המרוץ לתרופה: מי החברה שתנצח את הקורונה?

| מאת עמית שוורץ, יועץ פיננסי ואנליסט שוק הון |

שנתיים עברו מאז פרוץ הקורונה לחיינו, והמרוץ לחיסון תם עם מנצחות ברורות: מודרנה (NASDAQ: NASDAQ:MRNA) ופייזר (NYSE: PFE). עם קפיצת המניות של שתיהן וחברות מקבילות, משקיעים מחפשים אפיקים מבטיחים חדשים בתחום הקורונה.

מספר לא מבוטל של משקיעים מחזיק בדעה שהקורונה קרובה להיעלם מחיינו ורכבת ההשקעות הזאת חלפה. ובכן, הסירו דאגה מליבכם, הקורונה נשארת ואיתה גם הפוטנציאל להשקעות, אך הפעם במקום לחיסון - לתרופה. אחרי השנתיים האחרונות של הקורונה, בעיה אחת עדיין עומדת בעינה, אין תרופה לקורונה. גם אם מספר החולים יורד אנחנו יודעים שהחיסון והבוסטר לא אפקטיביים כמו שחשבנו, התחלואה תימשך ומידע יודע אם הממשלה תצליח לשכנע את העם לבצע חיסון רביעי.לאור קבלת אישור החירום של פייזר (NYSE:PFE) מהFDA, הגיע הרגע לסקור את שוק המתחרות שכן זה לא סוף המירוץ.

שוק התרופות לקורונה מתחלק בין קבוצת יעד של חולים קלים, וחולים קשים. פייזר, מרק, ורגנרון, תרופות טובות שעכשיו נכנסו לשוק עונות רק לתסמינים קלים ותחילת המחלה, כשהבעיה הקשה יותר כרגע היא תחלואה קשה של אנשים לא מחוסנים ו/או עם מחלות רקע. לכן המירוץ ממשיך, פייזר, מודרנה, אסטרה-זנקה (NASDAQ:AZN), בונוס ביוגרופ, רדהיל (NASDAQ:RDHL), אנלייבקס (NASDAQ:ENLV), ועוד ועוד עדיין משקיעות מיליונים כדי לנצח במירוץ לתרופה שתכבוש לפחות את העולם המערבי עם אחוז הזקנה הגבוה.

מי תנצח? כרגע אין לדעת, כאן אציע לכם סקירה של המתמודדות הראשיות.

| תרופות אנטי ויראליות

הקבוצה הראשונה כאמור, הינה קבוצת התרופות האנטי ויראליות, הן יעילות במניעת תסימנים ואשפוז, אך ורק אם ניתנות בעת שהחולה עוד לא מרגיש בהם.

כך אמר פרופסור רן בליצר בפודקאסט הקשור לתרופה של פייזר (7.11 קישור לפודקאסט):

"אין המדובר בתרופה לקורונה, אין המדובר במצב שכאשר אדם מאושפז ניתן לו את התרופה והוא יחלים. מדובר בטיפול שבדומה למרק ורגנרון, כל האמצעים הללו הם אמצעים שניתנים לאדם מיד לאחר שהוא נדבק ואם הם ניתנים בתוך פרק זמן מאוד קצר בחלון זמן שנע בין 3-7 ימים תלוי בסיטואציה אז יש ביכולתה של התרופה למנוע התדרדרות עתידית למצב קשה. אין, אף אחת מהתרופות האלה אם היא ניתנת לאחר שאדם כבר מדרדר ומרגיש לא טוב, בשלב הזה התרופה לא עוזרת".

| ריג'נרון (NASDAQ:REGN)

חברה וותיקה שהוקמה ב1988, יש לה מספר תרופות דגל שנמצאות בשוק וקיבלה אישור חירום מFDA בנוגע לפיתוח הקורונה שלהם. בתגובה המניה קפצה והמשיכה לעלות כשנקבע תאריך דיון בדבר אישור רשמי באפריל 2022. אולם עם תחילת השימוש בה, והודעת פייזר, המנייה עברה למגמת ירידה. התרופה כשלעצמה היא תרופה אנטי ויראלית, זאת אומרת שהיא תרופה לאנשי החולים במצב קל עד בינוני (נמצאים בבית). היתרון היחסי שלה, היא שאנשים מכלל הגילאים הסובלים מסימפטומים קלים - יכולים לקחת אותה וכך לצמצם את הסיכוי החרפת המחלה.

