מייסד קרדנו (ADA) חשף בשידור חי: הפסדתי $3,000,000,000
שוק העבודה בישראל ממשיך להשתנות בקצב מהיר, כאשר שילוב של טכנולוגיות חדשות, התאוששות ממלחמות ומשברים גלובליים והאצה בפיתוחי בינה מלאכותית מעצבים מחדש את מפת המשרות, מגמות התעסוקה והכישורים הנדרשים, שנת 2026 מסתמנת כשנה קריטית בה המשק יצטרך להחליט לאן הוא הולך, האם לאמץ את הקדמה ולייצר ערך חדש, או להיתקע מאחור בשל מחסור בהיערכות ובתכנון ארוך טווח.
נתוני שוק העבודה העדכניים - יוני 2025
אבטלה רשמית ומורחבת:
שיעור האבטלה הרשמי בישראל טיפס קלות ל‑3.1% במאי 2025 לעומת 3% באפריל 2025, זאת לצד ירידה באבטלה המורחבת, כולל עובדים בחל"ת ומתייאשים, שהסתכמה במרץ 2025 ב‑3.9% לעומת 4.1% בפברואר, מדובר בשיעור הנמוך ביותר מאז פברואר 2020.
הבינה המלאכותית נכנסת לעבודה, ולא מתכוונת לעזוב-
הכניסה המסיבית של כלים מבוססי AI כמו ChatGPT, Copilot וכלי אוטומציה תעשייתיים החלה כבר ב-2023, אך ב-2026 ההשפעה צפויה להפוך לעמוקה ומשמעותית יותר, יותר מ-30% מהמעסיקים מדווחים כי הם מחליפים תהליכים ידניים בכלים חכמים, ומעריכים כי בתוך שלוש שנים יפחת הצורך בכוח אדם בתפקידי שירות, תמיכה טכנית, ניתוח נתונים בסיסי ועבודות אדמיניסטרטיביות.
מקצועות שנעלמים ומקצועות שנולדים-
לצד ירידה בביקוש למזכירות, אנשי תיוק, נציגי מוקדים ואנשי תוכן בסיסיים, נולדים מקצועות חדשים כמו מנהלי הטמעת AI בארגונים, בודקי אתיקה אלגוריתמית, מאמני בינה מלאכותית ויועצי טרנספורמציה דיגיטלית, מדובר בשוק שמתעצב תוך כדי תנועה, והעובדים בישראל יידרשו להסתגל במהירות על ידי רכישת מיומנויות חדשות, הכשרה עצמאית והבנה טכנולוגית עמוקה יותר.
הפערים רק מתרחבים-
אחת הסכנות הגדולות של מהפכת ה-AI היא העמקת הפערים, עובדים חסרי השכלה טכנולוגית, מבוגרים או מהפריפריה החברתית עלולים להישאר מאחור, מדיניות לאומית שתשקיע בהכשרות חכמות, פיתוח גישה לפרויקטים חדשניים והשקעה בפריפריה תהיה קריטית למניעת יצירת "מובטלים חדשים" - אנשים שלא איבדו עבודה בגלל האטה, אלא בגלל חדשנות.
מנוע צמיחה- אם נדע לנצל אותו
למרות האתגרים, הבינה המלאכותית צפויה להוות מנוע צמיחה אדיר לשוק העבודה בישראל, חברות הייטק כבר מדווחות על קיצור תהליכים, חיסכון במשאבים והגדלת רווחיות הודות לשימוש בכלים אוטומטיים, המשק הישראלי יכול להפוך לחלוץ עולמי בתחום, אך רק אם יידע לשלב בין הכשרה רחבה, רגולציה מתקדמת ואימוץ חוצה מגזרים של טכנולוגיות מתקדמות.
עבודה היברידית ומודל 4-יום
חברות רבות ממשיכות לאמץ מודלים היברידיים, המשלבים עבודה מהבית עם ימי משרד, מגמה זו צפויה להתרחב עוד יותר ב-2026, במיוחד בענפים בהם ניתן למדוד תפוקות בקלות, נוסף לכך, יותר ויותר ארגונים בוחנים מעבר למודל של שבוע עבודה בן ארבעה ימים, מודל שמוכיח את עצמו במספר מדינות במערב.
השפעת המלחמה על שוק העבודה- בין שבר להזדמנות מערכתית-
מלחמת חרבות ברזל, שהחלה באוקטובר 2023, היוותה נקודת מפנה עמוקה לשוק העבודה בישראל, עם השפעה רחבה הן על ההיצע והן על הביקוש, במהלך החודשים הראשונים ללחימה, כ‑15 אחוז מכוח העבודה בישראל נעדר באופן חלקי או מלא ממקום עבודתו בשל גיוס מילואים, פינוי יישובים או שיבוש מערכות תחבורה וחינוך, מה שיצר הלכה למעשה קיפאון בפעילות העסקית באזורים רבים, בעיקר בדרום הארץ ובחלקים מהצפון.
מגזר העצמאים ספג את הפגיעה הישירה והמהירה ביותר, כאשר עסקים קטנים ובינוניים בתחומי השירותים, התיירות, המסחר וההסעדה דיווחו על ירידה של למעלה מ‑60 אחוז בפעילות ברבעון האחרון של 2023, חלקם נסגרו לחלוטין או עברו למודל פעילות מצומצם, גם חברות גדולות הקפיאו גיוסים, עיכבו תכניות הרחבה והעבירו עובדים למודל חלקי או היברידי מתוך אילוץ.
ע"פ דו"ח בנק ישראל, העלות הכלכלית הישירה והעקיפה של המלחמה למשק נאמדה ביותר מ‑200 מיליארד שקלים, תוך פגיעה מיידית בפריון, ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה והאטה כללית בצמיחה, שיעור האבטלה המורחבת טיפס זמנית לשיעור של כ‑5.5 אחוז בסוף 2023, אך ירד חזרה בהדרגה ל‑3.9 אחוז במהלך 2025.
יחד עם זאת, המשבר גם האיץ שינויים מבניים ארוכי טווח, ארגונים גדולים וקטנים כאחד השקיעו בהאצת תהליכי דיגיטציה, אימצו כלים מבוססי בינה מלאכותית, יישמו גמישות תעסוקתית והרחיבו את יכולת התפקוד בתנאי אי ודאות, מגמות אלו צפויות להימשך ואף להתרחב בשנת 2026, תוך מעבר מתפיסת שוק עבודה ליניארית למבנה מבוזר, גמיש ומותאם־עתיד.
כמו כן, מדיניות סיוע ממשלתית ייעודית, כולל מענקי התאוששות, פיצוי לעסקים ותמריצים לחזרה לעבודה, תרמה לבלימת ההשלכות החמורות ולהאצת ההתאוששות, אך מבנה האי־שוויון העמיק, במיוחד בקרב נשים, מבוגרים ויישובים בפריפריה, מה שמחייב בניית תכניות עומק רב־שנתיות ולא רק פתרונות טקטיים קצרי טווח.
לסיכום- שנת 2026 מסתמנת כשנת מבחן קריטית למשק הישראלי, שנה שבה תהליכי התאוששות ממערכה ביטחונית רחבת היקף יפגשו עם האצה טכנולוגית עמוקה ובראשה הבינה המלאכותית, הצלחת המשק תלויה ביכולת לייצר אינטגרציה אפקטיבית בין מדיניות ציבורית אחראית, חדשנות במגזר העסקי והשקעה ממוקדת ומתמשכת בהון האנושי.