במאמץ להתמודד עם הגרעון הגדל בקצבה ולתמוך בכוח עבודה מצטמצם, סין יזמה רפורמות להעלאת גיל פרישה, מהלך שנחשב חיוני על ידי כלכלנים ודמוגרפים על רקע ההאטה הכלכלית במדינה.
הרפורמות, הנתפסות כנקודת התחלה, מגיעות בזמן שסין מתמודדת עם ההשלכות של מדיניות הילד האחד ואוכלוסייה מזדקנת במהירות.
האו"ם חזה ירידה של כמעט 40% באוכלוסיית גיל העבודה בסין עד 2050 בהשוואה ל-2010, בהנחה ששיעורי הפריון לא ישתנו. מספר הלידות בסין ירד ל-9 מיליון בשנה שעברה, מה שמדגיש את הדחיפות של האתגרים הדמוגרפיים.
גם עובדים צעירים וגם מבוגרים יותר הביעו דאגה לגבי שינויי המדיניות, שהואצו על ידי המחוקקים הסינים בספטמבר ללא התייעצות ציבורית. שינויים אלה מעדכנים את גיל פרישה שנקבע במקור בשנות ה-50.
ראש ממשלת סין לי צ'יאנג התייחס לרפורמה כ"מהלך משמעותי" לשיפור מערכת הביטחון הסוציאלי של סין ולשיפור חיי האנשים, כפי שדווח על ידי סוכנות הידיעות הרשמית Xinhua.
למרות זאת, מערכת הקצבה הבסיסית בהובלת המדינה נתונה בלחץ כספי משמעותי, כאשר כשליש מהסמכויות השיפוט ברמה הפרובינציאלית של סין מתמודדות עם גרעונות. הערכות של האקדמיה למדעי החברה של סין מציעות כי ללא רפורמות, מערכת הקצבה עלולה להתרוקן עד 2035.
קצבאות עירוניות משתנות באופן משמעותי ברחבי המדינה, כאשר פרובינציות פחות מפותחות משלמות כ-3,000 יואן (425 דולר) ואזורים עשירים יותר כמו בייג'ינג ושנגחאי משלמים קרוב יותר ל-6,000 יואן. קצבאות כפריות, לעומת זאת, הן מינימליות והוצגו ברמה הארצית רק ב-2009.
האוכלוסייה המזדקנת, שצפויה לזנק בלפחות 40% ליותר מ-400 מיליון עד 2035, מציבה אתגרים נוספים. עובדים מהגרים לעתים קרובות ממשיכים לעבוד בשנותיהם המאוחרות בשל קצבאות לא מספקות, בניגוד לעובדי המגזר הממשלתי המקבלים קצבאות ממשלתיות משמעותיות יותר ולכן יש להם פחות תמריץ לעבוד מעבר לגיל פרישה הנוכחי.
החל משנת 2030, תקופת התרומה הנדרשת כדי להיות זכאי לקצבה בסין תעלה ל-20 שנה מ-15 הנוכחיות. שינוי זה, לדברי סטיוארט גיטל-בסטן, פרופסור באוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה, עלול להקשות על זכאות לקצבה עבור עובדים רבים, במיוחד במגזרי הכלכלה הגמישה והבלתי פורמלית.
שער ההמרה בזמן הדיווח היה 1 דולר ל-7.0465 יואן סיני.
רויטרס תרמה לכתבה זו.
מאמר זה נוצר ותורגם בתמיכת AI ונבדק על ידי עורך. לקבלת מידע נוסף, עיין בתנאים והתניות שלנו.