החסרונות מאידך, לא פחות משמעותיים. ראשית, התרופה אפקטיבית ב-80% רק כאשר המחלה מתגלה כ72 שעות מהחשיפה לנגיף, אך ניתן לקחת אותה כשבוע ממועד החשיפה. למרות שהדבר אפשרי בתנאי מעבדה, במציאות הגילוי לרוב לא קורה כל כך מוקדם. בייחוד אם חולה לא מפתח סימפטומים מוקדם. בנוסף, למרות המיועדת לחולים קלים הנמצאים בבית, היא ניתנת בצורת עירוי או זריקות, מה שמצריך נוכחות של צוות מוכשר מקצועית. החיסרון האחרון, ומעט מפתיע, הוא שבארץ החולים הקלים העדיפו לא לקחת את התרופה. מספטמבר, היחס בין החולים שהסכימו לקבל את התרופה ולא הסכימו, הוא 50/50. מכל מקום, על אף יחס השוק, רגנרון מספקת פתרון מסוים לחולים קלים מאוד.

| מרק (NYSE:MRK)

שוב מדובר בחברת תרופות וותיקה מ1968, בעלת מספר לא מבוטל של פטנטים ותרופות בשוק. כמו רגנרון, התרופה של מרק מיועדת לחולים קלים עד בינוניים - בתקופה של עד 5 ימים לאחר ההדבקה. בתחילת אוקטובר לאחר שלוש פאזות מוצלחות, מרק פנתה לאישור חירום.

גם כאן, על אף היתרונות הרבים, עולות מספר שאלות בנוגע ליעילות התרופה. זאת אומרת, התרופה נוסתה על כ-700 מטופלים לא מחוסנים, וכיום במערב הרוב הוא מחוסן. למעשה, מכוון שהרוב מחוסן, כאשר חולים מפתחים סימפטומים ומגיעים לבתי חולים, הם לרוב חווים את המחלה באופן אגרסיבי, מה שפוסל את השימוש בתרופה של מרק. לטענת מרק השימוש בתרופה מצמצם סיכוי לאשפוז ותחלואה בכ50%, מכוון ש7% מהמטופלים בתרופה נכנסו לבית חולים וכ-14% מקבוצת הבקרה. יתרון נוסף של מרק בהשוואה לרג'נרון, הוא שהתרופה של מרק ניתנת בצורת כדורים ולכן לא נדרשת השגחה של אנשי מקצוע.

| תרופות לחולים קשים

כאן כבר לא מדובר בתרופות אנטי ויראליות, אלא תרופות מבוססות תאי גזע הדורשות תורמים ועלויות גבוהות. מאידך, מכיוון שרובנו מחוסנים, מי מאיתנו במערב שמפתח סימפטומים, בעל הסתברות גבוהה יותר לפתח את המחלה על הצד הקשה שלה. זאת למען האמת, בעיה שקרוב לוודאי יותר מדאיגה את משרדי הבריאות במערב, שכן אלו בדיוק חולים אלה שהכי מקשים על מערכת הבריאות ובתי חולים בפרט. כל יום אשפוז במחלקת קורונה עולה למדינה אלפי דולרים. לכן ניתן לשער, כי למדינה יש אינטרס גבוה לנתב כספים לצמצום ימי אשפוז וצמצום תמותה.

| בונוס ביוגרופ (TASE:BONS)

