדרך זו עלולים להיות מועברים סכומים משמעותיים בין מדינות, ללא פיקוח או רגולציה. עם זאת, פעילות במטבעות וירטואליים כוללת גם פוטנציאל לייעול תשלומים והעברות בינלאומיות.
"נכון לעת הזו, הרגולציה והפיקוח אחר נותני שירות במטבע וירטואלי עדיין נמצאים בשלבי התהוות במרבית המדינות בעולם, כמו גם בישראל".
בהתאם לטיוטת האסדרה שפרסם בנק ישראל, מוצעות כמה דרישות שבהן יצטרכו לעמוד הבנקים בישראל.
ראשית, "התאגידים הבנקאיים יידרשו לבצע הערכת סיכונים ולקבוע מדיניות ונהלים להעברות כספים שמקורם או יעדם קשור במטבעות וירטואליים בשים לב לגישה מבוססת סיכון ולזהות נותן השירות במטבע הווירטואלי. במקרים שבהם נותן השירות קיבל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ושחל על פעילותו צו איסור הלבנת הון, יידרשו התאגידים הבנקאיים לבחון כל מקרה לגופו ולא יתאפשר לקבוע סירוב גורף למתן השירות".
שנית, "התאגידים הבנקאיים נדרשים לברר את מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע הווירטואלי ואת הנתיב שעבר המטבע הווירטואלי ממועד רכישתו ועד להמרתו למטבע פיאט (מטבע שהינו הילך חוקי) והפקדתו בחשבון בתאגיד הבנקאי".
טיוטת התיקון המוצעת הופצה ביום חמישי לוועדה המייעצת לענייני בנקאות ולהערות הציבור. הנחיה סופית תגובש לאחר דיון בהערות הוועדה המייעצת לענייני בנקאות ובהערות הציבור.
לדברי המפקח על הבנקים, יאיר אבידן (בצילום למעלה),
"הפיקוח על הבנקים עוקב אחר הפעילות במטבעות וירטואליים והרגולציה המקומית והבינלאומית המתפתחת בתחום. על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות אלו ובשל הפוטנציאל לייעול תשלומים והעברות בינלאומיות, גובשה טיוטת אסדרה זו. הפעילות במטבעות וירטואליים טומנת בחובה סיכון גבוה בהיבטי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. בשל כך, טיוטת האסדרה קובעת מספר עקרונות לניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור הגלום בפעילות זו אשר יסייעו ללקוחות התאגידים הבנקאיים המבקשים לממש כספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים, תוך ניהול הסיכונים הגלומים למערכת הבנקאית במסגרת פעילות זו".