מה המשמעות של סעיף 232 למניות השבבים האמריקאיות
| יוני פנינג הוא אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות (TASE:MZTF) |
מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.1% בלבד, במאי. מדובר בחודש הרביעי ברציפות של נתון נמוך מהצפי. ממש לא עניין של מה בכך. הרבה מההשפעה פה היא לאו דווקא מהאנרגיה, כאשר גם אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1% בלבד. בראייה שנתית, בעוד שהאינפלציה הכוללת עומדת כעת על 2.4%, הליבה נותרת דיי רחוק מהיעד, על 2.8%.
אם בחודש שעבר אפשר היה לייחס חלק קטן מהעלייה במדד להשפעת המכסים, הרי שחודש מאי כבר נתן ליבואנים בארה"ב זמן מה, ורמה של וודאות בסביבת המכסים כדי לעדכן את המחירונים שלהם. הניסיון ההיסטורי מוכיח אמנם שזה רחוק מלהיות מספיק זמן כדי שהמכסים יבואו לידי ביטוי באופן מלא במחירים לצרכן. ובכלל, לא ברור על אילו רמות אבק המכסים ישקע לבסוף. אך עם זאת, יש בנתון שפורסם היום קריאת כיוון חשובה לאינפלציה בעתיד.
בימים האחרונים, ראינו את ציפיות האינפלציה לשנה בארה"ב ממשיכות לנוע קרוב לרף ה-3.2%. הנתון הזה כלל רוח פנים קלה מצידו של הדולר שהתחזק מעט בעולם, מחד, אבל רוח גבית מעליית מחירי הנפט בעולם. ועדיין, זה כבר קרוב לרבעון שלם שציפיות האינפלציה בארה"ב נעות איי שם בטווח של 3.1%-3.5% - לא גבוה לכשעצמו. אבל רחוק מספיק כדי לפסול הורדות ריבית. ואם יש לקח שאפשר ללמוד מהשנתיים האחרונות, הרי זה שהוצאה פיסקלית גבוהה יכולה למנוע הגעה ליעד האינפלציה להרבה זמן קדימה. ולמרות האופטימיות, ויש סיבה, נתון כמו שראינו היום הוא לא מה שצפוי לשנות את זה.
יש כמה גורמים דומים בין ארה"ב לישראל בהקשר הזה, בדגש על אי הוודאות האינפלציונית בהמשך – שם זה בגלל המכסים, פה בגלל המלחמה. ואחרי הורדות הריבית באירופה, גם להישאר בסביבת ריבית של 4.5% זה משהו שפחות קורה היום בעולם, לפחות עבור כלכלות מפותחות. אבל לפחות בפרק הזמן הקרוב, נצפה שאי הוודאות תגבר על הדפלציה, אפילו אם נראה הפתעה דיפלציונית גם אצלנו ביום ראשון.