קוואנטום סקייפ היא אחת מהמניות המדוברות בתחום הסוללות לרכבים. האם כדאי להשקיע בה?

אני בן אדם חשדן וספקן מטבעי. מודע לאג'נדות הנסתרות מאחורי גורואים מטעם עצמם, סיינטולוגים שמנסים להמיר אתכם ולתרום להם את כל חסכונות חייכם, רבנים וכמרים שמנסים להחזיר בתשובה עם סיפורים על עולם הבא ותיקון שצריך לעשות כדי להגיע אליו, השקעות שאסור לפספס!!! פשוט אסור! וכו'. הבנתם את הפרינציפ. אם יש משהו שאני ספקן ביותר לגביו זה חברות חלום שמבטיחות המון ומקיימות מעט למשקיעים שברוב המקרים מפסידים את רוב כספם בהרפתקאות ספקולנטיות סביב מניות שמישהו כתב עליהם או הכריז ש-"זאת הטסלה הבאה!!!" בפורום כלשהו. כן ניקולה (NKLA) אני מדבר עליך.

רוצים לקבל עוד תוכן איכותי כולל המלצות על מניות לוהטות? לחצו כאן

כשרוצים לבחון מניות חלום והאם הן צריכות להיות בתיק שלכם אני מעדיף להעשיר את הידע שלי כמה שיותר לפני שאני בכלל שוקל להשקיע. לרוב אני נמנע מהשקעה במניות ספקולטיביות למעט מקרים בודדים. אני מעדיף תיק יציב עם מניות משלמות דיבידנדים שיוכלו לספק לי הכנסה נאה כשאצא לפנסיה. על אסטרטגיית ההשקעה הזאת ארחיב בטור אחר שלי. היום באנו לדבר על חלומות ואין דוגמא טובה יותר מקוואנטום-סקייפ (סימול: QS) כשמדברים על חלום.
אם לא חייתם מתחת לאדמה בחצי השנה האחרונה אני מניח שרובכם שמעתם על החברה. קוונאטום-סקייפ מנסה לעשות את הבלתי אפשרי: לייצר סוללות חשמליות במצב מוצק (סוליד סטייט) ובייצור המוני על מנת לתמוך במיליוני רכבים חשמליים שיעלו על הכביש בעשורים הקרובים ויחליפו את רכבי הדיזל והבנזין המזהמים את הכדור שבו אנחנו חיים. לא אכנס לדקויות טכנולוגיות ומדעיות מפורטות בנוגע להבדלים בין סוללות מצב מוצק לסוללות המבוססות על מים, נוזלים או פולימר כחומר מבודד, רק אציין שמה שלמדתי הוא שהסוללה של החברה מבוססת על מתכת וליתיום במצב מוצק, משתמשת בחומר קראמי לצורכי הבידוד והיא צפויה גם להיות זולה משמעותית מהסוללות הקיימות היום.

קוואנטום-סקייפ עובדת יותר מעשור על מנת לפתח את הסוללה הזאת, אשר עשויה להיות הפרס הגדול ביותר בתעשייה שמשוועת לפתרונות נקיים עבור כמויות הרכב המטורפות המיוצרות כל שנה ברחבי העולם. היתרונות המיידיים של הסוללה של קוואנטום-סקייפ: מרחק נסיעה ארוך משמעותית מהפתרונות הקיימים עבור כל טעינה, זמן טעינה קצר משמעותית מסוללות קיימות בשוק, חיי סוללה ארוכים יותר ויכולת ייצור אנרגיה עדיפה על הפתרונות הקיימים היום.

לפני שתקבלו החלטה האם בנקודת הזמן הנוכחית, קוואנטום-סקייפ שווה השקעה, לפניכם תקציר האירועים החשובים עד כה.

קוואנטום-סקייפ נכנסה לוול סטריט אחרי מיזוג SPAC עם חברת קנזינגטון קפיטל אקוויזישן בעסקה שהקנתה לה שווי של 3.3 מיליארד דולר. זאת עבור חברת חלום כאמור ללא מכירות וללא מוצר מסחרי קיים. הטירוף סביב החברה החל מהרגע הראשון על רקע הודעות יח"צ בלתי פוסקות וההבטחה הגדולה שהיא מסמלת במגזר הרותח של ה-EV. אחרי שנגעה בשפל של 9.74 דולר (מניית חברת ה-SPAC שקדמה לה) נסקה קוואנטום-סקייפ למחיר שיא של 132.73 דולר בדצמבר 2020. זאת לפני שצנחה לקרקע בחודשים שחלפו מאז ואשר הסתיימו בכך שהחברה, שרק שלושה חודשים לפני כן קיבלה הזרמת הון במסגרת עסקת ה-SPAC, ביצעה גיוס הון נוסף כשמכרה 10.4 מיליון מניות במחיר של 40 דולר למניה. אחרי שהחתמים מימשו את האופציה לרכישת מניות נוספות גייסה החברה כ-500 מיליון דולר.

