סימני מיתון יביאו להפסקת העלאות ריבית גם בסביבת אינפלציה גבוהה

| ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק אסטרטג ריביות |

| העודף התקציבי בפעילות הממשלה ממשיך לעלות

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש יולי בעודף של כ-2.6 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-0.8 מיליארד שקל ביולי 2021. מדובר בחודש השישי מתוך שבעה מתחילת השנה שהסתכם בעודף תקציבי, התפתחות אשר מצביעה על המצב התקציבי החיובי של ישראל בעת הנוכחית.

בהקשר זה, נציין כי ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו ביולי 2022 נרשם עודף תקציבי של כ-9.7 מיליארד שקל, שהם כ-0.6% תוצר, זאת לעומת עודף של כ-0.4% תוצר בסוף חודש יוני.

ההיקף המצטבר של ההכנסות ממסים עמד מתחילת השנה (ינואר-יולי) על כ-264.9 מיליארד שקל, נתון המשקף עלייה של כ-14.9% (במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים) לעומת התקופה המקבילה ב-2021, זאת בהשוואה לקצב גידול שנתי של כ-5% בתקופה שלפני משבר הקורונה.

בהמשך לחודשים קודמים, נרשם גידול בגבייה של מס חברות ומיסוי מקרקעין, ומנגד נרשמה ירידה בהכנסות מרווחי הון, עקב הירידות החדות בשווקים הפיננסיים מתחילת השנה, שהתמתנו בחודש האחרון.

במקביל, לאור צמצום ההוצאה לתכנית הסיוע, ההוצאות היו נמוכות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

השיפור בנתוני התקציב נמשך גם בחודש יולי, שהוא החודש השני ברציפות בו נרשם עודף בחישוב שנתי (לראשונה מאז 2007). כמו כן, נדגיש כי העודף המצטבר מתחילת השנה הסתכם בכ-34.4 מיליארד שקל, והוא גבוה משמעותית ביחס לתקופות מקבילות בשנים קודמות, כאשר בשנה שעברה נרשם באותה תקופה גירעון מצטבר של כ-44.4 מיליארד שקל.

במבט קדימה, נראה כי העודף התקציבי שהצטבר בשבעת החודשים הראשונים של 2022, צפוי להביא לכך שהשנה הנוכחית תסתכם בעודף תקציבי. על-פי נתוני העבר, נראה שרמתו הנוכחית של העודף (34.4 מיליארד שקל בחודשים ינואר-יולי 2022) צפויה להיות גבוהה יותר בהשוואה לגירעון התקציבי בחלקה השני של השנה (אוגוסט-דצמבר).

הגירעון המצטבר בחודשים אוגוסט-דצמבר לאורך השנים היה בטווח שבין כ-7-28 מיליארד שקל, להוציא את שנת 2020, בה נרשם גירעון גבוה באופן חריג, עקב השפעותיו של משבר הקורונה.

דהיינו, תחת ההנחה שבחודשים הקרובים לא צפוי אירוע שיביא לגידול חריג בגירעון ביחס לשנים קודמות, ניתן להעריך כי שנת 2022 תסתכם בעודף תקציבי מסוים.

אולם, השינויים בסביבה המאקרו כלכלית, ובראשם: תחזיות לצמיחה מתונה, אינפלציה גבוהה מהיעד, ריבית במגמת עלייה, ומידה רבה של חוסר וודאות בשווקים הפיננסיים ובסביבה הפוליטית בישראל, עשויים למתן את הגידול בעודף התקציבי במבט קדימה, ובדגש על שנת 2023.

| לצד אופטימיות לגבי התרחבות הפעילות העסקית, נמשכת העלייה החדה בציפיות האינפלציה של הסקטור העסקי

סקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לחודש יולי, מצביע על הערכת החברות בסקטור העסקי המקומי להמשך התרחבות הפעילות הכלכלית בעת הנוכחית ובמבט קדימה.

על-פי ממצאי הסקר, מאזני הנטו (כלומר, ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הטבה במצב לבין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הרעה) של מרבית הענפים בסקטור העסקי לגבי מצב החברה בעת הנוכחית (המצב הכלכלי נכון להיום) שבו לסביבה שאפיינה אותם לפני פרוץ משבר הקורונה.

במקביל להערכות להמשך התרחבות הפעילות, ממצאי סקר החברות מצביעים על הצפי להימשכות המגמות הנוכחיות בסביבה הפיננסית של המשק. אחוז החברות שצופות אינפלציה של יותר מ-3% שנה קדימה, המשיך לעלות בחדות גם בחודש יולי, זאת בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, ועמד על כ-63% לעומת כ-15% בדצמבר 2021.