החברה מתמחה בפיתוח בהנדסת רקמות, וספציפית רקמות עצם. עם כניסת הקורונה, החברה בעלת המחקר והכלים נכנסה לשוק התרופות עם מזנקיור, שעכשיו סיימה את הפאזה השנייה של הניסוי הקליני לאחר פאזה ראשונה מוצלחת במיוחד. מזנקיור מטפלת בסערת ציטוקינים שנוטה להתרחש בריאות של חולים קשים ויכולה להוביל למוות. בנוסף, התרופה נוסתה על חולים קשים עם מחלות רקע. דהיינו, מדובר בקבוצת היעד שסובלת הכי הרבה מתחלואה והשלכות הנגיף. מכיוון שעוד לא הגישו בקשה לאישור חירום ולא יצאו תוצאות הפאזה השנייה קשה להעריך בוודאות את מקומה במירוץ. אולם בדומה לפייזר שזכתה לאישור עכשיו, וועדה רפואית חיצונית לחברה קבעה כי לא אתי לתת פלציבו לחולים קשים (גם בעלי מחלות רקע קשות) בהתחשב בתוצאות התרופה המזהירות.

בנוסף, משרד הבריאות ביקש מהחברה להמשיך לייצר את מזנקיור לבתי חולים לאחר סוף הניסוי - כתרופת חסד. דבר מפתיע, שכן לרוב החברות מבקשות זאת מהמשרד ולא ההפך.

לבסוף, כבר במהלך הפאזה השנייה של הניסוי, משרד הבריאות הרחיב גם את מספר בתי החולים. את תוצאות הפאזה השניה החברה תפרסם ככל הנראה החודש.

| אנלייבקס (NASDAQ:ENLV)(TASE:ENLV)

הישראלית גם היא, נסחרת דואלית ומתחרה גם היא על תואר החולים הקשים. אנלייבקס בדומה לבונוס, מתקדמת בניסויים הקליניים ותרופתה מבוססת תאי גזע והנדסת רקמות. גם היא מטפלת בסערת ציטוקינים, וכרגע גם מנוסה לטיפול בספסיס דם (זיהום/אלח דם) שמובילה לרוב המיתות מזיהום בבתי חולים. התרופה גם סיימה פאזה שנייה בשני בתי חולים בארץ. על אף ההצלחה המצטיירת מהפאזות, הטיפול של אנלייבקס דורש יחס של תורם בריא לכל טיפול בחולה.

להבדיל מאנלייבקס, בונוס ביוגרופ יכולה להפיק מכל תורם סך של 45,000 רקמות. מעבר לעניין העלויות, עולה השאלה של יעילות. נדרשת זמינות גבוהה של תורמים על מנת לטפל בכל החולים קשה לאורך זמן, כאשר כל אחד מקבל מספר טיפולים. אנלייבקס טוענת שהתרופה משיגה תוצאות והחלמה אצל מעל לשמונים אחוז מהחולים, גם הקשים ביותר, ומובילה להחלמה מלאה. ההודעה הזאת הובילה לעלייה חדה בשווי המניה בארץ ובנסדק, וכעת כמו בונוס, היא צריכה לפרסם תוצאות יעילות שיכריעו האם להגיש בקשה לאישור חירום בארץ ול-FDA.

לסיכום ישנם מספר נקודות להם משקיעים צריכים לשים לב כאשר חוקרים חברות בנישה. שתי הקבוצות לא מתחרות אחת בשנייה, מדובר בקבוצות יעד שונות בתכלית. למעשה, גם אם התרופה של פייזר תכבוש את השוק לחולים קל עד קשה, עדיין יזדקקו לתרופה לחולים קשה. נקודה נוספת היא שפייזר עדיין לא שחררה את כלל האינפורמציה על הניסוי הקליני של התרופה, ולכן גם היא תאלץ לעבור את מבחן המציאות.

פוטנציאל השוק של שתי הקבוצות בנפרד מסתכם במיליארדים, ולכן ניתן לשער כי התשואה מהשקעה נכונה לא תיפול מתשואת ההשקעה בחיסון. שימו לב כי לכלל הקבוצות והתרופות, המבחן שלהן כפי שלמדנו מרגנרון הוא לא רק ברגולציה רפואית, אלא בעד כמה הן עונות לצרכי החולים הקשים ומערכות הבריאות.

* כל הכתוב בניתוח זה מבוסס על דעתו האישית של הכותב בלבד ועל ניתוחים מחומרים הנמצאים אצל הציבור. אין לראות בתוכן זה המלצה לקנות או למכור אף מניה או לבצע מהלך פיננסי.