אחרי שקוואנטום-סקייפ עמדה באבן דרך פיתוחית חשובה היא קיבלה השקעת המשך מענקית הרכב הגרמנית פולקסווגן (VWAGY) בהיקף של 100 מיליון דולר ובסך הכול השקיעה החברה הגרמנית כ-300 מיליון דולר בקוואנטום-סקייפ.

עסקת ה-SPAC, יחד עם גיוס ההון וההשקעה של פולקסווגן השאירו את החברה עם מזומן ושווי מזומן בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. זה המון כסף. ביום חמישי סיימה המניה את המסחר בעלייה יפה של 10% אחרי ההשקעה של פולקסווגן ועכשיו נסחרת החברה בשווי של 18.66 מיליארד דולר, בערך פי שש מהשווי שלה בעת גיוס ה-SPAC, רק לפני חצי שנה! זה נתון שאני לא אוהב בכלל ונקודה שלילית ראשונה עבור קוואנטום-סקייפ. לא תשכנעו אותי שהניסוי המוצלח עם פולקסווגן היה שווה ערך ל-15 מיליארד דולר בשווי שוק ולכן אני מעריך שמדובר בשווי מנופח. לשם השוואה: ענקית האלקטרוניקה והטכנולוגיה היפנית פנסוניק, המייצרת סוללות ועוד אלפי מוצרים, שווה פחות מ-30 מיליארד דולר. אתם רוצים להגיד לי שחברה בלי מוצר מסחרי ועם סיפור יפה שווה שני שליש מאחת מחברות התעשייה הגדולות בעולם? לא קונה את זה, בטח בשלב הנוכחי של החברה: השקעה מסיבית במחקר ופיתוח, בלי מוצר מסחרי לעוד מספר שנים ובלי הוכחת יכולת ייצור המונית.

את כל הדברים האלה ראיתי מהצד. לא שקלתי להיכנס להשקעה בחברה שנמצאת כל כך רחוק ממוצר מסחרי כשההייפ סביבה מקפיץ אותה לרמות מחירים לא הגיוניות. השינוי המחשבתי שלי החל בשבוע שעבר, וזאת אחרי שצפיתי במנכ"ל ומייסד החברה, ג'אגדיפ סינג, מדבר בתוכנית הפופולרית של ג'ים קריימר MAD MONEY בערוץ CNBC.

לינק לחלק מהראיון בתוכנית של קריימר

אני חייב לציין שהתרשמתי מאוד מהמנכ"ל ההודי שאת השכלתו השלים באוניברסיטאות היוקרתיות של סטנפורד, CAL ברקלי ואוניברסיטת מרילנד, שם עשה תארים בהנדסת מחשבים ו-MBA במנהל עסקים. בכלל שמתי לב לכמות גדולה של מנכ"לים הודים בחברות טכנולוגיה מובילות בוול סטריט (מיקרון, גוגל (NASDAQ:GOOGL), מיקרוסופט). מדובר במגוון מבורך וראוי בעיני. הייתי שמח גם לראות יותר נשים בעמדות כוח בוול סטריט אבל זה נושא לכתבה אחרת.

סינג הסביר בצורה מעמיקה על הפתרון הטכנולוגי של החברה, איפה היא עומדת מבחינת פיתוח ומדוע שיתוף הפעולה עם פולקסווגן והמחויבות של ביידן להשקעה מסיבית באנרגיה ירוקה בשוק הרכב הם סימנים מצוינים עבור חברות כמו קוואנטום-סקייפ.

לעומת זאת, קריאה מרובה של כתבות הקשורות לתחום הביאו למספר מסקנות בנוגע לטכנולוגיה בכללותה ולסוללה של קוואנטום-סקייפ באופן פרטני:

• כל הניסויים שנעשו בסוללות מצב מוצק עד היום כשלו ולא הצליחו להגיע לשוק המסחרי
• הסוללה של קוואנטום-סקייפ נבדקה בתנאי מעבדה בלבד ולא בעולם האמיתי
• עד היום הוציאה החברה יותר מ-300 מיליון דולר ואני לא רואה איך היא לא ממשיכה להוציא סכומים גדולים נוספים על הפיתוח. את הכסף יש לה בבנק אמנם אבל אני צופה גיוס הון ודילולי משקיעים רבים בשנים הקרובות.
• הזמן והיכולת להגיע לייצור המוני ומסחרי צפויים להיות הרבה יותר ארוכים ממה שהחברה מעריכה (התוכנית שלה מדברת על מוצר מסחרי תוך חמש שנים וייצור המוני בתוך עשר שנים). זה שוב מחזיר אותנו לדינמיקה הידועה: הודעות יח"צ, גיוס הון למחקר ופיתוח וחוזר חלילה.

למרות שממש... (רוצים להמשיך לקרוא עוד? לחצו כאן לכתבה המקורית)