בנוסף, נציין כי ציפיות האינפלציה שנה קדימה בכלל הסקטור העסקי (חציון המשיבים) עלה גם כן באופן משמעותי ועמד ביולי על כ-3.2%, כפול מהרמה בה היה בדצמבר אשתקד (כ-1.6%). עלייה נרשמה גם בציפיות לשער החליפין שקל/דולר שנה קדימה – מרמה של 3.22 (שקלים לדולר) בדצמבר 2021 לרמה של 3.50 ביולי השנה.

לסיכום, ציפיות הסקטור העסקי הן להמשך התרחבות בפעילות במרבית הענפים, תוך עלייה משמעותית באינפלציה. זאת, בין היתר, על רקע התייקרות מחירים של תשומות לייצור, ובראשם: שכר העובדים ומחירי חומרי הגלם.

לאור האמור, מדובר בהתפתחות אשר, במידה שתמשך, עשויה לאתגר חברות רבות בסקטור העסקי במבט קדימה.

| הירידה בסביבת האינפלציה בארה"ב עשויה להביא את הפד להסתפק בעליית ריבית של 50 נ"ב בחודש ספטמבר. בכל מקרה מהלך העלאות הריבית יימשך

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש יולי, זאת לאחר עליית 1.3% ביוני. תחזית לאומי הייתה לעלייה של 0.1% וממוצע הקונצנזוס היה לעלייה של 0.2%.

במהלך 12 החודשים האחרונים, המדד הכולל עלה ב- 8.5%. רכיב הבנזין ירד ב -7.7% ביולי וקוזז על ידי עלייה ברכיבי המזון והדיור. מדד האנרגיה כולו ירד ב -4.6% במהלך החודש עם מדדי הבנזין והגז הטבעי שירדו, אך עם מדד מחירי החשמל שעלה. רכיב המזון המשיך לעלות, ב כ- 1.1% במהלך החודש.

מדד הליבה עלה ב -0.3% ביולי, עלייה קטנה יותר מאשר באפריל, מאי, או יוני.

המדד הכולל עלה ב -8.5% במשך 12 החודשים שהסתיימו ביולי, נמוך מאשר העלייה של 9.1% לתקופה שהסתיימה ביוני. מדד הליבה עלה ב-5.9% אחוז במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האנרגיה עלה ב -32.9% ב- 12 החודשים האחרונים ומדד המזון עלה ב -10.9% בשנה האחרונה, העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז מאי 1979.

במבט קדימה, מדד חודש אוגוסט צפוי להיות אפסי גם כן והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים צפויה להישמר סביב 8.5%. הירידה באינפלציה נובעת בעיקר מירידת מחירי הבנזין ודלקים אחרים ולא מרכיבי הליבה.

הקצב השנתי של רכיב הליבה צפוי להישאר ברמה גבוהה יחסית, ולא נוחה לבנק הפדרלי של ארה"ב, של כ-6%, ולכן הריבית צפויה להמשיך ולעלות לרמה של כ-3.5% בסוף 2022 לעומת כ-2.33% עתה.

| תרחישים להתפתחות האינפלציה הצמיחה והריבית בארה"ב בחודשים הקרובים

פרופ' אוליביה בלאנשרד, בעברו הכלכלן הראשי של ה-IMF בתקופת המשבר הפיננסי, כתב לאחרונה שמונה נקודות למחשבה על מה שעשוי לקרות לכלכלה האמריקאית במהלך ששת החודשים הקרובים.

בפרט, על האיזון העדין שבין אינפלציה וריבית לצמיחה ואבטלה. להלן תרגום של הדברים-קרובים ככל שניתן למקור-עם הערות עריכה מתבקשות.

1. האינפלציה תרד, ככל הנראה יותר ממה שרבים מצפים. זה משקף את שינויי המגמה במחירים של כמה סוגי סחורות, חולשה בסין, שיפורים במצב צווארי הבקבוק ברשתות האספקה והדולר החזק. יהיו טענות לניצחון (לא על ידי הפד), אך הן יהיו טעות.

2. האינפלציה תרד, אך לא תתקרב לרמת היעד של 2%, היעד הממוצע המוצהר של הפד. הסיבה לכך היא שההשפעה של האצת השכר על המחירים במשק נמצאת כעת כגורם במשחק ולא תשתנה בקרוב. לפיכך, הפד יצטרך להמשיך עוד במדיניות מוניטרית מצמצמת.

