| אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס |
הצפי של יותר חברי פדרל ריזרב להעריך העלאת ריבית ב-2023 הוביל באופן פרדוקסלי לירידה בצפי לריבית הממוצעת שתשרור בעשור הקרוב. גם ציפיות האינפלציה בארה"ב המשיכו ליפול - אלה ל-10 שנים ל-2.24%, לעומת רמה של 2.5% לפני שבועיים ושל 2.6% במהלך חודש מאי.
הלחץ לעליית הריבית הקצרה ולירידה בארוכה הוביל לירידה השבועית החדה זה עשור בשיפוע עקום התשואות בארה"ב - מה שעשוי לסמן את ראשיתו של מסלול להפחתת ריבית ב-2023. במידה והדינמיקה של ירידת שיפוע העקום תימשך, זה יגיע לטריטוריה שלילית בסביבות השנים 2023-24. שיפוע שלילי כזה, אם יתממש, לא יותיר לפד ברירה, אלא להוריד את הריבית, כשהאלטרנטיבה מבחינתו תהיה סיכוי גבוה למיתון בטווח זמן של שנה מהתממשותו.
אנחנו אמנם עדיין בסביבת שיפוע חיובית וגבוהה, כמו זאת ב-2017, אבל יש לא מעט סיבות כדי להעריך שהירידה הפעם איננה רק רעש, אלא גם מתואמת עם שיא קצב הצמיחה. השבוע ימסור יו"ר הפד, ג'רום פאוול, את עדותו בקונגרס ויצטרך, בין השאר, להסביר איך שוב השוק מאותת על טעות מדיניות מוניטרית, שנתיים וחצי אחרי שטעות דומה של הפד בראשותו הובילה לקריסת השוק ב-20%.
| מספר הדירות בישראל גדל מהר מהגידול באוכלוסייה ומכביד על שכר הדירה
לפי נתוני למ"ס מהשבוע שעבר, בשנה האחרונה הסתיימה בנייתן של 47 אלף דירות בישראל - מה שמתאר גידול של 1.8% במספר הדירות. זאת, לעומת גידול של האוכלוסייה בישראל ב-1.7%, פער שיכול להסביר חלק מהחולשה הנמשכת בסעיף הדיור במדד.
עוד לפי נתוני למ"ס, היקף הדירות בתהליכי בנייה זינק לשיא היסטורי של 129 אלף, לאור עיכובים של מעל חצי שנה בסיומי בנייה במהלך הקורונה - מה שמתאר סבירות גבוהה לגידול מהיר מאוד בהיצע הדירות בישראל ביחס לגידול באוכלוסייה בשנה הקרובה.
בראייה בטווח בינוני, אפשר גם להביא בחשבון את יעדי הבנייה העצומים, של 75 אלף דירות בשנה, שהציבה לעצמה שרת הפנים החדשה, איילת שקד. קשה לראות איך מימוש של רמה כזאת לא ילחץ למטה את מחירי השכירות - וכך יקרר משמעותית את האינפלציה המקומית. אגב, מחירי הדירות מזנקים על רקע הביקוש הגובר של משקיעים לקניית דירות להשקעה, ויכולים להמשיך להתנתק ממחירי השכירות.
| לא סביר שבנק ישראל יקשיח בחזרה את התנאים למשכנתאות
הצפי הגובר להעלאת ריבית, הזינוק במחירי הדירות והזינוק בנטילת משכנתאות התחילו להעלות ספקולציות שבנק ישראל יחזיר את מגבלת הפריים על משכנתאות למתכונת הישנה שלה - כלומר, לעד שליש. אבל, זה לא סביר.
הסיבה העיקרית לביטול מגבלת הפריים לא היתה משבר הקורונה, זה רק היווה טריגר למהלך. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הסביר בזמנו שהמהלך נבחן זמן רב לפני המשבר, כבר עם כניסתו לתפקיד. המגבלה שבאה להגן על הבנקים ועל נוטלי המשכנתאות, התבררה להיות יקרה מאוד, חנקה את נוטלי המשכנתאות בריביות ארוכות גבוהות משמעותית מעבר לאלה שלבסוף התממשו. קיימות דרכים זולות בהרבה כדי לנהל סיכון, כמו למשל, דרישות הון עצמי גבוהות יותר.
| האם סקר האבטלה של הלמ"ס מעוות כלפי מעלה או למטה?
כנראה שלמעלה: מנתוני ביטוח לאומי בשבוע שעבר עלה כי 431 אלף איש בישראל קיבלו דמי אבטלה בגין מאי - גבוה משמעותית ממספר המובטלים עפ"י הלמ"ס בחודש מאי - 209 אלף.
אז מי צודק? ברור שהלמ"ס. למ"ס דגמה, בין השאר, את מקבלי דמי האבטלה מהביטוח הלאומי ושאלה אותם אם הם מחפשים עבודה. 52% ענו שלא, ופה נגמר הסיפור, הם לא נחשבים כמובטלים על פי שיטות המדידה המקובלות בעולם.
נוסף על כך, לאור רמות השיא של משרות פנויות במשק ניתן גם להניח כי אלה שכן מחפשים עבודה, בררניים מאוד בהשוואה למובטלים של 2016, אז שיעור האבטלה היה דומה לזה של היום - מה שמלמד כי גם נתון האבטלה של הלמ"ס מנופח בהשוואה היסטורית.
הכותב הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס. סקירה זו מסופקת כשירות לקוראים בלבד, ואין לראות בה הצעה, המלצה, תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא או ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים אחרים כלשהם