| רונן מנחם, כלכלן ראשי של מזרחי טפחות |
בנק ישראל בחר בחלופה האגרסיבית יותר והעלה את הריבית ב-0.75% ל-2%. יש לציין כי לא היה כל שינוי בסיפא של הודעת הבנק בהשוואה להודעה הקודמת מ-4 ביולי, אז עלתה הריבית מ-0.75% ל-1.25%. כך, אומר בנק ישראל גם היום כי במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית.
כמו כן, תימשך מדיניות תלויי נתונים: קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה.
מה כן השתנה? בנק ישראל מודאג יותר בנושא האינפלציה. בהודעה הקודמת נאמר כי היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות, ואילו הפעם הודגש כי עליית האינפלציה היא רוחבית ותרמו לה מרבית הסעיפים. נזכיר כי לפני ההודעה הקודמת עמדה האינפלציה על 4.1%, ואילו כיום שיעורה 5.2%.
לגבי שוק העבודה, הודגש שוב כי הוא הדוק ונמצא בסביבה של תעסוקה מלאה. טיעון זה מופיע כעת במקום השני ברשימת הגורמים שהשפיעו על ההחלטה, יחד עם הנתון הטרי על כך שהמשק צמח 6.8% ברבעון השני של השנה.
בנק ישראל מדגיש הפעם כי רמת התוצר במשק גבוהה מקו המגמה לפני משבר הקורונה - נקודה העשויה להעיד על פעילות יתר של המשק, ומכל מקום התאוששות מוחלטת מהשלכות המשבר.
יש לציין כי לפני ההודעה הקודמת היה ידוע רק הנתון על הרבעון הראשון, שהצביע על ירידה של התמ"ג. ברור לחלוטין כי להתרחבות התוצר המהירה ברבעון השני היתה השפעה גדולה על בחירתו של בנק ישראל בחלופה האגרסיבית יותר.
בדומה, אם בהודעה הקודמת ניתנה התייחסות בדברי ההסבר לכך שההאטה בפעילות בעולם, על רקע השפעות המלחמה באוקראינה, השיבושים בפעילות הייצור בסין וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל, עלולים להעיב על הפעילות הכלכלית - הפעם גורם זה נדחק מעט לאחור (אם כי בנק ישראל עדיין מתחשב בו).
בנק ישראל מציין שוב את המשך האצת עליית מחירי הדירות, אבל אם לפני ההודעה הקודמת צוין כי מגמת העלייה השנתית התמתנה מעט, הפעם לא כך המצב - והבנק אף מוסיף אזכור לכך שגם מחירי השכירות, הכלולים במדד המחירים לצרכן, עולים מהר יותר. כל אלה הסברים לעליית החדה יותר של הריבית הפעם.
אבל ההודעה כוללת גם רמזים להמשך, ולהערכתנו במזרחי טפחות, מדיניות ה-front loading - כלומר, העלאות מוקדמות וחדות יותר של הריבית - תפנה הדרגתית את מקומה למדיניות תלויית נתונים ולהאטה של קצב העלאת הריבית.
כך, במבט קדימה, בנק ישראל רומז לגבי הפחתה של קצב העלאות הריבית בהמשך, בסעיף המתייחס לציפיות האינפלציה. אם בהודעה הקודמת הודגש כי הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות מעל הגבול העליון של היעד, הפעם נאמר כי הן ירדו ומצויות בתוך תחום היעד. גם הציפיות לשנים הבאות נמצאות שוב בתוך תחום היעד ומעוגנות היטב.
כמו כן, מציין בנק ישראל כי מאז החלטת המדיניות האחרונה התחזק השקל מול הדולר ב-6.9%, מול האירו ב-10.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-8.8%. נציין כי לפני החלטת הריבית הקודמת, היה המצב הפוך: השקל נחלש מול הדולר ב-5.1%, מול האירו ב-2.9% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.6%.
כמובן, ככל שהדבר יימשך, מדובר בכוח נוסף שעשוי להגביל את המשך לחצי המחירים, וגם כאן מדובר בגורם שעשוי לבשר על האטה של העלאת הריבית בקרוב.
נזכיר כי בחודש יולי עידכן בנק ישראל את התחזית המאקרו כלכלית שלו, שלפיה תעמוד הריבית על 2.75% בממוצע ברבעון השני של 2023. אם כך, מדובר בהעלאה נוספת של 0.75%. סביר להניח כי בנק ישראל יבחר להגיע לשם במנות מדודות יותר.
הודעת הריבית הבאה תימסר ב-3 באוקטובר. עד אז יידע בנק ישראל את מדד חודש אוגוסט, שלפי ההערכות, עשוי לרדת ולאפשר לו לפסוח על העלאת הריבית במועד זה, או להסתפק בהעלאה של 0.25% בלבד.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות. אין בסקירה זו כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.