3. מטרת ההידוק המוניטרי היא להפחית את הפעילות במשק, ובאמצעות זאת, להפעיל לחץ כלפי מטה על עליית השכר והמחירים. לפיכך, הפד ינסה להשיג האטה. זה כבר קורה גם אם נתוני התוצר מעריכים בחסר את הפעילות בשני הרבעים הראשונים של 2022.

4. בעוד שהמוקד היה במדיניות המוניטרית, יש כיום מדיניות משמעותית של צמצום תקציבי (קונסולידציה), עם ירידה משמעותית בגירעון. ההשפעה של תהליך זה מרוככת עקב העובדה שהצרכנים צברו חיסכון מוקדם יותר וכעת יכולים להוציא אותו ובכך "לרכך" את המכה. אבל עדיין, גירעון פדרלי קטן יותר "ישחק תפקיד" (מצמצם). ככל שההשפעה השלילית של הצמצום התקציבי (על המשק) תהיה חזקה יותר, כך הפד יצטרך פחות להעלות את הריבית.

5. האמת העגומה היא שאין דבר כזה של "האטה ללא עלייה באבטלה". התקווה להפחתת משרות פנויות תוך השארת האבטלה זהה, שאותה הציעו כמה גורמים בפד, היא תקוות שווא. משרות פנויות ירדו; האבטלה תעלה.

6. האם האטה זו מובילה למיתון, כלומר צמיחה שלילית (ריאלית ואמיתית), היא סוגיה אחרת. ההאטה באינפלציה עשויה להעניק לפד מרחב פעולה (פוליטי) כדי להאט (במדיניות המצמצמת) ולנסות להשיג צמיחה נמוכה יותר, אך חיובית. כפי שאמר יו"ר הפד ג'רום פאוול, קשה לעשות זאת בדיוק.

7. התמונה הכלכלית בזמן בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר 2022 עשויה לא להיות רעה במיוחד. אינפלציה נמוכה יותר, צמיחה נמוכה אך חיובית ועדיין אבטלה נמוכה יחסית. אם כן, תמונה זו תעזור לדמוקרטים. אבל התפקיד הקשה להוריד את האינפלציה חזרה ליעד, או לפחות קרוב אליו, יישאר.

8. כאשר, מתישהו בשנה הבאה, האינפלציה תרד ל -3%, יהיה דיון אינטנסיבי בשאלה האם כדאי להאט את הפעילות עוד יותר כדי להגיע ל -2%. הפד עשוי להחליט שהמשימה הושלמה, ולהישאר על 3%, אם לא לנצח, לפחות לזמן מה.

| למרות העלייה בסביבת האינפלציה בסין היא עדיין נמוכה בהשוואה בינלאומית. אינפלציית הליבה נותרה נמוכה בשל החולשה בביקוש המקומי

האינפלציה של מדד המחירים לצרכן בסין (12 חודשים אחרונים) עלתה מ-2.5% ביוני ל-2.7% ביולי, מתחת לציפיות השוק. שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בסין עלה לשיא של 24 חודשים ביולי וכעת האינפלציה מתקרבת ליעד הממשלתי של 3%. זה עדיין שיעור נמוך מאוד בסטנדרטים עולמיים.

נראה שהאינפלציה בסין קרובה לשיאה ותרד בחזרה במהלך הרביעים הקרובים. במונחים חודשיים מנוכי עונתיות, המחירים עלו ביולי, זאת עקב התייקרות מחירי בשר. מחירי הדלק, לעומת זאת, ירדו לאחרונה בעקבות הורדת מחירי הנפט הגולמי.

אינפלציית הליבה נותרה נמוכה ברמה של 0.8% בשל החולשה בביקוש המקומי.

אינפלציית מחירי היצרנים ירדה לשפל של ב-17 חודשים. אינפלציית תפוקות היצרנים, ה- PPI, ירדה זה חודש תשיעי ברציפות מ-6.1% (12 חודשים אחרונים) ביוני ל-4.2% ביולי-נמוך מהציפיות.

המחירים ירדו גם במונחים חודשיים לראשונה מאז ינואר זאת עם הירידות במחירי המתכות והפטרוכימיה. צפוי שמחירי היצרנים ירדו עוד בהמשך השנה, זאת עקב ירידה נוספת במחירי הסחורות, הפחתת מגבלות צווארי בקבוק באספקה ואפקט בסיס שלילי.

מסמך PDF: הסקירה השבועית המלאה של לאומי

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות בסקירה מסופקים כשירות לקוראים, ואינם משקפים בהכרח את עמדתו הרשמית של הבנק. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או ייעוץ לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויים. לבנק ו/או לחברות בנות ו/או לחברות הקשורות אליו ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג בסקירה, לרבות בנכסים פיננסיים המוצגים בה.